טורי אבן/ראש השנה/כה/א

טורי אבן ראש השנה כה א

דף כ"ה ע"א

אשר תקראו אתם בין בזמנם. פירש"י אשר תקראו בקריאת ב"ד תלה הכתוב ובגמ' משמע מדכתי' אתם ג"פ נ"ל אתם אפי' שוגגי' מזידין ומוטעין ומשום דבההיא עובדא הי' ר"ג מוטעה ע"י עידי שקר לדר"י ב"ן ור"ד מש"ה לא אייתי ר"ע אלא חד מהני ג' אתם דנ"ל מיניה אפילו מוטע':

אתם ג"פ. פי' אתם כתיב חסר וי"ו וקרינן אותם מלא ויש אם למסורת וק"ל דהא בפ"ב דסנהדרין (דף ד) אמ' לר"ע יש אם למקרא ס"ל מדתניא ר"ע אמר מנין לרביעית דם שיצא מב' מתים שמטמא באהל שנאמ' על נפשות מת לא יבא שתי נפשות ושיעור א' ורבנן נפשת כתיב ויש אם למסור' ואמאי דרש הכא מסורת דכתיב אתם ולא מקרא דקרינן אותם:

בין בזמנן ובין בלא בזמנן אין לך מועדות אלא אלו. ק"ל הא בספ"ה דסוכה (דף נ"ד) תנן אין מוסיפין על מ"ח תקיעות במקדש. פריך הא איכא ע"פ שחל בשבת דאיכא יותר ומשני כיון דליתא בכל שנה לא קתני. ופריך אטו ע"ש שבתוך החג אית בכל שנה דהא בחל יט"ר של חג בע"ש ליתי'. ומשני כי מיקלע הכי דחינן לי' דא"כ חל י"כ באחד בשבת ודחינן לי' משום מתיא כדאמ' בפ"ק. ופריך ומי דחינן והא תנן חלבי שבת קריבין ביוה"כ ואר"ז כי הוינן בי רב בבבל הוי אמרינן הא דתניא י"כ שחל בע"ש לא הי' תוקעין במ"ש לא היו מבדילין ד"ה. כי סלקי להתם אשכחית לר"י דיתיב וקא' ר"ע היא. ופירש"י ש"מ מהא מברייתא נמי דחל י"כ במ"ש ומשני ל"ק הא רבנן הא אחרים פי' דאמרי אחרים אין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים ואין מעברין ומחסרין לצורך ומתני' דפ"ה דסוכה רבנן היא ודחינן לי' משום מתיא ולא מיקלע. והא בהאי דחלבי שבת מיירי ר"ע שם בפי"ז דשבת (ד' קי"ג) בסיפא דאמ' ר"ע לא של שבת קריבין בי"כ ולא של י"כ בשבת. אלמא דס"ל דמיקלע כאחרים. והיכי קאמר לענין קה"ח בין בזמנו ובין שלא בזמנו א"ל מועדו' אלא אלו. הא לאחרים לא משכחת לה הא דלעולם א' מלא וא' חסר:

י"ל דבדעבד אפילו אחרי' מודו דאם עיברו או חיסרו שלא כדין מה שעשו עשוי כדדרשינן בגמ' מהני ג' אתם והא דס"ל אחרי' דאין מעברין ומחסרין לצורך אינו אלא לכתחילה עוד י"ל לעולם ר"ע כרבנן ס"ל דאלו לאחרים אפי' בדיעבד לא עשה כלום דהא נ"ל מקרא מהחודש הזה לכם כזה ראה וקדש כדאמ' בפ"ק. וכ"ת תקשה ההיא דפ"ה דסוכה הא ע"ש תוך החג ליתא בכל שנה בחל י"ט ראשון בע"ש ואי משום דלא מיקלע הא בדיעבד איפשר די"כ בא' בשבת. י"ל כיון דלכתחילה אין לעשות כן לא שכיח. ועוד כיון דלא מיקלע ע"פ תקנת חכמים בעשו שלא כתיקון חכמים לא איירי תנא מב"ד טועי' שעשו שלא כתיקון חכמים. והא דמיירי ר"ע בחלבי שבת קריבין בי"כ אלמא מיקלע היינו בדיעבד וכ"ש לפי מה דפליגי שם בברייתא בקרא דע"ש בשבתו דא"ש דמה"ת תרי שבתי בהדדי אפילו לכתחילה ש"ד. והא דפריך ומי דחינן והתנן חלבי שבת קריבין בי"כ ואר"ז כי הוינן בי רב כו'. לאו תרתי קושיין פריך ממתני' לחוד ומדר"ז לחוד. דממתני' ודאי לק"מ כיון דבדעבד איפשר למיקלע כדפי':

ועוד אני חוכך לומר לר"ע דס"ל התם פ' כל כתבי דעולת שבת קריבין בי"ט ולר"י אפי' בי"כ. לאו דווקא בי"כ ושבת שחלו בא' בשבת דווקא אלא אפי' חלו י"ט או י"כ בשאר יומי. ע"ש דהיינו איברי תמיד של שבת שנותרו קריבין בהו ל"מ בפ' המזבח מקדש (דף פו) אין לינה מועלת בראש המזבח. אפי' ירדו. ולמ"ד מועלת. בלא ירדו. כדאמ' התם ואע"ג דימי חול מפסיק בין שבת לי"ט או י"כ ל"ל בה דעיקר טעמא דחלבי שבת קריבין בי"ט או י"כ הוא הואיל ותחילתו דוחה שבת וגם אבריו היו ראוי' להקטירן ולהקריבן בשבת והואיל וניתן שבת החמור לדחות אצלן כ"ש י"כ וי"ט הקלין משבת ולר"ע דווקא י"ט קל אבל י"כ אינו קל לגבי שבת ולר"י חשוב לי"כ קל לגבי שבת מש"ה דחי י"כ וכיון דטעמא מש"ה הוא. מה לו אם י"ט לכ"ע או י"כ לר"י חלין בא' בשבת שהוא סמוך לשבת לאחריו מיד מ"ל בא' משאר ימי החול הא מ"מ כיון דניתן שבת החמור לדחות כ"ש הקלין משבת ובמ"א יתבאר זה יפה וא"כ מאי קשיא לי' מהא דחלבי שבת קריבין בי"כ אהא דקא' לא מיקלע י"כ בא' בשבת דלמא הא דחלבי שבת ל"מ בחל י"כ בא' בשבת אלא בשאר יומי ואפ"ה קריבין בו חלבי שבת. א"ו מהא לק"מ ועיקר הפירכא מהברייתא ומדברי ר"י דאתמר עלה. וה"פ מדמוקי' ר"י להא דתניא י"כ שחל בע"ש לא היו תוקעין כר"ע ולא כר"י ומפ' הגמ' שם בפ' כל כתבי הכי דאי ר"י דא' חלבי שבת קריבין בי"כ ליתקע כי היכא דלהוי ידעי דחלבי שבת קריבין בי"כ פי' ליתקע בחל בע"ש להודיע שי"כ קל משבת ולכשיחול י"כ במ"ש ולא יתקע ידעו שמותר להקריב בו חלבי שבת כדפי' שם רש"י ותוס' והשתא אי ס"ד דדחינן מדרבנן משום מתיא בע"כ הא דתניא יום כיפור שחל בע"ש בב"ד שעשו שלא כדין מיירי ה"ל לאוקמי אפילו לר"י דאמר חלבי שבת קריבין ביום כיפור אפ"ה לא היה תוקעין להיכרא לידע להבא שחלבי שבת קריבין ביו"כ. הא מסתמא לב"ד טועין ל"ח דאע"ג דב"ד טעו השתא תקנתא להבא מפני הטועין לא, עבדינן וכ"ש למאי דמסיק התם דתקיעות שופר שבות שאין ראוי לדחות שבות מפני חששא דב"ד טועים. אלא ש"מ אפילו לכתחילה מיקלט תרי שבתי אהדדי והשתא דייק שפיר ליתקע כשיחול במוצאי שבת שמקריבין חלבי שבת. והא דמייתי למתני' דח"ש קריבין בי"כ למה דפי' הא מהא לא מקשה כלל אלא מברייתא ודר"י. משום דהא דפלוגתא דר"ע ודר"י במשנה זו מייתא רישא דברי ר"י לחוד בקצרה. ותדע דהכי הוא כדפי' דל"פ אלא מדיוקא דר"י דדייק דר"ע היא דאי כדמשמע לכאורה מפירש"י דתרי פירכא פריך ממתני לחוד ומבריית' לחוד א"כ למה מביא הגמרא דברי ר"י הכא הא בלא"ה ש"מ הא דחל. א"ו כדפי' דעיקר פירכא אדר"י סמוך. וכ"ת למאי דפי' מה דוחקי' דר"י לאוקמא ההיא דפי' כל כתבי כאחרים ומש"ה דייק מיני' דר"ע היא לוקמי' כרבנן ואפילו ר"י. מיהו כיון דלכתחילה לא מיקלע לב"ד טועין ל"ח ול"צ היכרא וי"ל דמשמע לי' לר"י דאי כרבנן מאי קמ"ל דלא הי' תוקעין פשיטא דלב"ד טועין ל"ח ואפילו למאן דחייש לב"ד טועין בפ' מצות חליצה (דף ק) ה"מ ב"ד דעלמא אבל קה"ח דבעו מומחין מסנהדרי גדול' הא וודאי לכ"ע בהא לטועין ל"ח א"ו כאחרי' אתיא ולכתחילה מיקלע ב' שבתי בהדדי והיינו כר"ע דאי כר"י ליתקע אפילו למה דדחי שם ר"ז להא דר"י דכהני' זריזין הן וא"צ היכירא הא גופי' קמ"ל אמ' זריזין הן דהא פריך עלה ומי אמ' כהנים זריזין הן והתנן וכו'.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף