יד אפרים/אורח חיים/תצח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תצח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


במגן אברהם ס"ק ך"ד ואפשר לומר דגבי הוצאה כו' וצ"ע ממ"ש לעיל סעיף ב' דשרי להוליך סכין כו' ואפשר לומר דגבי הוצא' מקילינין כמש"ל והוא דוחק ועוד קשה כו' כצ"ל. אך מה שהקשה מהא דביצה לענ"ד תימא דמבואר למעיין ברא"ש בבכורות דעיקר החילוק הוא דאחר השחיטה שכבר הותרה לאכילה כל מה שהוא עושה הוה כמו שעוש' באוכל נפש עצמו וכמו שמותר לצלות ולבשל דלא אמרי' דהו"ל לשחוט מאתמול ולבשל' אלא כיון דהשחיטה הותר' היום כל מלאכות הנעשים אח"כ לצורך אכילה מותר ולכן שרי מריטת הנוצות אחר שחיטה שהוא מלאכ' שלא היה יכול לו לעשות' מאתמול משא"כ מריטת הנוצות כדי לשחוט אע"פ שא"א לשחוט בלא זה מכל מקום אין זה כ"א מכשירין שאפשר לעשות מאתמול ואסור ומביא ראיה מכיסוי דאסור אע"פ שעי"ז הוא נמנע מלשחוט כיון שאין לו עפר מוכן או לב"ש אם אין לו דקר נעוץ וע"כ משום דזה היה יכול לעשות מאתמול כיון שהיא מלאכה שיכול לעשותה קודם שחיטה. הארכתי בזה לפי שהמג"א העתיק הלשון דמכשירי א"נ לא שרי כו' והוא על כוונה אחרת ממ"ש והמעיין ברא"ש ירא' מבואר כמ"ש ומעתה מה שהקשה מכיסוי לב"ש דנימ' הטעם דאסור לחפור קודם שחיטה משום דלא שרי מכשירין אלא לאחר שחיטה הוא תימא ודבר פשוט הוא דאדרב' אחר שחיטה לא שייך על כיסוי שם מכשירין כלל כיון שהוא יכול לאכול בלא כיסוי ומהאי טעמא קי"ל בשחט מעי"ט אין מכסה ביו"ט כמבואר ס"ס זה ודוקא קודם שחיטה שייך לקרותו בשם מכשירין כיון שעי"ז ימנע מלשחוט אלא דשוב הו"ל מכשירין שאפשר מאתמול ועיקר טעמא דב"ש שמתיר לכסות אינו משו' מכשירן כלל אלא משום דכיון שאין כאן רק איסור דרבנן דהא קי"ל החופר גומא כו' ולכך התירו לשחוט מלכסות ורבה ורב יוסף פליגי התם אם מותר לחפו' קודם השחיטה מטעם דלמא ממליך הא לא"ה הוי שרי לחפור אף קוד' שחיטה משום שמחת יו"ט ומה לי שיצטרך לחפור קודם שחיטה או אחר שחיטה אלא משום דלמא ממליך ומה שקשה על ראיות הרא"ש דא"כ מי שיש לו עפר תיחוח למטה ישחוט תחלה כו' הוא תימא דאדרבא אחר השחיטה פשיטא דנפיק מכלל מכשירין כיון דאין האכילה תלוי בכיסוי ולא דמי למריטת הנוצות אלא עיקר הוכח' הרא"ש דכל שהוא קודם שחיטה אין לו דין מלאכה הנעש' בא"נ עצמו אלא אע"פ שא"א לעשותו בלא זה הא אפשר לעשות מאתמול ולא שרי' ליה לשחוט תחלה ואחר כך ממילא יהיה מותר לכסות דכיון דאין היתר לכסות מצד מכשירין דהרי אין האכילה תלוי בזה רק שנאמר שחל עליו עשה דכיסוי ודחי לאיסו' דרבנן דחופר גומא וס"ל לב"ה דזה לא אמרינן כיון שאנו יודעין שיבא לידי דיחוי איסור וכ"כ הרשב"א בשבת בפרק ר"א דמיל' גבי ינוקא דאישתפיך חמימי' ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.