דרישה/אבן העזר/קג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

מוכרת (לגבות כתובתה וה"ה שמוכרת לגבות התוספת אבל לא נדוניא שהוא כשאר החוב גובה רק בבית דין כ"פ):

ב[עריכה]

שלא בבית דין והטעם משום דאין אדם רוצה כו' או משום חינא והטעם דחן לא שייך בשכבר נשאה אחר וטעם שלא תתבזה לא שייך בגרושה ומשמע דרבינו פסק בתרווייהו לחומרא ומש"ה פסק דגרושה או אלמנה שנשאת לא ימכרו אלא בבית דין דכיון שנשאת בטל טעמא דחן וכמ"ש ב"י דזהו הטעם ותימא דזהו נגד הרא"ש אביו והרי"ף והרמב"ם דכולם פסקו הלכה כר"י לחוד דלא ס"ל טעמא דחינא וצ"ל דס"ל לרבינו דגם טעמא שלא תתבזה אשתו בב"ד לא שייך אחר שנשאת דאינו מקפיד תו כיון שנשאת לאחר וגם יכולה ליתן כחה לבעלה שיגבה כתובתה בעבורה בב"ד והיא תשבע חוץ לב"ד כדלעיל ס"ס צ' ותדע שצ"ל כן דאם לא כן למה לא קאמר בגמרא דיש נפקא מינה בין הני שני טעמים אלמנה שנשאת כמו שאמר נפקא מינה גרושה אלא ודאי טעמא דתרווייהו לא שייך בנשאת:

ג[עריכה]

לצורך מזונות שהיא נאמנת שהנכסים בחזקת אלמנה קיימי כ"ז שלא נשאת כ"כ ב"י ונראה שכ"כ משום שכן הוא האמת אבל עיין בתוספות דפרק אלמנה ניזונת דף צ"ו בד"ה ורבי יוסי סבר נכסי בחזקת אלמנה כו' ושם מוכח דיכולה לטרוף לקוחות א"צ לומר דנכסי בחזקתה קיימי אלא אפילו אם היו בחזקת יתמי אפילו הכי היא יכולה לטרוף מהלקוחות וכתבו עוד שם ז"ל ואם תאמר הא אונאה הוא זה לגבי לקוחות שהרי גם לכתובה מכרה וי"ל דיכולה בהיתר לומר ללקוחות הכל מכרתי למזונות שהרי מן הדין גם מזונות היה לה לגבות ממשעבדי אם לא לפי שאין קצובין כדפרישית בגיטין והכא לעולם יש ללקוחות לאסוקי אדעתייהו משום כתובה להניח מבני חרי כשיעור כתובה אף על פי שמכרה לכתובה כיון שיכולה לומר למזונות מכרתי ע"ש. דמשמע שם דלצורך מזונות דקאמר היינו מזונות שעברו שכבר נתחייבו לה והוא בענין שאינן יכולין לטעון שמחלה לה וכמו שנתבאר לעיל סימן ס"ג דאילו למזונות דלהבא כיון שכבר מכרה לצורך כתובה גבתה כתובתה אם כן אין לה מן הדין מזונות מהיורשים ואיך תטרוף שלא כדין אם לא שנאמר שמכרה לצורך כתובתה וגבתה הכל פחות דבר מועט שעדיין צריכין ליתן לה מזונות כמ"ש לעיל סימן צ"ג ולאחר שכלו השדות שהניחה לצורך המזונות יקחו מהמעות שגבתה לצורך כתובתה ויוציאה בפרנסתה ומה שיחסר לה תגבה מהלקוחות וק"ל:

ד[עריכה]

אפילו הראשונים מכרן בטל אם עשה לכל אחד שטר בפני עצמו תימא אם כן מאי ענין זה הביטול לדין זה שטעתה האשה במכירת הרביעי ממכרה שוה מנה ודינר במנה דהא בלה"נ הוי כמעביר על דבריו במאי שמכרה בארבע שטרות ויש לומר בדוחק דמשום סיפא אלא אם כן מכרה לכולם בשטר אחד נקט ובלה"נ לק"מ דעיקר דינא בכאן אינו אלא ללמדינו דין אם טעתה במאי תחזור המקח ואשמועינן שאם מכרה לארבע בני אדם אף על פי שמכירתה אינו מכירה בהאחרון מכל מקום בג' ראשונים מקחה קיים וכדי שלא נטעה לומר שבכל ענין מקחן של ראשונים קיים הוצרך רבינו לכתוב פלוגתת הרי"ף בזה דאליביה בד' שטרות בשדה אחד אין מכירתו מכירה בשום אחד מהן ואפילו בלי טעות נמי אבל לרבינו האי מקחן של ראשונים מקח בכל ענין:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.