ידי משה על במדבר רבה/יא

ידי משה על במדבר רבה יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על במדבר רבה - פרשה יא

פיסקא: ב  ג  ד  ה  ז  

ב  [עריכה]

אין אתה אתא לגבן תחלה. פירוש מתחלה כשבאתה לנו היה נדמה לצבי שהיה מדלג ממצרים לים וכו':

משגיח מן החלונות דכתיב וירד ה' על הר סיני וגו'. פי' ע"ד שאמר פנים בפנים דיבר ה' עמכם והוא בפרהסיא כאדם שמדבר עם חבירו מתוך החלון ומציץ מן החרכים קאי על אחר החטא לא היה בהם כח כ"כ כמקודם ולא דיבר עמהם אלא כמו שמציץ מן החרכים א"נ י"ל שפי' וכוון המדרש כאן על מה שאמרו במדרש חזית ששתים מפי הגבורה שמענו פי' אנכי ולא יהיה לך אבל שאר הדברות שמענו מפי משה ומה שאמרו דבר אתה עמנו וגו' היה תיכף אחר ב' הדברות רק שאין מוקדם ומאוחר בתורה וא"כ ה"ק משגיח מן החלונות וכו' פי' שמתחלה דיבר הקב"ה בעצמו עמנו ואחר כך מציץ מן החרכים וידבר אלהים את כל הדברים וגו' והמדרש בעצמו מפרש הדברים ענה דודי ואמר לי אנכי ה' אלהיך פירוש שאמר לי בעצמו זהו הפי' משגיח מן החלונות ואח"כ מציץ וכו' וידבר אלהים את כל הדברים פי' שאר הדברות לא נאמר לי ע"י הקב"ה בעצמו ודו"ק. א"נ י"ל ע"ד שאמרו חז"ל במסכת חגיגה שס"ל לר"ע כללות ופרטות נאמרו בהר סיני ונשנו אח"כ באוה"מ ור"י פליג לז"א וידבר אלהים את כל הדברים פי' שנלמד ממנו שאפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש וא"כ כללות ופרטות נאמרו בהר סיני ואח"כ דיבר עמהם באוה"מ ע"י האוהל וזה כמציץ מן החרכים שהיה מסך מבדיל ביניהם ודו"ק:

את אמרת לנו את אתא לגבן תחלה. פי' מתחלה הבטחתנו לגאול אותנו בעצמך דומה דודי לצבי פי' אח"כ שלחת את משה לגאול אותנו ולמה המשיל את משה לצבי לפי שהיה נגלה ונכסה כצבי זה הוא כוון המדרש:

ג  [עריכה]

שהיה עני. לא ידעתי ולא מצאתי מקום לעניות רק במקום אחד קצת נרמז בשמואל א' סימן ט' כשביקש את אתונות אביו הוצרך להלוות רביעית השקל נמצא שהיה עני ואעפ"כ היה נזהר לאכול חולין בטהרה. ואפשר לומר שגרסינן שהיה עניו פי' במה שאמר לדוד צדיק אתה ממני ולפ"ז אינו דבוק מלת עניו לאכול חולין בטהרה רק כל חד לחודי' הוא מעלה בפני עצמו ודו"ק. ועוד י"ל ע"ד שאחז"ל במסכת יומא כל המתמנה פרנס על צבור מתעשר ולמדו מן שאול שמתחלה פקד אותם בבזק ואח"כ שנתעשר פקדם בטלאים:

והם על ממונן של ישראל. נ"ל דיליף זה מגמרא דיומא הנ"ל שפקדם בטלאים והיו הטלאים משלו כדמסיק שם בגמרא ואותן הטלאים היו קריבים דוגמת השקלים שנמנו על ידיהן היו קונים מהם קרבנות כך נקרבו אותן טלאים וכן איתא בתרגום יונתן א"כ חס על ממונם ולא צוה לכל אחד מישראל שיקח טלה משלו ודו"ק:

וששקל כבוד עבדו. פי' לדוד עבדו שאמר לו כי צדיק אתה ממני וק"ל:

משה מוהל ואהרן פורע וכו' וי"א יהושע מוהל וכו'. פי' שרשב"י סבר מסתמא לפי מעלתן היו עשוקים מתחלה משה ואח"כ אהרן ואח"כ יהושע וי"א ס"ל שיהושע ע"כ היה מוהל מדכתיב שנית וכו' וא"כ הואיל ויהושע התחיל ע"כ מתוך עניוות שהיה באהרן ובמשה נתנו רשות ליהושע להתחיל ומתוך שהיה משה עניו יותר מן אהרן ע"כ היה הוא האחרון ודו"ק:

הרי שבעים ואחד סנהדרין. פי' שהמדרש והירושלמי ס"ל שהלכה כסתם מתניתין שסנהדרין הם ע"א לפי שהמסקנא בתוספות די"ז שאליבא דמ"ד ע"א היה המופלא בתוך החשבון והיה נמנה תוך הרוב משא"כ לר"י שס"ל שהיה רק שבעים היה המופלא מלבד השבעים והיה רק נושא ונותן בדבריהם ולא להיות נמנה בתוכם וסתם כאן הירישלמי שע"כ ע"א הם הסנהדרין הואיל ופרט כאן את המופלא דכתיב ומן העיר לקח את הסריס זה מופלא ע"כ נכנס במנין או י"ל לאידך גיסא והכי קאמר שלכל הדעות היה ע"א אף לדעת ר"י שאמר שהיה ע' ע"כ עם המופלא היה ע"א רק שלא נמנה עמהם רק שהיה מפלפל בדבריהם מדמסיק בירושלמי וז"ל סריס זה מופלא ולמה נקרא סריס שמסרס הלכה בפלפולו ש"מ שהיה המופלא רק מפלפל ונושא ונותן בדברי הסנהדרין אבל לא היה נמנה בתוך הדעות ודו"ק והאחרון נ"ל עיקר מכח דקדוק לשון הירושלמי שנקרא סריס ודו"ק:

ד  [עריכה]

ונאמר להלן אלה יעמדו לברך את העם מה להלן בלשון קדש. פי' שם נלמד מדקחשיב ראובן ושמעון וגו' ואיתא בזכות שלא שינו שמם ראובן ושמעון נחתין וכו' וא"כ זה מורה שהברכה היה בלשון הקודש זה שמעתי ובגמרא משמע שנלמד שם ממקום אחר וק"ל:

ר"נ אומר אינו צריך. לכאורה קשה לישנא דאינו צריך אין לו פירוש וכי מכ"ש למד שנופל בו לשון א"צ ונ"ל לפי דאיתא לעיל שחלוקים בפירוש קרא של ששים גבורים ר' יונתן פתר לקרא זה על סנהדרין וכו' ר' ביבי בשם ר"א פתר לה על ברכת כהנים שיש בה ששים אותיות ונ"ל שר"נ סבר כר' ביבי הנ"ל לכן אומר א"צ כי כיון שהפסוק ששים גבורים קאי על ס' אותיות שבברכת כהנים ע"כ מוכח שדוקא בל"ה דאם בלשון אחר יכול להיות שיהיה יותר אותיות או פחות ודו"ק:

שבכל מקום שאבא אליך וגו' והיכן אני נגלה עליך בבית הבחירה. פי' שמרמז המדרש לפי' התוספות שגילוי השכינה בעינן כמו שהיה במקדש ולכך משמת שמעון הצדיק נמנעו הכהנים מלברך בשם המפורש לפי כשמת שמעון היה נר מערבי כבה ולא היה גילוי שכינה וזה כוון המדרש והיכן נגלה פי' גילוי שכינה בעינן:

ה  [עריכה]

וישמרך ישמור לך את הקץ. וכה"א משא. ומה אלי קורא משעיר וגו'. פי' דכתיב בתריה שומר מה מלילה וקשה לי מאד בזה המדרש למה מביא זה הפסוק המדבר מן הגאולה ועוד מאי קאמר לישנא דוישמור מאי שמירה בעי הכא ונ"ל שזה הוא כוון המדרש לפי דאיתא בזוהר בפ' ויחי וז"ל כ"מ שמצינו נבואה בלשון משא אם בטובתן של ישראל מנוולא הוא בגין טובתן של א"ה ואם ברעתן של ישראל מדבר מטולא הוא ג"כ לדבר ברעתן של ישראל אם כן זה הוא כיון המדרש ש"ט משא דומה אלי קורא משעיר מתכנסין כל הנביאים ושואלין את ישעיה הנביא שומר מה מליל והוא משיב להם אמר שומר אתא בוקר זהו גאולה וגם לילה שיהיה פורעניות בעולם על רשעי ישראל והוא תמוה ג"כ למה מתכנסים הנביאים דווקא וגם התירוץ של ישעיה אין לו פי' שבא לנחומי וצעורי קמצער להון אבל לפי הזוהר אתא שפיר שנתכנסו הנשיאים דוקא ושאלו לפי שידוע להם שבכל מקום שכתיב משא בנבואת ישראל רעה היא וכאן אמר לו הקב"ה לישעיה לשון משא על נבואת הגאולה שהיא טובה וזה ששאלו שומר מה מליל לזה השיב להם אתא בוקר פירוש אף שיבא הגאולה שהיא טובה מ"מ הואיל ויהיה רעה לרשעי ישראל מש"ה הוא אומר בלשון משא ודו"ק היטב וא"כ ה"פ המדרש כאן וישמרך ישמור לך את הקץ פירוש שישמרך מן הפורעניות שיהיה באותו פעם בעולם ולזה מביא לראיה שיהיה פורעניות באותו פעם מן פסוק משא דומא וגו' ששם מבואר שיהיה פורעניות בעולם ודו"ק. א"נ שאמר לשון ישמור לך את הקץ מלשון ואביו שמר את הדבר שפירושו שהמתין והיה מצפה כך כאן ע"ד דאיתא שאחז"ל שהרעב שהיה בימי דוד היה ראוי להיות בימי שאול רק שהיו בני אדם שפופין ולא היה להם כח לעמוד בו לכך המתין על דורו של דוד שהיו גבורים וכך כאן אמר שימתין להביא הפורענות שיהיה בזמן הגאולה על בני אדם גבורים כנ"ל:

ז  [עריכה]

שלום זה שלום מלכות בית דוד. וקשה למה נקט דוקא שלים מלכות בית דוד ועוד למה מביא מקרא זה למרבה המשרה וגו' שהמ"ם שם סתומה ומורה על שלום שאינה בשלימות כדאיתא ביקש הקב"ה לעשות לחזקיה משיח וכו' ונ"ל ואגב זה יהיה מיושב מדרש תנחומא וז"ל ישא ה' פניו אליך שיעמיד ממך בנים נביאים וישם לך שלום זה מלכות בית דוד וכו'. ונ"ל דה"פ לפי שהתוספות מקשים בפרק כל היד גבי אין בן דוד בא וכו' וא"ת הא דאמרינן אלמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד היו נגאלים והאיך היה אפשר והלא מוכרחים כל הנשמות לצאת וי"ל אפשר שהיו יולדים הרבה בכרס אחד ואיתא בספר ב"ש מ"מ אי אפשר שהיו יולדות בב' שבתות כ"כ ומשני כדאיתא במדרש שדרש ר"נ כבר ילדה אשה אחת ס' רבוא וזה היה יוכבד אם משה לפי שמשה כלול מששים רבוא וכמו כן כל נביא וא"כ ע"כ היו יולדות בנים מעולים כמו הנביאים ודו"ק וא"כ ה"ק לפי שקשה על וישם לך שלום זה מלכות בית דוד דכתיב למרבה המשרה ולשלום פי' שביקש הקב"ה לעשות לחזקיה משיח וקשה קושית התוספות לז"א ברישא ישא ה' פניו וגו' שיצאו ממך נביאים ואז יכול הגאולה להיות קודם זמנו ודו"ק היטב:

ואני זקנתי. והיא אמרה ואדוני זקן וא"ת והרי אמרה אחרי בלותי היתה לי עדנה וא"כ מנלן ששינה דילמא זה היה ג"כ אמירת הקב"ה שאמר ואני זקנתי וי"ל לפי דאיתא באותו פעם פירסה שרה נדה ולכך לחם לא הביאה וא"כ הכי אמרה שרה אחרי בלותי היתה לי עדנה בניחותא פי' ע"כ אין המניעה ממני הואיל ועדיין יש לי עדנה פי' וסת וע"כ המניעה מכח שאדוני זקן וא"כ שפי' מוכח מכח ששינה הקב"ה ואמר ואני זקנתי שמותר לשנות מפני ד"ש:

לא השם שנקרא עכשיו נקרא לאחר זמן וכה"א למה זה תשאל לשמי והוא פלאי. פי' לפי ששם המלאך משתנה ושמו נקרא על שם השליחות שנשתלח באותו פעם ושם היה השליחות בענין נזירות וכתיב גבי נזירות לשון איש כי יפליא לכך היה שמו פלאי וזה ראייה שמביא המדרש ששמם משתנה בכל פעם לפי השליחות וכן איתא לעיל מפורש הטעם שנקרא שם המלאך גבי מנוח פלאי ע"ש הנזירות וק"ל וצריך לגרוס שאין שם כינוי פי' שאין שם המלאכים שם כינוי רק ע"ש שליחות וק"ל ולא כגירסת מ"כ עיין שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף