ידי משה על במדבר רבה/יב

ידי משה על במדבר רבה יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על במדבר רבה - פרשה יב

פיסקא: א  ב  ג  ד  ז  ח  ט  יא  יד  טו  טז  יז  יח  כ  

א  [עריכה]

אפילו במקומה אינה חסרה. פי' אפילו במקומה אתה יכול ללמוד דבר זה וכך הוא הלשון בהרבה מקומות וק"ל:

ב  [עריכה]

אני בא טעון ברכות. פי' אני בא אצלכם עם הרבה ברכות ומלת טעון לשון ריבוי הוא וק"ל:

ג  [עריכה]

אמר ר"ה בשם ר"א מי אמר המזמור הזה. היינו סבורים שבא שלמה ואמרו ולא אמרו אלא משה עד בצל שדי יתלונן וקשה מתחלה מאי קסבר שאמרו שלמה ואח"כ מסיק שאמרו משה ונ"ל לפי דאיתא בתוספות שהעולם הוא מהלך ת"ק שנה נלמד מן אל שדי שאמרתי לעולמי די פי' שנעלם מאותיות שד"י הוא ת"ק ואם כן מתחלה סברו ששלמה אמרו פי' שמרומז בתיבת שדי שב"ה היה ת"ק אמה על ת"ק אמה ומסיק שמשה אמרו ע"ד דאיתא לעיל בפרשת תרומה שהיה משה מתמיה ואמר כבודו של הקב"ה מלא עליונים ותחתונים והוא אומר עשה לי משכן וכו' ועוד היה מסתכל וראה ששלמה עומד ובונה ב"ה שהוא גדול מן המשכן ואמר האמנם ישב אלהים על הארץ ומסיק שם המדרש שא"ל הקב"ה למשה לא כשם שאתה סובר אלא עשרים קרש בצפון וכו' ולזה כוון המדרש בצל שדי פי' ע"ד שאמרו שדי שאמר לעולמו די פי' שאמר הקב"ה למשה לא כשם שאתה סבור אלא בצל שדי פי' שיש לי די אפילו בעשרים קרש מצפון וכו' ודו"ק:

זה יתנו. לפי שר"מ ורבנן פליגי שם לענין קלבון שאם שוקל ע"י וע"י חבירו ר"מ סבר שחייב בב' קלבונות ורבנן ס"ל שחייב רק קלבון אחד וטעמייהו דרבנן משום דכתיב זה יתנו כזה יתנו ולא יותר ור"מ ס"ל דזה אתא להורות כמין מטבע של אש וכו':

ד  [עריכה]

שהוא מכסף על כל מעשה בראשית. עיין מ"כ ואין הלשון משמע כן דהוה לי' למימר שהוא מכסיף כל מעשה בראשית ותיבת על הוא מיותר לפי פירושו ועוד קשה לפי פירושו והלא כל הנבראים אומרים שירה אלא נ"ל דה"פ שמכסיף לשון ממהרים לומר שירה קודם כל הנבראים דכתיב השמים מספרים כבוד אל והדר ומעשה ידיו מגיד הרקיע. וכן אי' בפרק שירה שהשמים אומרים שירה קודם כל הבריות והוא מל' נכסף נכספתה וגו':

ז  [עריכה]

עשי לי פורפירא. כדי שיהיה לה איזה עסק כדי שלא תלך אחר לשון הרע כי ביטול מביא לידי שיעמום:

שכר ה' מטה רשעים מטה מושלים. והם הבכורים שמשלו עד העגל:

צווחו הבכורים ווי. לכאורה אין שייכות דרש זה לריב"ק ורבי דלמאי נ"מ אמר כאן שנתבשר להם בהר סיני שעתידין להתרחק אחר מעשה עגל ואדרבה הוא מעשה לסתור שכבר היה להם לומר ווי ולא עכשיו הואיל וידעו תיכף בהר סיני ונ"ל דה"פ לפי דאיתא פלוגתא בגמ' דזבחים אם האי מעשה דוישלח היה קודם מ"ת וב"נ הקריבו שלמים או לאחר מ"ת היה וא"כ ה"פ שקשה היה למדרש כקושיא שהקשיתי למה צווחו ווי עכשיו הלא שמעו כבר בהר סיני לז"א שיש פלוגתא בזה ריב"ק ורבי וח"א וישלח את נערי בני ישראל אלו הבכורים וסברו הבכורים הואיל ואחר מ"ת צוה להם שיקריבו ע"כ וגם הכהנים לא קאי עליהם שיתרחקו רק שקאי על נדב ואביהיא ולכך לא חשו ולא אמרו ווי עד שראו בהקמת משכן שנתחנך אהרן ונטלה מהם התחילו לקונן ואמרו ווי כנ"ל וק"ל:

ח  [עריכה]

ואפילו בין המכות. פי' לא זו בשמים שעושה שלום כי שם הכל שלום ושלוה ולא תחרות אלא אפי' במקום שהם באים לעשות מדת הדין ומריבה מ"מ שלום ביניהם:

לכך נאמר במלך שלמה. פי' לפי שעושה שלום:

אמו אומתו. פי' אומה שלו והן ישראל עשו לו להקב"ה עטרה כתר מלכות:

אמר לבן ביתו עשה לי כזה. פי' שאמר לבן ביתו שיצייר אותו באוקינן צורתו בשעה שהוא הולך בבגד זה פי' שיצייר צורתו וצורת הבגד והצייר אמר שא"א אולי לא אכוון כך ואפגע בכבוד המלך ואמר המלך אני בכבודי פירוש שאמחול על כבודי ואתה בסממנך פירוש בצבע שלך וכן הוא לעיל סדר תרומה סוף פ' ל"ה ונקט כאן לבוש משובח לפי שהנמשל קאי על היריעות של ארגמן ושם נאמר על הקרשים:

ט  [עריכה]

ויברך אותם משה מה ברכה אמר ויהי נועם הוא שיר של פגעים. נראה לי ע"ד דאיתא בתוספות בחולין שאמר השד לר"ח במידי דכייל ומציירי לית לן רשותיה ומקשה התוספות והא אמרינן במס' תענית שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין וכאן משמע אדרבה שבדבר המנוי אין להם שליטה ובדבר שאינו מנוי יש להם שליטה ויש לומר דה"ק הואיל ואינו מנוי ולא ציירי א"כ הברכה בא בו והו' כהפקר מה שהוא מותרת מכח הברכה ומכח זה יש להם שליטה בדבר שחל בו הברכה והשתא א"ש ויברך מה הברכה ויהי נועם שיר של פגעים פירוש אף שיהיה ברכה במעשה ידינו מכל מקום ישרה שכינה ולא יהיה לפגעים שליטה ודו"ק היטב:

יא  [עריכה]

מהו וימצא מאה שערים מלמד שמדדן לעשרן. לפי שקשה האיך מדדן והלא אין ברכה מצויה וכו'. אלא ע"כ לצורך מעשרות מדדן ולא סגי בלאו הכי לפי שאחז"ל אל תעשר אומדות פי' מאומד רק צריך למדוד א"נ י"ל לפי דאי' בזוהר פ' ויצא בפסוק כי מעט אשר היה לך לפני ויפרוץ לרוב ויברך ה' אותך לרגלי אמר רשב"י ברכה של הקב"ה הוא לא פחות מן אלף ומאריך שם בענין זה א"כ קשה כאן שהיה רק מאה שערים וכתיב ויברכהו וכ"מ שמצינו ברכה אליבא דהזוהר הנ"ל הוא אלף אלא ע"כ מוכח שאומר זה למעשר פי' המעשר מדד והיה מאה א"כ היה הברכה אלף במכוין ודו"ק כי קרוב לאמת הוא:

יד  [עריכה]

אלא משכנותיך ישראל. שהמשכן ומקדש יתמשכנו ע"י ישראל וע"ז אמר מה טובו פי' שהוא טובה לישראל כמו שאחז"ל על שכילה חמתו על עצים ואבנים ולא על ישראל ח"ו:

טו  [עריכה]

וימשחם משיחה בעוה"ז ומשיחה לעוה"ב. פי' להורות שמשכן נגנז כמו שאחז"ל משכן וקרשיו וכל כליו נגנזו וזה מרומז בפסוק זה משיחה לעוה"ב פי' שהמשיחה קיים לעוה"ב ומרומז זה בתיבת וימשחם וק"ל:

טז  [עריכה]

משכן זה פורח באויר הוא. פי' בעל מ"כ לשון בתמי' הוא וקשה לי מנלי' דילמא יהיה כמו הארון שהיו נושאים אותו הלוים ועוד קשה למה דוקא שבט יששכר נתנו להם עצה זו ונ"ל לפי דאיתא לקמן שנתנה להם הוי' שיהיו קיימים לעולם ואיתא במדרש שמואל עץ חיים למחזיקים הרי דברים ק"ו ומה שוורים קיימים ע"י שנשאו את כלי המשכן המחזיקים את התורה עאכ"ו וידוע שזבולן היה מספיק מזון לשבט יששכר כדי שיתעסקו בתורה ועי"ז נתברכו שבט זבולן וא"כ ה"ק שבט יששכר נתנו עצה לזה הדבר וכך אמר לו המשכן פורח באויר פי' שעתיד לגנוז אלא התנדבו עגלות ושוורים ואז יהיו קיימים לעולם ושבט יששכר אמרו זה שהם יודעים שדבר זה הוא בממש ובעין כאשר נתהוה להם עם שבט זבולן ודו"ק כנ"ל:

יז  [עריכה]

אין צב אלא צמודות. פי' שהביאו עגלות צב כנגד והביאו את בניך בחוצן שפי' רש"י על כתפיהם וצמודת ל' זוג פי' שוה במזג א' והביאו את בניך וגו' וצב ל' זוג לפי שב' נשיאים הביאו עגלה א' וק"ל:

יח  [עריכה]

באותה שעה נתיירא משה ואומר שמא נסתלקה ממני רוח הקודש. וקשה מהיכי תיתא ונ"ל לפי דאיתא שהי' משה מצטער ואמר לכולם צוית להביא ולי לא צוית א"ל הקב"ה חייך דיבורך חביב עלי וזהו הפי' ג"כ כאן שהיה מתיירא משה לפי שראה שהנשיאים שלא הביאו לנדבת המשכן ונחסר אות משמן והיה להם תקנה ע"י שהביאו אח"כ העגלות ולי אין תקנה שלא הבאתי כלום וא"כ שמא יסתלק ממני רוח הקודש לינתן לנשיאים על שלא הבאתי לזה מסיק המדרש לך הייתי אומר שתאמר להם פי' דיבורך חביב עלי כמו קרבנם והרי כאלו הבאת ג"כ ועי' לעיל ותמצא נחת ותראה להדי' שזה הוא כוון המדרש:

כ  [עריכה]

ר"נ אומר מכאן נתעלם וכו' ויחר לדוד על אשר פרץ וגו'. וקשה מאד שאין לו חיבור כלל שני הדברים להדדי ונ"ל דה"פ לפי שאי' במראות הצובאות וז"ל הארון זה היה עם שברי לוחות ולפ"ז טעה דוד וסבר שארון זה אינו נושא את נושאיו ועוזא ג"כ טעה בזה ע"כ כשפרץ ה' בעוזא על שאחז בארון לפי שהיה לו ללמוד ק"ו שנושא את נושאיו עצמו לכש"כ וא"כ ע"כ שגם ארון זה נושא את נושאיו ע"כ ויחר לדוד כדאיתא לעיל שנשתנה פניו כחררה שאז ידע שלא יפה עשה ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף