טור/יורה דעה/לג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ניטל לחי התחתון כשר וכתבו הגאונים והוא שיכולה להחיות ע"י המראה והלעטה הא לאו הכי טרפה כתב הרמב"ם ניטל לחי העליון טרפה אבל ניטל התחתון כגון שנגמם עד הסימנים ולא נעקרו הרי זה מותר ואני כתבתי למעלה בהלכות שחיטה שאפילו נעקרו רוב מהלחי אם המיעוט נשאר מחובר במקום אחד כשר עד שנעקרה כולה או שלא ישאר המיעוט כמקום אחד וגם אני תמה על מהח שאסר ניטל לחי העליון כיון שאינו מפורש וכי להוסיף על הטרפות יש ואין לדקדק מדהכשיר בתחתון מכלל דבעליון טרפה דלגופיה איצטריך לאשמועינן אע"פ דסימנין מחוברין בו וכ"ש בעליון ושט שניקב בכל שהוא טרפה ואפילו בתורבץ הושט שאינה מקום שחיטה דינו כושט לעניין ניקב ושני עורות יש לושט זה על זה ואם ניקב זה בלא זה כשר ניקבו שניהם אפילו זה שלא כנגד זה טריפה הילכך בכל מקום שניקב טריפה אם נקבו ועלה בו קרום ונסתם טריפה דלא חשיב סתימה וקרומין אלו החיצון אדום ופנימי לבן ואם נתחלפו שהחיצון לבן ופנימי אדום טריפה ואם שניהם אדומים או לבנים כתב בעל העיטור דכשרה שאחד מהן לקה וחבירו מגין עליו והוי ליה כניקב זה בלא זה ואיכא מ"ד טריפה וכתב א"א הרא"ש ז"ל וכן נ"ל דלא דמי לנקב קטן דחבריה מגין עליו אבל הכא שכולו לקוי אינו מתקיים ע"י השני וכיון שעור החיצון אדום והפנימי לבן (סא"א) אין לו בדיקה בחוץ אצל דרוסה שצריך בדיקה כדאיתא לקמן דכיון שהוא אדום אין אודם הארס ניכר בו אלא מבפנים וכיצד יעשה אם עוף הוא בודק הקנה בחוץ ושוחטו ואח"כ מהפך הושט ובודקו מבפנים ובעל העיטור כתב שגם אם בהמה היא שוחטה ובודקה בפנים אם יש בה קורט דם פסול ואם לאו כשירה ולא חיישינן שמא במקום דם שחט דמינכרא מילתא ע"כ ודבר קשה הוא להתיר בבהמה שהוא מתלכלך בדם השחיטה ואין קורט של הארס ניכר בו ופירש רש"י דה"ה נמי לענין נקב אין בדיקה מבחוץ וא"א הרא"ש ז"ל כתב שנקב ניכר בו מבחוץ אע"פ שהוא אדום ויש מחלקין כשהנקב במקום ידוע יכול לבודקו אבל כשאינו במקום ידוע אינו יכול לבודקו וכיון שאינו יכול לבודקו אם הוא בהמה אין לו תקנה שאי אפשר לשוחטה ולהופכו אח"כ ולבודקו דשמא שחט במקום נקב ואם עוף הוא שוחט הקנה ויהפך הושט ויבדקנו עוף הבא לפנינו וצוארו מלוכלך בדם פי' רש"י שאין חוששין לספק דרוסה לבדוק כל הצואר [נ"א החלל] אבל חוששין לספק נקובה לבדוק מקום המלוכלך וריב"א פי' שא"צ בדיקה כלל אמר עולא ישב לה קוץ בושט אין חוששין שמא הבריא ורוב הפוסקים פסקו דלא כותיה אלא חוששין שמא הבריא ופירש רש"י הבריא ניקב מלשון וברא אתהן בחרבותיהן וצריך בדיקה למ"ד ושט יש לו בדיקה אצל נקב ויש מפרשים הבריא מלשון בריא שמא ניקב ונתרפא והוה ליה קרום שעלה מחמת מכה כושט ואינו קרום וכ"כ הרמב"ם הרי זו ספק נבילה דשמא ניקב הושט ועלה קרום במקום הנקב ואינו נראה ודוקא שנמצא הקוץ תחוב בושט אבל אם נמצא לארכו או לרוחבו ואינו תחוב כשרה כתב הרשב"א בד"א שיש קורט דם בושט או סביב הקוץ אבל לא נמצא עליו קורט דם בידוע שהוא לאחר שחיטה וכשרה ומקצת המורים אסרו בין כך ובין כך ולזה דעתי נוטה ע"כ והראב"ן פסק כעולא דאין חוששין אפי' בקוץ התחוב ובכל ענין כשר ולזה הסכים אדני אבי הרא"ש ז"ל ואפי' לדבריו אם יש עליו קורט דם בחוץ בודאי טריפה דודאי ניקב כולו כתב ר"ח נפרד הושט מהקנה ונתדלדלו זה מזה ברוב שיעור ארכו טריפה בעוף מחובר הזפק בושט שלאחר שכלה הושט מתחיל הזפק והוא בכיס תלוי למטה ואם ניקב כשר וגגו דינו כושט ליאסר בנקב כל שהוא ואיזהו גגו כל שנמתח עמו פי' ממקום שמתחיל לשפע כלפי הושט ונעשה על הזפק ככסוי על פי הקדרה ר' אומר אפי' ניטל כולו כשר וכתב בעה"ט דקי"ל כרבי אבל כתוב בתשובת הגאונים מדקאמר גגו של זפק נידון כושט ש"מ לא קי"ל כרבי דאמר אפילו ניטל דהא איכא מקום דאפילו בניקב לבד טריפה עד כאן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |