באר הגולה/יורה דעה/רא

באר הגולה ‏ יורה דעה רא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) לשון הרמב"ם בפי"א מהא"ב:

(ב) ציינתיו לעיל ריש סי' קצ"ז וקצ"ח:

(ג) ברייתא עבודת כוכבים דף ע"ה וספ"ק דחגיגה:

(ד) רשב"ץ בשם הראב"ד דבעינן אמה שוחקת וכ' הרשב"א שהשותקת יתירה על העצבה חצי אצבע ממשנה ט' פי"ז דכלים:

(ה) רביעי ירוחם:

(ו) הוא לפי חשבון אמה בת ו' טפחים וחצי אצבע שהוא כ"ד אצבעות וחצי אצבע דאז יש באמה על אמה ת"ר אצבעות וברום ג' אמות מ"ד אלפים וקי"ח. אצבעות וג' חלקים שמינית אצבע ולא דק הרב בשמינית האצבע ולחומרא:

(ז) משנה סוף פ"ק דמקואות:

(ח) טור וכ"כ התוס' שבת דף ס"ה ע"ב וכן נראה מדברי הרמב"ם בפ"ט מהלכות מקואות וש"פ וטעמא דמלתא משום דמעיין נקרא בכל ענין בין בזוחלין בין באשבורן אבל מקוה אינו נקרא אלא באשבורן כדכתיב יקוו המים אל מקום אחד וכהאי גוונא מפרשי' מקוה דכתיב בקרא:

(ט) לשון הרמב"ם פ"ט דין י"ד מהא דאבוה דשמואל עביד מקואות לבנתיה וכו' שבת שם ע"א והא דתנן במשנה ה' פ"ה דמקואות העיד רבי צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפים וכו' הוא להכשירן לזבים ולמצורעים דבעינן מים חיים אבל לענין אשבורן מהני אפי' מחצה על מחצה כ"מ וב"י בשם הראב"ד בספר בעלי הנפש:

(י) שם מהא דאבוה דשמואל שם וכפי' הרמב"ם:

(יא) במשנה ז' פ"א דמקואות ובכמה דוכתי במשנה ותלמוד ובת"כ יליף לה מדכתיב אך מעין ובור מקוה מים מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים:

(יב) טור בשם תשו' אביו הרא"ש בכלל י"ח סי' ח':

(יג) שם בתשובה:

(יד) משנה ח' פ"ח דפרה ומשנה ד' פ"ה דמקואות וכרבי יוסי שם הסכמת הפוסקים:

(טו) משנה ו' פ"ה דמקואות:

(טז) לשון הרמב"ם שם בספ"ט מהתוספתא הובאה בחולין דף ל"א ע"ב וכתבה הר"ש בפ"ד דמקואות:

(יז) טור וכפירוש רש"י שם בחולין:

(יח) משנה ה' פ"ד דמקואות ובכמה דוכתי:

(יט) לשון הרמב"ם בפ"ו דמקואות דין ד' מהתוספתא קסטילון המחלק מים וכו' וכרבי אלעזר ברבי יוסי שם:

(כ) כ' הכ"מ שם דבכלי עץ דשיעור טהרתן בכמוציא רמון הוי טפי טובא מכשפופרת הנאד דמכשיר ביה הת"ק במשנה סוף פ"ד דמקואות וכלי חרס הוא דשיעורו כמוציא זית ושיעור כשפופרת הנוד עיין לקמן בסעיף מ':

(כא) שם ברמב"ם דמפרש התוספתא דתרתי בעינן חדא שיהא ניקב נקב המטהרו ועוד צריך שיקבע בארץ דומיא דקסטילון וכו' או שיהיה בו הוכחה שהוא דבר של בנין וכו' ומ"ה קתני שאם פקק בסיד ובבנין כלומר בצרורות וכיוצא בהן כעין בנין לא חשיב כלי כלל וה"ה דכשר לטבול בו משא"כ כשסתמו בסיד או בגפסית לבד כיון דאין דרך בנין באלו לבדם בלא אבנים או צרורות נמצא חסר א' מהתנאי' הצריכין לבנין כ"מ וב"י ועיין בסעיף מ':

(כב) שם ופי' שנסתם הנקב מחמת מה שנדבק באותה גרירה וכשמירח אח"כ סביבות הנקב הוי במקום סיד שטחין בבנין ומה שנדבק בו על ידי גרירה הוי כצרורו':

(כג) משנה ריש פ"ה דמקואות:

(°) פי' כשהוא מלא או שיש נקב בצדו ואם ניקב בשולי הכלי כשפופרת הנוד שרי לטבול אף בתוך הכלי כת"ק במשנה ספ"ד דמקואות. רש"ל:

(כד) שם במשנה ספ"ה ופי' הרמב"ם שיהיה שופע על השוקת קצתם ילך לתוך השוקת וקצתם על שפת השוקת הנה המים היוצאים מן השוקת כשרים והם מי מעיין ואע"פ שילך על גבי השפה דבר מועט ופירש הרא"ש שכל המים מחוברים למעיין ע"י המים המעוטים שנופלים על שפת הכלי:

(כה) מימרא דרבא חגיגה דף כ"ב ע"א:

(כו) רמב"ם בפ"ג מהלכות מקואות דין כ"ו מהתוספתא פ"ה:

(כז) שם בגמ' דחגיגה:

(כח) משנה ריש פ"ה דמקואות:

(כט) הרא"ש בסוף נדה וש"פ ופי' לטהר בכל שהוא ובזוחלין ומ"מ עדיין הם פסולים לזבים וכו' שם במשנה:

(ל) הרשב"א בת"ה (בשער המים):

(לא) משנה ב' פ"ה דמקואות וכפירוש הרמב"ם והרא"ש וכרבי יוסי שם:

(לב) שם ממשנה ה':

(לג) שם במשנה וכפי' הרמב"ם בפ"ט דמקואות דין י"ד וכרבי יוסי שם במשנה דאוסר במקל שהוא פשוטי כלי עץ כיון שמקבל טומאה מדרבנן:

(לד) רמב"ם שם משנה ד' פרק ז' דעדיות:

(לה) הרמב"ם והר"ש שם ממשנה ז' פ"ק דמקואות וממשנה ג' פ"ה ואפי' לכתחלה הרא"ש בתשובה והמרדכי בפרק ב' דשבועות:

(לו) כעדות הגרדי במשנה ג' פ"ק דעדיות וחכמים במשנה דף פ"ב דמקואות:

(לז) שם משנה ג' פ"ג וכחכמים:

(°) פי' כלי חרס ועשוי בפיו כעין רשת:

(לח) שם משנה ו' ושם בתוספתא:

(לט) שם משנה ד':

(מ) שם:

(°) משום דמטי לוג לכל כלי א"נ דנפל דווקא לוג מכל כלי אבל ביותר מג' דלא מטי לוג לכל כלי לא מצטרפי ובטלי בית יוסף בשם רש"י והראב"ד:

(מא) שם הסכמת הפוסקים:

(מב) שם במשנה:

(מג) משנה ד' פ"ז דמקואות וכפירוש הרא"ש והרמב"ם ז"ל:

(מד) רמב"ם בפ"ו מהלכות מקואות דין י"א ממשנה י' פ"ו דמקואות האביק שבמרחץ וכו':

(מה) שם דין י"ב ממשנה סוף פ"ו דמקואות וכרבי יוסי שם וכבר נתבאר שאין המים שאובין פוסלין אלא כשאין בכשרים מ' סאה:

(°) פי' פחות ממ' סאה דאם יש בו מ' סאה לעולם אינו נפסל:

(°) פי' שהבריכה של מ' סאה שאובין היא תתק"ס לוגין לפי חשבון הסאה ו' קבין והקב ד' לוגין נמצא א' מש"ך הוא ג' לוגין כי ג"פ ש"ך הוא תתק"ס:

(מו) שם פרק ה' דין ה' ממשנה רפ"ג דמקואות וכרבי יוסי:

(מז) שם דין ו' ממשנה ג' פ"ג דמקואות:

(°) פי' של מי גשמים דאלו מי מעיין אפילו כל שהוא מטהרים את השאובים כדלעיל סעיף י"א וכדלקמן בהג"ה:

(מח) שם ממשנה ב' דפ"ג:

(מט) שם וכת"ק הסכמת הפוסקים:

(נ) משנה ריש פ"ג דמקואות וכחכמים הסכמת הפוסקים (ורשב"א בשער המים):

(°) פי' כשיעור מים שהיו בו תחלה ועוד דבר מועט כדי למעט מג' לוגין ואע"פ שהמים שצפין ויוצאין מן הבור מעורבים הם מן הראשונים שנפסלו ויש בהן מן הכשרים שיורדים בסוף:

(נא) משנה ה' פ"ז דמקואות וכת"ק וכ"פ רמב"ם שם בפ"ז וש"פ:

(נב) שם משנה ב':

(נג) שם משנה ג' משמיה דרבי יוסי וליכא מאן דפליג עלה דצבעא לית בה ממשא הרמב"ם שם וש"פ:

(נד) שם משנה ב':

(נה) שם:

(נו) כדעת הרא"ש והתוספות ביבמות דף פ"ב דהא דאמרינן שם עד רובו קאי אמי פירות דהחמירו חכמים במי פירות דלא חזי לטבילה כלל:

(נז) ציינתיו בסעיף דלעיל:

(נח) שם וכר"י וכמש"ל:

(נט) שם במשנה:

(ס) שם והטעם כיון שהיין והמוהל הם מגוף הפרי ממש:

(סא) שם משנה ד' (ורמב"ם וראב"ד ור"ש):

(סב) רמב"ם סוף פ"ז מהלכות מקואות ונלמד מדין הדיח בו את הכלים וציינתיו בסעיף כ"ה:

(סג) הראב"ד בספר בעלי הנפש:

(סד) תוספתא וכתבה הר"ש בפרק ז' דמקואות ופי' הר"ש דאיירי דלא שינו מראיהן:

(°) פירוש למקוה אחרת כדי להכשירו ואינו עולה לו ההשקה אלא אם השיקו וחברו אל מקוה המים:

(סה) משנה ריש פ"ז דמקואות וכת"ק:

(סו) שם במשנה העידו אנשי מידבא וכו':

(סז) טור מדברי אביו הרא"ש וסובר דא"א לומר דעושין מטיט הנרוק מקוה שלם מהא דסוכה דף י"ט ע"ב טיט הנרוק יוכיח שמצטרף למ' סאה ואין טובלין בו:

(סח) שם מהתוספתא מודה רבי יהודה שהוא מביא טיט הנרוק וכו' וכ"כ הראב"ד בספר בעלי הנפש:

(סט) תוספ' דטהרות והביאה הרא"ש כלל ל"א סי' ב' בשם התוספתא:

(°) פירוש שנעשה קרח:

(ע) משמע שם מדברי הרא"ש דפירושו כשר לטבול בו שהוא מקוה כשר וכן פי' סמ"ג ורבינו ירוחם:

(עא) משנה י' פ"ב דמקואות וכרבי יהושע:

(עב) מסקנת הגמרא זבחים דף כ"ב ע"א וכל הני שיעורי דפליגי תנאי במתניתין בהא פליגי דמר סבר בהאי שותה ומר סבר בהאי שותה הר"ש שם בפי' המשנה וכ"כ התוס' בספ"ק דסוכה דף י"ט ע"ב והרא"ש בסוף נדה וכ"נ מדברי הרמב"ם בפרק ח' מהלכות מקואות:

(עג) שם מהא דספ"ק דסוכה שציינתי לעיל:

(עד) רמב"ם בפ"ח מהא דזבחים שם וכפירש רש"י שם:

(עה) שם ומפירוש רש"י שם:

(עו) ברייתא ב"ק דף ס"ז ע"א וב"ב דף ס"ה ע"ב:

(עז) ממשנה ב' פ"ב דמקואות:

(עח) משנה שם בריש הפרק:

(עט) לפי' התוספות שבת דף ט"ז:

(פ) שם במשנה ב' ואיירי בצנור שקבעו ולבסוף חקקו. הר"ש:

(פא) שם כפי' הר"ש והתוספות שם בבבא קמא ובבבא בתרא:

(פב) הרא"ש בסוף נדה משום דבעינן הויה ע"י טהרה ממשנה ה' פרק ה' וכרבי יוסי שם:

(פג) משנה ג' פ"ד דמקואות וכפי' הרא"ש שם:

(פד) שם וכת"ק:

(פה) שם במשנה:

(פו) שם במשנה ומפרש שם במשנה שלא נעשה לקבלה ופי' הרמב"ם שם שהיה הכוונה שיצא המים מן מקום הצר בחוזק וכ"כ בחבורו ריש פ"ז:

(פז) רשב"א בשער המים בסוף ת"ה:

(פח) רמב"ם שם ממשנה ה' פ"ו דמקואות:

(פט) הרשב"א שם וכ"כ הראב"ד:

(צ) תוספתא לפי פי' הר"ש והרא"ש:

(צא) טור בשם אביו הרא"ש בתשובה:

(צב) שם בתוספתא ובמשנה ז' ס"ו דמקואות:

(צג) רמב"ם בפ"ח מה"מ ופי' שם ואינו בגודל:

(צד) הר"ש בספ"ק דטהרות:

(צה) שם בתוספתא:

(צו) שם ועיין לעיל סעיף ז' וצריך לחלק לענ"ד לומר שבכאן איירי שלא עשאו כעין בנין:

(צז) הרא"ש בסוף מסכת נדה והמרדכי בפ"ב דשבועות:

(צח) שם וכ"כ עוד הרא"ש בתשובה שכן דן לפני ר"ע והודה לו וכ"כ הרשב"א בשער המים בסת"ה ורבינו ירוחם:

(צט) משנה ריש פ"ד דמקואות ואיירי בצינור שקבעו ולבסוף חקקו:

(ק) כאוקימתא דרב משרשיא דבי רב אמי שבת דף ט"ז ע"ב:

(קא) שם וכב"ה וכרבי יוסי שם במשנה דעדיין היא מחלוקת הרא"ש ורבינו ירוחם וכ"כ הטור:

(°) אע"ג דבמשנה תנן דב"ה מתירין בשוכח דוקא סבירא להו להפוסקים הנ"ל כיון דנתפזרו העבים הסיח דעתו מנפילת המים והוי כשוכח:

(קב) שם ממשנה ז' פ"ב דמקואות והביאו המחבר בסעיף שאחר זה:

(קג) רמב"ם בפ"ד מה"מ ממשנה הנ"ל:

(קד) כדרבי יהושע שם במשנה ובת"כ יליף לה מקרא מעיין מה מעיין בידי שמים אף מקוה בידי שמים לאפוקי אם מילא בכתפו ועשה מקוה אי מה מעיין שאין בו תפיסת ידי אדם יצא המניח קנקנים בראש הגג וכו' ת"ל בור:

(קה) לשון רמב"ם שם דין ה' ממשנה ח' שם וכרבי יהושע שם וכ"כ הרא"ש ומשמע להו דלא הכשיר רבי יהושע אלא בשיש שם מעט מים משום דחשיב תפיסת ידי האדם יותר מסדור קנקנים:

(קו) שם ממשנה שם אבל לא יכפה כיון שהוא בתוך הבור גרע טפי וכן לקמן בסדר קנקנים בתוך המקוה:

(קז) הרמב"ם שם ממשנה שם:

(קח) לשון הרמב"ם שם מברייתא דר"א ב"י תמורה דף י"ב ע"א ודלא כי הא דאתי רבין אמר ר' יוחנן שם ע"ב וכ"כ התוספות שם והרא"ש בסוף נדה וש"פ עוד פירשו שם בתוספות בשם רבי' שמואל דאיירי רבי יוחנן כשיבאו במקוה מי גשמים מ' סאה:

(קט) שם מהתוספתא פ"ד:

(קי) כל בו בתשובת ר"י וכ"פ בהגהות סמ"ג והריב"ש בתשובה:

(קיא) מדברי הרמב"ם בפ"ד וכרבי יוסי משנה ה' פ"ה דמקואות וציינתיו לעיל בסעיף ל"ה:

(קיב) טור בשם אביו הרא"ש בתשובה:

(קיג) ל' הטור מדברי אביו הרא"ש בסוף נדה:

(קיד) שם פי' אע"פ שאין לו בית קבול כיון דמקבל טומאה וכ"כ הרשב"א בתשובה והמרדכי בפ"ב דשבועות בשם רא"ם:

(קטו) שם מדברי אביו הרא"ש שם ובתשובה מהא דזבחים דף כ"ה ע"ב:

(קטז) שם ושם וביאר שם ולא עוד אלא אפילו מחובר לדבר המחובר לקרקע כגון טבעת שבדלת אינו מקבל טומאה וכדאיתא בברייתא ומייתי לה בשבת דף נ"ח ע"ב וממשנה בפי"א דכלים:

(קיז) שם מדברי הרא"ש בסוף נדה ממשנה ח' פ"ו דמקואות כיון דאין לו בית קבול ומשמע מדברי הרא"ש דמפרש דבסילון תלוש איירי:

(קיח) הרשב"א בתשובה ובתשובות להרמב"ן בסי' רנ"ז דמפרשי דבסילון המחובר לקרקע איירי:

(קיט) טור בשם אביו הרא"ש בסוף נדה ממשנה ה' פ"ה דמקואות נוטפים שעשאן זוחלים וכפי פירושו שם ורבינו ירוחם:

(קכ) שם לפי' הר"ש:

(קכא) שם בשם אביו הרא"ש ממשנה ספ"ה מטבילין בחרדלית וכו' ומודים שהוא גודר בכלים:

(קכב) הרשב"א בשער המים בסוף ת"ה:

(קכג) משנה ו' פ"ו דמקואות:

(קכד) שיעורו מפורש לעיל סעיף מ':

(°) וה"מ להכשיר אבל לפסול מקוה החסר ע"י השקת מים שאובים צריך שיהיה כנגד הנקב ג' לוגין מים שאובים כדלעיל בסעיף י"ח:

(קכה) טור מדברי אביו הרא"ש בתשובה מדין ג' מקואות וכו' הביאו המחבר בסעיף נ"ה וציינתיו שם:

(קכו) שם במשנה:

(קכז) שם וכת"ק הרמב"ם בפ"ח מה"מ וכ"כ הרא"ש:

(קכח) שם במשנה ומפרש שם הטעם מפני שהוא מן התורה כלומר שעיקר טבילה היא מן התורה:

(קכט) המרדכי בפ"ב דשבועות בשם ראבי"ה ממשנה ה' פ"ו דמקואות השידה והתיבה וכו' אם היה שק וכו':

(קל) שם ממימרא דרבא חגיגה דף כ"ב ע"א וכפירוש רש"י שם בתוס':

(קלא) הרשב"א בשער המים בסוף ת"ה ומפרש הטעם לפי שהשאוב אינו פוסל אלא מדבריהם והם הקילו בו כך:

(קלב) משנה ט' פ"ז דמקואות וכפי פירוש הרמב"ם והר"ש והרא"ש שפי' לשתי ברוחב ופי' לערב מלמעלה למטה:

(קלג) שם משנה ג' פ"ו:

(קלד) תוספתא וכתבה הר"ש בפ"ז דמקואות ופירש והשיקום דמחמת שירדו הטובלים לתוכה עלו המים וצפו על גביהם:

(°) פירוש המים של כשר והלבינום המים של שאוב שהיו לבנים:

(קלה) לשון הרמב"ם ריש פ"ו דמקואות:

(קלו) שם ממשנה סוף פ"ה:

(קלז) שם ממשנה ריש פ"ו:

(קלח) שם ממשנה הנזכרת וכר' יהודה שם וכפי פירושו בפי' המשנה שם:

(קלט) ל' הרמב"ם שם מהתוספתא בפ"ז דמקואות וכחכמים וס"ל דלחכמים אין קטפרס לעולם חיבור לערב המקואות אפילו בגוד אחית ומ"ש בחגיגה דף י"ט ע"א דבגוד אחית לא פליגי הוא אליבא דר"מ ורבי יהודה:

(°) פירוש את המקוואות:

(קמ) רמב"ם בפ"א מהתוספתא ריש פ"ז דמקואות:

(קמא) תוספת' כתבה ר"ש בפ"ז דמקואות וכפירוש הרא"ש בסוף נדה דהמים נתזין לחוץ בקפיצתו:

(קמב) שם בתוספתא ומטעם שכתב הרא"ש בסוף נדה וביאר הריב"ש דבריו בתשובה אבל הרמב"ם בפ"א מה"מ כתב להתוס' סתם ואפילו במקוה גדולה וכמ"ש הכ"מ בשם הריב"ש בתשובה שרבינו מפרש שלא יקפוץ לתוכו מפני הרואים שסבורים שאינו מתכוין אלא להקר וכן הטובל פעמים יחשבו שאינו טובל אלא להקר:

(קמג) משנה ג' פ"ז דמקואות וכת"ק וכלישנא קמא דרבי נחמן וכו' דמטומאה לטהרה ד"ה טמא חגיגה דף י"ט ע"א וכך פסק הרמב"ם בפירוש המשנה ובחיבורו בפרק הנזכר וכ"פ הראב"ד בספר בעלי הנפש:

(קמד) שם במשנה:

(°) ואינו דומה להא דלעיל שאע"פ שרגליו של ראשון נוגעות במים דלא מהני דשאני בגד עבה שהוא בולע הרבה מן המים ולזה כשקצתו הוא במים הרי הוא כאילו כל המים הבלועים בבגד בקצתו של מעלה נוגעים במים שבקצתו שבתוך המים והרי כל המים מעורבין למקוה. הריב"ש בתשובה:

(קמה) טור מפירוש דברי רא"ש בסוף נדה ומפי' הר"ש:

(קמו) רמב"ם בפ"ח מהתוספתא פ"ז דמקואות:

(קמז) שם מהתוספת':

(קמח) לשון הטור ופי' הב"י דצ"ל דאינו מצומצם לגמרי אלא שיש בו מעט יותר ממ' סאה לכן אינו נחסר כשמעלהו דרך שוליו מחמת המים שטופחין ביורה בפנים ובחוץ:

(קמט) לשון הרמב"ם בפ"ה מה"מ ממשנה ו' פ"ו דמקואות:

(קנ) שם במשנה ה' פ"ו:

(קנא) הר"ן בתשובה שאלה סי' ע"ג:

(קנב) משנה סוף פ"ז דמקואות:

(קנג) בפירוש ר"ש שם:

(קנד) שם:

(קנה) רשב"ץ בתשובה מהא דחגיגה דף כ"ב ע"א

(°) וכן כתב הרב ב"י לעיל בש"ע בסי' קצ"ח סעיף ל"ו וע"ש:

(קנו) לשון הרמב"ם ריש פ"י דמקואות ממשנה ג' פ"ב דמקואות:

(קנז) שם ממשנה הנזכרת:

(קנח) שם מהתוספתא פ"ב דמקואות:

(קנט) שם מהתוספתא:

(°) פירוש כיון דהמכתשת בצדו אע"ג דספק הוא לא הכשירו בו וכשרובו כשר אע"פ שהפיסול בעין כשר מפני שיש שם רוב מקוה קבוע כשר:

(קס) שם משנה ב' פ"ב דמקואות וכרבי יוסי:

(קסא) שם ממשנה הנזכרת:

(קסב) תוספתא פ"ב דמקואות:

(קסג) שם וכרבי יוסי:

(קסד) רמב"ם בפ"י מה"מ חילק בין ארץ העמים לא"י ממשנה ריש פ"ח דמקואות וכתב בכ"מ ובב"י דמשמע שאין זה אלא בזמן שהיו ישראל יושבים על אדמתן וכו' וכן משמע בתוספתא:

(קסה) מרדכי בפ"ב דשבועות בשם ר"ת וכתב שאפשר הטעם משום גזירת מרחצאות דאיתא בנדה דף ס"ו ע"ב ובסוף פ"ק [דתענית] אילימא בחמין [טבילה בחמין] מי איכא והא שאובין פי' דכשאובין חשיבי ובברכות דף כ"ב ע"א א"ל רבא וכי יש טבילה בחמין ואע"ג דתנן ביומא ל"א ע"ב אם היה כ"ג אסטניס מחמין לו חמין וכו' י"ל כמה דברים התירו במקדש ואסרו בגבולין מדרבנן:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---