ידי משה על במדבר רבה/יג

ידי משה על במדבר רבה יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על במדבר רבה - פרשה יג

פיסקא: ב  ג  ד  ו  ח  יב  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  

ב  [עריכה]

דבר שחלבו קרב. וא"ת והא נאסר לב"נ לאכול בשר עד שהותר לנח ביציאתו מן התיבה ואם כן איך נאמר באותו פעם בקרבן הבל מחלביהן דבר שהחלב קרב והבשר נאכל לבעלים ושמעתי אומרים דה"פ שהתורה מדברת על שם עתיד והורה לנו סימן שהביא קרבן זה שלעתיד הוא נאכל הבשר ואם קבלה נקבל. אמנם לי נראה דה"פ דאיתא בתוס' בפ' ד' מיתות שלא היה רשאי להמית בעל חי בשביל אכילתו משא"כ כשהיה הכרח להמית הבהמה בשביל הקרבה אז היה מותר לב"נ לאכול בשר ודו"ק אבל מ"מ קשה לי. מאי מקשה בגמ' מן המלאכים שצלו לו בשר והוצרכו בגמ' לשנות שנוים דחוקים לישני הכי שהיה מן בשר שלמים באשר שמצינו שגם אדה"ר הביא קרבן ותיטב לה' משור פר וגו' ויש ליישב בדוחק:

שיהיו אחויים אצלו. פי' מדובקים:

מקפץ ועולה. פי' כמו דבר שמקפץ ועולה והעיקר נשאר למטה כך הקב"ה היה מקפץ למעלה מ"מ עיקר דירתו למטה:

הרשעים במה ישכנו באויר. לשון בתמיה הלא גם הרשעים שוכנים על הארץ אלא וכו' וישכנו לעד קאי על השכינה שנקראת השכינה עד שנאמר זאת מנוחתי עדי עד וק"ל:

אכלתי יערי עם דבשי. זה עולה עם ק"ק ומסתמא הפסוק הראשון קאי על ק"ק והחסרון קאי על קדשים קלים:

שנשתכרו בצרתן. אבל אין לומר ע"ש שנשתכרו ממש כדאיתא לעיל שנכנסו שתוי יין די"ל הואיל ורישא דקרא שתיתי ייני עם חלבי קאי על מנחות ונסכים ולאו ל' שתיה ושכרות דרשו ג"כ סיפא דקרא לשון ששכרו בצרתן כך פירש יפ"מ אמנם לא נראה שזה כיון המדרש דאיתא בפרק הדר שם בגמ' אמר רבי שיכור אל יתפלל דכתיב בצר אל יורה פירשו שם התוס' בצר אל יורה קאי על השיכור שכל זמן שהוא שתוי ושיכור צער יינו עליו וע"ז נאמר בצר אל יורה וזה כוון המדרש כאן ששכרו בצרתן בצר השכרות כפשוטא קמיירי ונעלם מן בעל יפ"מ סוגיא זה דבפרק הדר ע"ש ותמצא נחת:

ג  [עריכה]

והיה נוטל זכרותן של ישראל וזורק כלפי מעלה. וצריך להתבונן מה ראה לייסרן בכך ונ"ל לפי שמצינו שעמלק מרדה רצועה לישראל כ"מ שחטאו בא עמלק לייסרם ואיתא ברש"י ויזנב בך כל הנחשלים אותן שפלטן ענן כי לא מלו העם היוצאים ממצרים מ"ט לא מלו משום דלא נשבה עליהם רוח צפונית מ"ט לא נשבה כי היכא דלא ליבדרי לי' ענני הכבוד וא"כ עמלק ראה אותן שפלט ענן ומ"מ לא מלו עצמם חשב זה לעבירה ע"כ חתך זכרותן וזרק כלפי מעלה כלומר שסבר שלא יענשו אותו מלמעלה ע"ד זה אבל הפסוק מסיים שם שישראל לא חטאו בזה לפי שאתה עיף ויגע כדאיתא בגמרא אי בעית אימא משום חולשא דאורחא ולפי"ז אף מי שהיה חוץ לענן לא היה יכול לימול עצמו וזש"ה שם ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים זה עמלק וקשה מהיכא תיתי שיהיה יראה אצלו אלא פי' שלא תאמר שישראל חטאו באותו הפעם על שלא מלו עצמן עז"א ולא ירא אלהים כי הטעם היה בשביל שאתה עיף ויגע ודו"ק:

ד  [עריכה]

ולא כיחד מיעקב ומשם. כי על משפט תמר היו יושבים יעקב ושם וכן הוא בהדיא לעיל בשמות רבה:

ד"א נודע ביהודה אלהים כשירד דניאל לגוב אריות וניצל עד ודניאל משבט יהודה שנקרא אריה. נ"ל דה"פ לפי שמצינו בירושלמי שאמר הקב"ה ליהודה אתה הצלת ג' מן האש ואחד מן הבור פי' זה יוסף שהעלית אותו מן הבור חייך אני מציל ג"כ ג' מן האש ואחד מן הבור זה דניאל וזה כוון המדרש ודניאל משבט יהודה ודו"ק:

כששמעו פ' אהלות ונגעים נתייראו א"ל אלו לעובדי כוכבים אבל אתם לאכול ולשתות ולשמוח. פי' ע"ד דאיתא בגמ' דהוריות ונתתי נגע צרעת וגו' בשורה טובה נתבשרו ישראל לפי שהכנעניים הטמינו בביתם אוצרות וע"י הצרעת שפינו את הבית ונתצו אותו מצאו ישראל מה שגנזו וזה פי' ואתם לאכול ולשתות וגו' א"נ י"ל ע"ד דאיתא לקמן שמה שישראל אוכלים ושותים בעולם הזה הוא בשביל יסורין וזכות אבות צפון להם לעולם הבא וה"ק אבל אתם לאכול ולשתות ולשמוח פי' היסורים באים עליכם כדי שמה שאתם אוכלים ושותים ושמחים לא ינכה לכם מן עוה"ב כלום משא"כ עובדי כוכבים מה שאוכלים ושותים הוא חלף השכר מה שהיה להם ליטול לעוה"ב ע"ד משלם לשונאיו על פניו להאבידו:

ו  [עריכה]

וכשם שאמר יום א'. פי' שמקשה במדרש ממ"נ או היה לו לומר יום ראשון ואם אומר יום אחד היה לו לומר אח"ז שנים שלשה ולא שני שלישי וכן הוא בהדיא לעיל בספר בראשית פ"ג ע"ש:

נמצאת אתה אומר י' עטרות נטל אותו יום. והקשה הגאון מוהר"ר שמואל קאיידנבר ז"ל למה לי קרא במועדו אפי' בשבת שקרבן פסח דוחה שבת תיפוק ליה הואיל וראש חודש ניסן היה ביום א' שאותו יום נטל עשרה עטרות וא"כ ע"כ הקריבו פסחם בשבת ותירוץ דה"ק בודאי לא בא תורה לסתום אלא לפרש וכל ראשון שאתה יכול לדרוש אני דורש והי מינייהו מפקית ולפיכך אני דורש כולם מה שאין כן אם אין לימוד כלל שקרבן פסח דוחה שבת לא הייתי אומר שקאי ראשון גם על זה וק"ל:

ח  [עריכה]

שמרו יחוסיהון. לפי שהיה בידם לשמור שלא היה המצרים משתעבדים בהם שהיו נוהגים שררה במצרים כדאמר בסמוך וכמו דאיתא לעיל שלפי שאמרו א"ה אם בגופם שלטו המצרים בנשותיהן על אחת כמה וכמה וא"כ על ג' שבטים אלי לא היה שום חשד בעולם לכך לא נמנו עמהם רק בפני עצמן:

מפני שייחסן אצל משה ואהרן. פירוש הואיל והם תמיד נמנו ראובן ושמעון קודם שבט לוי שיצאו ממנו משה ואהרן וק"ל:

יב  [עריכה]

קוממיות ר"ש אומר מאתים אמה. שמעתי טעם הגון מהגאון מופת הדור ה"ה כבוד מהור"ר דוד מק"ק פראג יע"א שזהו הטעם ששיערו חז"ל באבידה ראיה שיעור פגיעה כמה היא שיעור רס"ו ושליש אמה וקשה למה דוקא זה השיעור ונתן טעם לשבח שראוי לאומרו בשמו ועל הטוב יזכר שמו לפי שמצינו גבי תרומת הדשן שכל הקודם בד' אמות זוכה במצוה זו נמצא שמלבד קומת האדם שהוא ג' אמות נתנו לו חכמים עוד אמה שיזכה לו המצוה נמצא לעתיד שיהיה קומת האדם שני מאות אמות כשאתה נותן לו אמה אחת מן קומתו שהוא שליש קומתו הוא ס"ו אמות ושליש נמצא עולה החשבון בכיון רס"ו אמות ושליש ור' אמות שיעור קומתו. וס"ו אמות ושליש הוא השליש מן ר' אמות ודו"ק:

יד  [עריכה]

אינו שליט בים אבל הקב"ה שולט בים וביבשה. פירוש, לפי שאומות העולם טועים בכוכבי השמים ומזלות, וכנגדם עושים צלמיהם כנגד המזל או הכוכב, ומזל השולט בים אינו שולט ביבשה משא"כ הקב"ה שולט בכל מקום, וק"ל:

טו  [עריכה]

ואין ישוב אלא בתי דינין. פי' לפי שבינה הוא היודע לעבור השנים ולקבוע חדשים ובדבר זה תלוי כלל ישוב העולם ולכך נאמר עליהם לישוב משפחת הישובי לפי שהיו יודעים לעבר השנים כדכתיב מבני יששכר יודעי בינה לעתים וקל להבין. ועיין לעיל [פר' י"ב סי' ט"ז] שנתנו שבט יששכר עצה לנשיאים שיביאו העגלות וכתבתי לעיל מנ"ל למדרש שהיו שבט יששכר נותנים העצה אבל לפי הפשוטא נ"ל לפי דאיתא [שם סי' י"ח] בפסוק קח מאתם שהסכימו דעתם לדעת הקב"ה וגבי יששכר כתיב יודעי בינה לדעת מה יעשה ישראל ומסתמא הואיל והכתוב מייחסן שיודעים דעת הקב"ה נתנו הם העצה זו שגם הם הכתוב מייחסם שכיוונו לדעת הקב"ה ודו"ק היטב ופשוט הוא:

טז  [עריכה]

איל אחד כנגד לוים וא' הוא מתחלפת בו'. כבש אחד ישראל דכתיב שה פזורה ישראל ולפיכך בן בקר דכתיב ראשון קאי על כהן:

ולמה נכתבו ה' תיבות על כל סדר וסדר כנגד התורה שהיא חמשה ספרים ללמדך שהיא גופי תורה. נ"ל פי' המדרש לפי דאיתא שחמשה דברים שבאדם שהוא רוח נפש חיה נשמה יחידה הוא כנגד חמשה חומשי תורה וספר משנה תורה הוא כנגד חלק נפש שבאדם שהוא גשמי ואין בה שום יתרון כמו מותר אדם מן הבהמה אין כך אי' בע"מ רק קצת אומרים שיש לנפש גם כן מעלה יתירה על דרך מצילין תיק הספר וכו' וזה פירוש הפסוק תורת ה' תמימה פי' שכל החמשה שוים לפי שהיא משיבת נפש שיש מעלה לנפש וז"ש ולמה נכתבה חמשה תיבות על כל סדר וסדר כנגד התורה שהיא ה' ספרים ללמדך שהיא גופי תורה פי' שאף משנה תורה יש בו מעלה כמו אחרים ודו"ק וזה שמסיים שהיא גופי תורה פי' ספר משנה תורה היא גופי התורה כמו אינך שלא תאמר הואיל והיא כבר נאמרה ורק נשנה אין היא גופי תורה וכזה הסברא ס"ל התוס' בריש גיטין בשם ר' סעדי' משום דכתיב ספר כריתות כשיעור י"ב שיטין שמפסיקין בין ד' חומשי ספר תורה וספר משנה תורה לא קחשיב שאינו אלא חוזר ושונה מה שלמעלה ומצאתי אחר כך במדרש וזה לשונו תורת ה' תמימה למה היא תמימה לפי שהיא משיבת נפש ותמוה מאד ומיושב ג"כ על פי דברים אלו למה תמימה שגם משנה תורה חשוב ספר ואמר מפני שהיא משיבת נפש פי' שגם חלק נפש שבאדם יש בו קדושה וזה כוון המדרש ללמדך שהיא גופי תורה פי' לפי ששמעתי מירושלמי שלשון משניות הוא פי' דבר שנשנה כבר פי' שאפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש אמר הקדוש ברוך הוא למשה רק שאח"כ נשנה וא"כ הורה לנו התורה בזה שהם גופי תורה פי' שנאמרה למשה בסיני כמו ה' חומשים אף שספר אחד הוא במשנה תורה שנשנה מה שנאמר כבר ולזה מסיים המדרש למה שם הקב"ה כתוב בכל סדר כו' שמפיו אמרן למשה ודו"ק:

יז  [עריכה]

למה בכל הנשיאים כתיב שם נשיא וכו' עד כי רם ה' ושפל יראה. ושמעתי בשם הרב המופלג החסיד מהור"ר ישראל נר"ו שזה פי' הפסוק ואשר נשיא יחטא פי' מי ששמו נשיא שהוא גאוה יחטא לפי שכ"מ שגאוה מצויה שם חטא מצוי וק"ל:

יח  [עריכה]

שבאותו זמן. פי' כשנמכר יוסף לא היה ראובן שם ושמא תאמר שהתבטל והלך לדבר רשות ואם היה שם היה מצילו מן המכירה לז"א מלאה קטורת שבאותה שעה היה עסוק בתשובה וא"כ אינו חייב בדבר וקאי אדלעיל שניהם מלאים סולת שלא נתכוין אלא להצילו במה שאמר להשליכו לבור וק"ל:

יט  [עריכה]

כמה דתימא אורך החצר מאה באמה. החשבון הזה עי' בפרק כיצד מעברין בפי' הר"ן ותראה להדיא שיש כאן טעות במ"כ:

כף אחת זהו הס"ת שהיתה מונחת אצל הארון. פי' כמ"ד דף היה יוצא מן הארון ושם היתה ס"ת מונחת וק"ל:

כ  [עריכה]

לפי שהיתה בת ק"ל שנה בעת שנולד משה עד ולפיכך נכנסה בחשבון. וקשה להולמו למדרש זה דלמאי נ"מ אתא לאורי' שנולדה בין החומות והיא השלימה המנין ונ"ל לפי שהמדרש רוצה לפרש מזרק אחד כסף זה משה שבעים שקל בשקל הקודש אלו ע' זקנים רק שקשה ע"ז הואיל והוא רמז לסנהדרין וסנהדרין הם ע"א לז"א שהשלימה יוכבד המנין ונקנו החשבון זה להורות שנולדה בין החומות לפי דאיתא בפרדר"א יצב גבולות עמים למספר בני ישראל שבעים נפש ירדו אבותינו למצרים נגד ע' שרים של מעלה וחשובים לפני הקב"ה ישראל כמו ע' שרים והם סנהדרין של מעלה רק לר"י שס"ל שסנהדרין הם רק ע' ומפרשים התוספות שהמופלא שבסנהדרין אינו נכנס בחשבון דא"כ היה לר"י ג"כ ע"א אלא ע"כ המופלא אינו בחשבון ואיתא לעיל פרשת ויגש י"א שהקב"ה השלים המנין נ"ל דתליא בזה הסברא שס"ל לי"א שסנהדרין הם ע"א ודו"ק וא"כ זה כוון המדרש שיוכבד השלימה ולא הקב"ה ע"כ אתי' כמ"ד שסנהדרין הם רק ע' והמופלא לא נכנס בחשבון ולכך לא השלים הקב"ה המנין וא"כ עכשיו שפיר מרומז מזרק אחד זה משה ושבעים שקל זה סנהדרין פי' שמשה שהוא המופלא אינו נכנס עמהם בחשבון ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף