טור/אבן העזר/קג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טורTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אלמנה בין מן הנישואין בין מן האירוסין מוכרת מנכסי בעלה לגבות כתובתה שלא בבית דין ושלא בהכרזה לא שנא אם מוכרת לגבות כל כתובתה ביחד ל"ש אם מוכרת ג' או ד' פעמים לגבות מעט מעט בכל פעם מוכרת שלא בב"ד מומחין אבל צריכה ב"ד הדיוטות ג' אנשים בקיאים בשומת קרקע ואם מכרה בלא ב"ד הדיוטות כתב ר"ח שמכרה בטל והרמב"ם כתב גבי מוכרת למזונות שקיים ונשבעת שלא זלזלה וא"א הרא"ש ז"ל כתב בתשובה כר"ח ואחריות המכר על היתומים בין אם תמכור היא או ב"ד וגרושה לא תמכור אלא בב"ד ואלמנה נמי אם נשאת לא תמכור אלא בב"ד ואם ב"ד מוכרין ונותנים לה אז אינה נשבעת אלא שלא התפיסה צררי ושלא תפשה היא משלו ואם היא בעצמה מוכרת צריכה לישבע שבועת צררי ושלא גבתה יותר ושלא זלזלה בנכסים ואם לקחה לעצמה אינו כלום אף על פי ששמוה שלשה הדיוטות אלא צריכה להחזיר ליתומים אפילו אם הכריזה ועצה טובה היא לה שתפרש מה שמוכרת לצורך כתובתה שלא יאמרו שמוכרת הכל לצורך מזונותיה ויקראוה רעבתנית ואם אינה חוששת שיקראוה רעבתנית טוב לה שלא תפרש שאם יכלו הנכסים תאמר כל מה שמכרה הוא לצורך מזונות ותטרוף מהלקוחות שקנו מבעלה לצורך כתובתה אבל אם תפרש שמוכרת לצורך כתובתה לא תוכל לטרוף מהלקוחות מזונות ויש צד אחר שטוב לה יותר שלא תפרש שאם לא תפרש ויצא עליו שטר חוב תאמר שלכתובה מכרה ואם כתובתה קדמה לא יוכל בעל השטר לטרוף ממה שמכרה ואם תפרש למזונות יטרפנו ב"ח מפני שזמנו קודם שאין חיוב המזונות אלא עד אחר מיתה היתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מאתים במנה והוזל שאינו שוה אלא מנה והיא רוצה לקיים המקח נתקבלה כתובתה ולא אמרינן כיון שהיה המקח בטעות לא יצא הקרקע מחזקת היתומים וברשותם הוזל אלא כיון שבשעה שקבלה הקרקע להכניסו לרשות הלוקח היה שוה מאתים כאילו כוונה לקנות הקרקע ונתקבלה כתובתה ואינה חוזרת ליתומים וכן אם מכרה שוה מנה במאתים והוקר והלוקח רוצה לקיים המקח ונתקבלה כתובתה והריוח ליתומים טעתה ומכרה שוה מנה ודינר במנה או שטעתה אפילו כל שהו אפילו אם רוצה ליתן ליתומים מה שטעתה מכרה בטל היתה כתובתה ד' מאות ומכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון שוה מנה ודינר במנה הראשונים מכרן קיים והאחרון מכרו בטל בד"א שהן ד' שדות חלוקות אבל אם הכל שדה אחת ומכרה ממנו לד' לרב אלפס שפסק במכור לי כורא וזבין לי' ליתכא שהמכר בטל שחשוב כמעביר על דבריו אפי' הראשונים מכרן בטל אם עשה לכל אחד ואחד שטר בפני עצמו אלא אם כן מכרה לכולם בשטר אחד אז מכר הראשונים קיים אבל רבי' האי פסק במכור לי כורא וזבין ליה לתכא שהמכר קיים ולפי זה אפילו מכרה לד' בד' שטרות הראשונים מכרן קיים לבד מהאחרון וכך הוא מסקנת אדוני אבי ז"ל :


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון