טור/יורה דעה/רא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[הלכות מעיין ומקוה]
צריכה שתטבול במי מקוה שיש בו ארבעים סאה ואפילו אינן מים חיים שאין צריך מים חיים אלא לזב ולא לנדה וזבה ואף אם תטבול במעיין צריך שיהא בו מ' סאה אף על גב דמעיין מטהר בכל שהוא היינו דוקא לכלים אבל אדם אפילו אם הוא קטן שכל גופו מתכסה בפחות ממ' סאה אין טבילה עולה בו אא"כ יהא מ' סאה והרמב"ם והראב"ד כתבו דאף אדם מטהר במעיין כל שהוא ור"י כתב כסברא ראשונה ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל אבל אם רחצה במרחץ או עלו עליה כל מימות שבעולם הרי היא בטומאתה ויש בה כרת עד שתטבול במקוה או במעיין וטבילה בנהרות בבהא איכא פלוגתא דרבוותא ר"ת התיר לטבול בנהרות כל השנה ור"י היה אוסר לטבול בהן כל החורף עד אחר זמן הפשרת שלגים וכן כתב הר"ם מרוטנבורק שאין לטבול בהן בשעת הגשמים ולא בשעה שהם גדולות מהפשרות שלגים וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל ואלו ארבעים סאין צריכין שיהיו נקוין ועומדין במקום אחד וגם לא יהיו שאובין אלא שיתקבצו מי גשמים בגומא אחת אבל אם נשאבו או אפי' לא נשאבו ואינם עומדים במקום אחד אלא זוחלין על הארץ פסול ומיהו פר"י דשאיבה אינה פוסלת אלא מדרבנן שמן התורה אפי' כולו שאוב כשר הילכך כל ספק שאירע בו אפי' ספק אם היא כולו שאוב אם לאו כשר אבל הרבי' שמשון פירש שכולו שאוב פסול מן התורה עד שיהיה רובו בהכשר אבל לאחר שיהיה רובו בהכשר משם ואילך אין שאיבה פוסלת בו אלא מדרבנן הלכך כל ספיקא שיארע בו קודם שיהיה רוב בלא שאיבה אזלינן ביה לחומרא אבל משידוע שנעשה רובו בהכשר מקילינן בספיקא שיארע בו וכ"ה מסקנת א"א הרא"ש ז"ל: כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה על מקוה העומד בבית הנכרי ומשכירו לישראל שיתן לו כל הטובל בו דבר ידוע בכל פעם שאין להאמינו לנכרי דחיישינן שמא יחסר וימלאנה מעיין מטהר אפילו דרך זחילתו וכל הימים יש להם דין מעיין לטהר בזחילה הלכך גל שנתלש מהים ובו מ' סאה ונפל על האדם או על הכלים עלתה להם טבילה אבל זרק כלים לאויר הגל לא עלתה להם טבילה צריך שלא יהיו מ' סאה בתוך הכלי שאין טובלין בכלים לפיכך גיגית שקבועה בארץ ונתמלאה ממי גשמים אין טובלין בה כיון שהיה שם כלי עליה קודם שקבעוה ואם יש בשוליה נקב כשפופרת הנוד שרי ובדבר זה שוה מעיין למקוה אם מעיין מקלה לתוך כליו יוצאין ממנו לחוץ פסולין לטבול בהן לא שנא בתוך הכלי לא שנא לאחר שיצא ממנו אכל המכניס כלי לתוך המקוה ובתוכו כלי אחר אם גם החיצון צריך טבילה עלתה טבילה לשתיהן אפי' אם פי החיצון צר הרבה ואם החיצון אין צריך טבילה אז לא עלתה טבילה לפנימי אלא א"כ יהא בפי החיצון כשפופרת הנוד ואם המעיין מקלח על שפת הכלי ולתוכו תוך הכלי אסור לטבול וחוצה לו מותר אפי' אם המים שבתוכו מרובין מעיין שהמשיכו לבריכת מים שהן נקוים ועומדין יש לה כל דין מעיין ואם הפסיק ראש הקילוח חזר להיות לה דין מקוה שאינה מטהרת אלא במ' סאה ובאשבורן ואם חזר והמשיך קילוח המעיין לתוכה חזרה לדין מעיין מעיין שהעבירו על גבי אחורי כלים והמשיכו למקוה אחר חזר להיות בה דין מקוה ובלבד שלא יטביל על אחורי כלי ממש מעיין שיורד מן ההר טפין טפין בהפסק יש לו דין מקוה אא"כ יורד בקילוח בלא הפסק מקוה שיש לו מ' סאה ומעיין כל שהוא יכול לשאוב כמו שירצה וליתנו בתוכה והם כשרים אע"פ שהן רבים על המים שהיו בתוכם תחלה אבל כל זמן שאין במקוה מ' סאה אפילו אם הסר כל שהוא אם נפלו לתוכה ג' לוגין מים שאובין פסלוה ל"ש שאבן בכלי ל"ש סוחט כסותו לתוכו או שזרקם בחפניו ואפילו נפלו בו מב' כלים או מג' מזה מעט ומזה מעט מצטרפין בד"א שמתחיל מכלי השני עד שלא הפסיק מהראשון אבל אם פסק מהראשון קודם שהתחיל השני אין מצטרפין ואפילו אם התחיל השני עד שלא הפסיק מהראשון דוקא מג' כלים אבל מד' אין מצטרפין בד"א שמד' אין מצטרפין שלא היה דעתו מתחילה ליתן כל הג' לוגין אכל אם בתחלה היה דעתו ליתן כל הג' לוגין אפילו אם לא נתן אלא מעט מעט מכמה כלים עד שהשלים לג' לוגין פסול ואם העביר בו ג' לוגין בידיו על גבי קרקע או שנתזו בו מכח רגלי בהמה כשר ואפי' נתקבצו כל מ' סאה בכה"ג ע"י רגלי בהמה כשר וכל זמן שלא יפלו במקוה החסר נ' לונין ישאר כמו שהיה ולכשישלים ממי גשמים כשר אין ג' לוגין פוסלין אא"כ יהיו שלמים ומראיהן מים לפיכך ג' לוגין מים שנפל לתוכו יין וחזרו למראה יין ונפלו למקוה חסר לא פסלוהו וכן ג' לוגין חסרין כל שהוא שנפל לתוכו מעט הלב והשלימוה לג' לוגין ונפלו למקוה חסר לא פסלוהו כיון שאין הג' לוגין שלמים אבל כשהן שלמים ומראיהן מים פוסלין אפי' הם מי כבשין ומי שלקות ותמד עד שלא החמיץ אכל שאר כל המשקין ומי פירות ומורייס ותמד משהחמיץ אין פוסלין מקוה החסר בג' לוגין וגם אין משלימין אותו להכשירו שאם היה בו ל"ט סאין ונפל לתוכו סאה א' מאלו אין משלימין אותו אבל אם יש בו מ' סאה ונפל לתוכו סאה אחת מאלו ונטל מתוכו סאה אחרת כשר אפילו עשה כן עד י"ט פעמים אבל טפי לא ואם עשה כן במים שאובין אפילו עד עולם כשר: מי צבע יש להם דין שאר מים לפסול מקוה החסר בג' לוגין אע"פ שמשונים ממראה מים אבל אם המקוה שלם אף ע"פ שנפלו בו מי צבע ושינו מראיו לא נפסל וכן אם הדיח בו כלי ונשתנו מראיו לא נפסל אבל אם נפל לתוכו יין או מוחל ושינו מראיו נפסל כיצד יעשה אם הוא חסר ימתין לו עד שירדו גשמים ויתמלא ויחזרו מראיו למראה מים ואם יש בו מ' סאה שאינו נפסל עוד בשאיבה ימלאנו בכתף עד שיחזרו מראיו למראה מים היה בו מ' סאה ונפל לתוכו יין ונשתנו מראיו של חציו אפילו הטובל במקום שלא נשתנה לא עלתה לו טבילה אין שאיבה פוסלת אלא במים אבל השלג והברד והכפור והטיט שהיא עב קצת אפילו יש בו רכות שיכולין להריקו מכלי אל כלי אין שאיבה פוסלת בהן שאם שאב מאלו למקוה חסר לא פסלוהו ולא עוד אלא שאפי' עשה כל המקוה משלג או כפור או ברד שהביאו בכלי ועשה ממנו מקוה כשר מקוה שיש בו מ' סאה מים וטיט שראוי להריקו אם המים צפים על גבי הטיט יכולין לטבול אפילו בטיט אין המים צפים ע"ג הטיט אין טובלין במקום הטיט אבל במים טובלין אפילו אם אין בו מ' סאה אלא ע"י הטיט: אין הכלי חשוב לפסול המים שבו משום שאיבה אא"כ יהיה ראוי לקבל קודם שיקבענו לקרקע ושיתמלא לדעת וכשיהא כל זה אז פוסל אחד גדול ואחד קטן אחד כלי אבנים וא' כלי גללים לפיכך המניח טבלא אצל המקוה כדי שיפלו המים ממנה למקוה אם יש לה ד' שפות שראויה לקבל המים פוסלת ואם לאו אינה פוסלת זקפה על צדה לידוח אפי' יש לה שפות אינה פוסלת כיון שאינה עומדת בענין שראויה לקבל וכגון שהמים ראויין לבא למקוה זולתה אבל אם אין המים ראויין לבא למקוה זולתה אפילו אין לה שפה כלל פוסלת כיון שמקבלת טומאה: צינור שאין לו ד' שפות אינו חשוב כלי וראוי להביא על ידו מים למקוה חקק בו גומא אחת קטנה קודם שקבעוהו אם הוא של עץ אפי' אם אין הגומא מחזקת אלא כל שהוא נעשה כולה על ידה כלי וכל המים שעוברין עליו חשובים שאובין ואם הוא של חרס אין החקיקה פוסלתו אלא אם כן תהא מחזקת רביעית ואם נפלו צרורות או עפר בגומא אינו חשוב סתימה לבטלו מתורת קבלה אא"כ יהיו מהודקין לתוכה סילון שהוא צר מכאן ומכאן ורחב באמצע אינו חשוב קבלה לפסול בו את המקוה: כלי שנקב בשוליו אפי' כל שהוא אינו חשוב עוד כלי לפס ולהמקוה וכתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה מ"מ אין להקל לעשות מקוה לכתחלה ולהביא מים בכלי מנוקב כזה ובצדדין אינו בטל מתורת כלי עד שיהא ברוחב הנקב ב' אצבעות על ב' אצבעות ואין צריך שיהא מרובע ב' אצבעות על ב' אצבעות אלא אפי' עגול ויהא מרווח עד שב' אצבעות בינוניות שה' מהם כטפח מתהפכות בתוכו סביב ויהא קרוב לשוליו שאינו יכול לקבל שום מים ממנו ולמטה אבל אם מקבל שום מים למטה ממנה לא נתבטל מתורת כלי ואם עירב סיד וצרורות וסתם בהן הנקב לא חשיב סתימה להחזירו לתורת כלי או אם הושיבו על גבי הארץ אפי' על גבי סיד וגפסיס לא חשיב סתימה אבל אם עירב סיד וגפסיס וסתמו חשיב סתימה הלכך הרוצה להוציא מים מן המקוה לנקותו וירא שמא יחזרו מן הכלי שמוציאין בו המים שלשה לוגין למקוה אחר שחסר מ' סאה ויפסלוה יקוב הכלי בשוליו כל שהוא ואז לא יחשבו המים שבו שאובין ואם המקוה נובע אז אין צריך לכך כי המעיין אינו נפסל בשאיבה. המניח כלים תחת הצנור לקבל מימיו שיפלו מהם לתוך המקוה אם הניחן בשעת קישור העבים וקודם שנתפזרו העבים ירדו גשמים ונתמלאו חשובין לדעת והוי שאובין אבל אם לא נתקשרו העבים בשעה שהניחן ואח"כ נתקשרו ונתמלאו או אפילו הניחן בשעת קישור העבים ונתפזרו ונשארו שם עד שחזרו ונתקשרו וירדו גשמים ונתמלאו לא חשיבי לדעת ואינן פוסלין ובלבד שישבר הכלי או יהפכנו בענין שלא יגביהו מעל הארץ שאם מגביהו מן הארץ עם המים חשובים שאובים ופוסלים: מקוה שיש בו כ"א סאין אף ע"פ שאינו יכול לשאוב י"ט סאין בכלים ולשופכו לתוכו יכול לשופכו על שפתו והם נמשכין והוא כשר כיון שהרוב אינו שאוב וגם המיעוט ששופך לתוכו אינו שופך לתוכו להדיא אלא ממשיכו לתוכו אבל אם אין בו אלא כ' סאין ושאב בו כ' סאין אפי' ע"י המשכה פסול: כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה על מקוה שנובע ונתייבש בקיץ והיה בור רחוק ממנו כמו ארבע בתים ומלאוהו מים מכונסין ונתמלא המקוה מתחת הקרקע מאותן מים מכונסין שהמקוה כשר אע"פ שנתייבש כולו דלא חשיב זה אלא כאילו חוזר ונובע: הבא להמשיך מים למקוה צריך שלא יהא בדבר המקבל טומאה כגון מי גשמים שרוצה להמשיכם למקום אחר לעשות מקוה לא יאחוז בידו דף ויעבירם עליו אלא יניח הדף בקרקע ויסיר ידו משם בטרם יעברו המים עליו וכן הסילון של אבר או של מתכת אסור להמשיך בו מים למקוה שמקבל טומאה ואם הוא מחובר לקרקע ש"ד שאז אינו מקבל טומאה לפי שהוא בטל אגב קרקע בד"א בממשיך מי גשמים בעלמא אבל אם ממשיך מים ממעיין או ממקוה שרי אפי' ע"י דבר המקבל טומאה דחשבינן לזה המקוה שממשיך המים לתוכו כאילו היא מחובר למעיין או למקוה שממשיך המים משם אפי' בממשיך מי גשמים ע"י דבר המקבל טומאה אינו פוסל אא"כ המים נופלין להדיא מדבר המקבל טומאה לתוך המקוה אבל אם נופלין על שפתו בחוץ ונמשכים לתוכו או שמחבר לפי הסילון של אבר צינור קטן של עץ או של חרס שהמים מקלחים ממנו למקוה כשר מקוה שנסדק אחד מכותליו והמים יוצאים דרך הסדק יש פוסלים אותם אפי' יש בו כמה סאין בענין שישארו בה מ' סאה אחר שיצאו דרך הסדק לפי שכיון שמים העליונים ננערין לצאת חשוב כולו כזוחלין וא"א הרא"ש ז"ל כתב ודאי אם ישארו בו מ' סאה אחר שיצאו קצתן דרך הסדק כשר אבל אם לא ישארו בו מ' סאין פסול ואם בא לסתום הסדק כדי שישארו בו מ' סאין לפי' ה"ר שמשון לא יסתום אותו בידו ולא בכל דבר המקבל טומאה וא"א הרא"ש ז"ל כתב שיכול לסותמו בדבר המקבל טומאה דודאי הבאת המים למקוה צריך שיהא ע"י טהרה אבל מניעת המים שלא יצאו ממנו א"צ שיהא ע"י טהרה לפיכך נקב העשוי להוציא בו המים מהמקוה יכולים לסותמו במטלניות שיש בהם ג' על ג' הבא לערב מקוה פסול או הסר עם מקוה כשר להכשירו או ששניהם חסרים ובא לערבם להכשירם צריך שיהא נקב שביניהם רחב ב' אצבעות בינוניות בעגול ויהיה מרווח כדי שיוכל להפכם בנקב סביב ולאחר שנתערב הפסול עם הכשר אפי' רגע נשאר לעולם בהכשרו אפי' נסתם הנקב אח"כ: כותל שבין שתי מקואות שנסדק מצד זה לצד זה ברוחב ואפי' כל שהוא מצטרף לערב שתי המקואות להכשירם ואם נסדק מלמעלה למטה אינו מצטרף אא"כ יהא במקום אחד רוחב ב' אצבעות ואם נפרץ הכותל למעלה זה לזה ברוחב ב' אצבעות אפי' אין המים מתערבין אלא כעובי קליפת השום מצטרפים ג' מקואות שיש בשנים מהם בכל אחד כ' סאין מים כשרים ובאחד מהם כ' סאין מים שאובין ועומדים זה בצד זה אם השאוב מן הצד וירדו בהם ג' וטבלו ומתוך כך נתמלאו ויצאו על שפתה ונתערבו יחד הוכשרו שלשתן כיון שפעם אחת היו מחוברין ביחד מ' סאה מים כשרים ואם השאוב באמצע שאין השנים הכשרים יכולין להתערב אלא על ידו לא הוכשרו אלא נשארו כמו שהיו תחילה והטובלין בתוכה ג"כ לא נטהרו: מקוה שיש בו מ' סאה מצומצמות האדם הטובל בתוכו לא יקפוץ לתוכו שלא יחסרו המים מקפיצתו בתוכו ולא יטבול בו פעמים זה אחר זה דשמא בראשונה לא טבל כהוגן על סמך השנייה ובשנייה שמא חסרו המים בראשונה אבל כשאינו טובל בו אלא פעם אחת נזהר לטבול כהוגן טבלו בו שנים הראשון עלתה לו טבילה אבל לא לשני אלא א"כ טבל השני בעוד שרגלי הראשון נוגעים במים דאז חשבינן לכל המים שעל גופו כאילו הן עדיין במקוה הטביל בו בגד עבה שהמים נבלעים בתוכו כל זמן שהבגד נוגע במקוה הוא כשר העלהו ממנה פסול שנעשה שאוב מהמים שירדו מהבגד לתוכו ואם מטביל בו יורה או שאר כלים מורידים לתוכו דרך פיהן שלא יתזו המים כשמכניסן לתוכו ונמצא שהוא חסר ומעלן דרך שוליו כדי שלא ישאר בו מהמים ויחסר מהמקוה מקוה שמימיו מתפשטין ואינו יכול להתכסות בו נותן בו מצד אחד חבילי עצים כדי שיקבצו מימיו אל מקום אחד ויעלו בענין שיוכל להתכסות בו מחט שמונח בצד המקוה מנענע בידו במקוה כדי שיעשה גל במים ויעבור על המחט ועולה לה הטבילה ובלבד שלא יעקר הגל ממקומו אלא יהא מחובר למקוה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |