טורי אבן/חגיגה/יח/ב

טורי אבן חגיגה יח ב

דף י"ח ע"ב

נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה. ל"צ למיתני למעשר כלל אלא בלחולין ולתרומ' בלחוד סגי דש"מ דלחולין הקל בעי נטילת ידים ולתרומה החמור' נמי סגי בנטילה ולא בעי טבילה כמו לקודש דסיפא והא ממילא ש"מ להא דמעשר דבעי נטילה דלא גרע מחולין ודסגיא לי' בנטילה וא"צ טבילה כקודש דלא חמיר מתרומה מיהו אליבא דרבנן דס"ל דמעשר בעי נ"י אף לנגיעה וחולין לאכילה אין לנגיעה לא וכן למאי דמסיק דמעשר בעי נטילת ידים באכילה דפי' וחולין נהמא אין פי' לא ניחא דקתני מעשר משום נגיעה או פי' ובגמ' אפרש עוד:

טבל לחולין הוחזק לחולין אסור למעשר. יש לפרש דבטבילה גמורה מיירי בטמא שצריך טבילת כל הגוף מה"ת דלאו ארישא קאי דמיירי בטומאת ידים לחוד הא בחולין ובמעשר ובתרומה בנטילה סגי להו וא"ל דאטומאת ידים (דאורייתא) [דרבנן וכצ"ל] קאי וקמ"ל דאע"ג דעבוד מילת' יתירא דטבל בהני דסגיא להו בנטיל' אם לא הוחזק לחמור אלא לקל כאלו לא טבל לחמור מיהו מדפריך בגמ' מדתני' בין נתכוון ובין לא נתכוון ידיו טהורות אברייתא דבעי כוונה ולא פריך לה אמתני' משמע דאמתני' לק"מ דמיירי בטומא' של תורה אבל טומאת ידים דקיל דאינו אלא מדברי סופרים מודה דא"צ כוונה מכלל דמתני' מטומאה חמורה של תורה מיירי ולא בטבילת ידים מיהו למאי דמשני כאן בחולין דאצ"כ כאן במעשר מהשתא א"ל דמתני' מטומאת ידים קלה נמי איירי ובגמ' אפרש לה:

טבל ולא הוחזק כאלו לא טבל. פי' רש"י ולא הוחזק לא נתכוון לשם טבילת טהרה אלא לרחיצה בעלמא. וק"ל למה אינו מפ' דהאי טבל ולא הוחזק דומיא דרישא דהא דטבל לחולין הוחזק לחולין ואינך דרישא דאיירי שנתכוון לטבילה גמורה ולא לרחיצה בעלמא והא לכ"ע מהני מה"ת אפי' למ"ד חולין צריך כוונה כיון דנתכוון לשם טבילה גמורה אע"פ שלא נתכוין למעשר ולאינך עלתה לו טבילה לכל דאין טבילה לחצאין. וכה"ג אמ' בספ"ק דכריתות (דף ח) מאן דמחייב חמש טבילות כיון דטבל לחדא איטהר ואפי' אמר על הראשונים אני טובל טהר מכולהו כדמוכח התם להדיא וכן פי' רש"י התם היינו משום דאין טבילה לחצאין וה"נ ל"ש וטבל ולה"א מיירי נמי בכה"ג שנתכוון לשם טבילה ולא לרחיצה בעלמא אלא שלא הוחזק כלל ולא נתכוון בשע' טבילה לשום דבר לא לחולין ולא למעשר ולא לאחד מן השאר הוי כאלו לא טבל ומדרבנן דאלו מה"ת כיון דנתכוון לשם טבילה סגי ומהני לכל ובהא כ"ע מודו:

והא ל"ל דכה"ג דטבל לשם טבולה סתם אלא שלה"ח לשם אחד מאלו מהני אפי' מדרבנן והא דלא מהני מדרבנן ברישא בטבל לשם חולין היינו משום דהוחזק לחולין גרע טפי דעקר דעתו לגמרי ממעשר וכן בטבל לשם מעשר ואינך נמי ה"ט משום דעקר דעתו לגמרי מן החמור ממנו וכמו שאכתוב בסמוך בשם התוס' ולפ"ז דאי נתכוון לשם טבילה סתמא מהני אפי' מדרבנן לכל ומהשתא בע"כ סיפא דטבל ולה"א א"א לפרש אלא כדפי' רש"י דהיינו שלא נתכוין אלא לרחיצה בעלמא ליתא דבע"כ בטבל סתם לשם טבילה אלא שלא נתכוין לשם אחד מאלו כאלו לא טבל כלל מדרבנן דאי סד"א דמהני כה"ג ר"א דאמ' בגמ' טבל ועלה מחזיק עצמו לכל מה שירצה היכי משכחת לה אי בטבל לשם טבילה סתם חזקה זו ל"ל ואי בטבל בהדיא לשם א' מאלו לא מהני חזקה לאחר שעלה דאם הוחזק אינו מחזיק לאחר שעלה כדאמר' בגמ' אלא ע"כ האי טבל ונתכוון לשם טבילה אלא של"צ להדיא למעשר ולאינך נמי אפ"ה לא מהני מדרבנן ור"א אהא קאי. ודוחק לומר דהא דר"א דטבל ועלה היינו של"צ בשעת טבילה אלא לרחיצה בעלמא ועוד דאמ' לקמן עודהו רגלו אחת במים אע"פ שהוחזק מחזיק עלה אם לא הוחזק מחזיק ואם הוחזק אינו מחזיק ומדאם הוחזק אינו מחזיק דסיפא דהתם מיירי בשנתכוון לשם טבילה שהרי הוחזק רישא דאם ל"ה מחזיק מיירי נמי בנתכווין לשם טבילה ואפ"ה צריך להחזיק:

חייבין עליו מיתה וחומש. פי' רש"י מיתה זר האוכלן מזיד וראיתי בירושלמי ספ"ק דחלה דפריך אהא דאמר רב בספ"ט דסנהדרין (דף פג) זר האוכל תרומ' ואינו במיתה רב פליג על מתני' פי' מדתנן חייבין עליהן מיתה ומשני פתר לה בכהנים פי' בכהן האוכל בטומאות הגוף מיירי מתני' דחייבין עליו מיתה ופריך והא תנינן חומש וכי יש חומש בכהנים פתר לה לצדדים היא מתני' רישא בכהנים סיפא הא דחומש בישראל והא דתנן ואסורים לזרים רפ"ח דיבמות (דף ע"ג) מייתי לה למתני' ופי' רש"י התם דאיצטריך למיתנה משום סיפא משא"כ במעשר אפי' איסור ליכא והתוס' פי' דאסור לזרים אפי' חצי שיעור וכן פי' בירו' התם אליבא דר"י דס"ל זר שאכל את התרומה חייב מיתה דהא דתנן ואסורים לזרים דמשמע איסורא בעלמא היינו בחצי שיעור ונ"ל דאפילו לרב האי ואסורים לזרים דסיפא בחצי שיעור מיירי דאי בכשיעור א"כ אמאי עריב ותני חומש דזרים בהדי רישא דמיתה דמיירי לדידי' בכהנים ומשום טומאה קאמ' ה"ל למתני להאי חומש בסיפא בתר ואסור לזרים דמיירי במזיד הל"ל וחייבין עליו חומש ובשוגג א"ו ואסורים לזרים אפי' לרב ל"מ אלא מחצי שיעור לפיכך לא עירב לחומש בהדי זרות דחומש פחות מכשיעור ליכא כדתנן בפ"ז דתרומות האוכל פחות' מכזית תרומה משלם את הקרן ואין משלם את החומש מש"ה עריב לי' ברישא בהדיא חייבין עליו מיתה דשניהם אינן אלא בכשיעור דמיתה נמי ליכא בפחות מכשיעור. מיהו ק"ל לפי"ז אליבא דרב אמאי נקט תנא למילתא בתרי גווני דלענין טמא נקט לה בכשיעור ובזרות בפחות מכשיעור י"ל דקמ"ל דחומש דאוכל תרומ' בשוגג שיעורו שוה למיתה דאוכל בטומא' מה התם בכזית דגבי טומא' אכיל' כתי' איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשי' לא יאכל ואתרומ' קאי כדא' בפ"ח דיבמו' (דן עא) ואכיל' בכזי' אף חומש דתרומ' בכזית לאפוקי ממ"ד בפ"ב דפסחים (דף לג) דאוכל תרומה בשוה פרוטה אע"ג דליכא כזית חייב חומש בשוגג אע"ג דכתוב בי' אכילה נ"ל מדכתיב ונתן ונתינה הוי בש"פ וה"ה למזיד להאי תנא נמי אינו חייב משום זרות אלא בכזית כדמוכח התם לפיכך עריב לחומש דזרות בהדי מיתה דטומאה למימרא דשיעורן שוה בכזית ואי הוי תנא לחומש דזרות בהדי מזיד דזרות ה"א דשיעור שניהם שוה בש"פ ואע"ג דכבר תני בפ"ז דתרומות דאין חומש בפחות מכזית דתני משלה את הקרן ואין משלם את החומש דמשלם את הקרן ע"כ בדאיכא ש"פ מיירי ואפ"ה אין משלם את החומש דכה"ג דייק בפ"ב דפסחים אברייתא. מ"מ דרך התנא להשמיענו בקוצר אגב אורחי' אן למה דתנן בהדיא במ"א וכה"ג אמרינן בריש ברכות קמ"ל דכפרה לא מעכבא אע"ג דתני לה בהדיא במס' נגעים וכמו שפי' התוס' התם. עי"ל בע"א ולא ראיתי להאריך בזה יותר:

אלא חולין אחולין קשיא. ולא הוי מ"ל הא ר"ע והא רבנן דשמעינן לי' לר"ע דא' שני עושה שלישי בחולין כדתנן בפ"ה דסוטה (דף כז) כל אשר בתוכו יטמא אין אומר טמא אלא יטמא לימד על כיכר שני שמטמא את השלישי די"ל דע"כ ל"ק ר"ע דכיכ' שני עושה שלישי בחולין אלא בטומא' דאורייתא אבל בדרבנן לא דכה"ג אמ' בפ"ב דחולין (דף לג) אמתני' דהשוחט ולא יצא מהם דם. מיהו ק"ל דאהא מתני' דהשוחט דתני ונאכלין בידים מסואבות מ"ל בידים תחילות כגון הכניס ידיו לבית המנוגע דידיו תחילות דגזרינן ידיו אטו גופו ור"מ היא דאמ' ידיו תחילות אף לחולין וה"נ ה"ל לאוקמא מתני' דנוטל לידים לחולין בידים תחילות כר"מ ודלא כרבנן דאמר התם אין ידים תחילות לחולין מיהו למאי דפי' במתני' מדנקט במתני' מעשר וע"כ כרבנן דפליגא עלי' דר"מ דשאני להו בין חולין למעשר ונקט מעשר למאי דס"ד השתא אפי' לנגיעה ולמסקנא מעשר אפי' אכילה דפי' בעי נטילה ולחולין אכילה דנהמא אין דפי' לא וכמ"ש בסמוך וכיון דמתני' דלא כר"מ אלא כרבנן לא נ"ל לאוקמא בידים תחילת כר"מ ולא כרבנן.

מ"מ אכתי קשה דהא לקמן גבי טבל והוחזק לחולין ח"ל למשנתינו רישא רבנן דשני להו בין חולין למעשר וסיפא ר"מ אלמא מוקמינן למתני' בתרי תנאי. וי"ל דמ"מ חדא בבא לא נ"ל לאוקמא כר"מ וכרבנן והא דנוטלין לידים לחולין ולמעשה חדא בבא היא ועוד דר"א ב"א מתני' בסיפא ה' מעלות ומוקי לה כולה כרבנן כדאמר לקמן מש"ה אליבא דר"א לא ניחא לי' לאוקמי הא דנוטלים ידים לחולין כר"מ ולמעשר כרבנן:

כאן בנהמא. ק"ל אמאי לא משני אידי ואידי לנגיעה כאן בנגיעה דאוכלין א"ל נטיל' דאין שני עושה שלישי בחולין כאן במשקין דאפי' לנגיעה צריך נטילה דקי"ל כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחילה. וידים קודם נטילה נמי עושין את המשקה תחילה כדאמר בפ"ק דברכות (דף נב) גזי' שמא יטמאו משקים את אחורי הכוס מחמה הידים ויחזור ויטמא את הכוס וי"ל למאי דפי' ניחא מדנקט במתני' מעשר אלמא חמיר לן מעשר מחולין לענין נ"י והא א"א אלא באוכלים דשאני בין נהמא לפי' להאי שנויי א"נ בין אכילה לנגיעה לשנויי קמא אבל במשקים אין לחלק בין משקה למשקה ובין שתי' עצמה לנגיעה ואע"ג דהוה מצי למימר כאן באוכלים כאן במשקים ומתני' נוטלין לחולין במשקים ולמעשר באוכלים מ"מ נ"ל יותר לחלק באוכלין גופייהו בין חולין למעשר בין אכילה לנגיעה א"נ בין נהמא לפי' מלאוקמי (חולין) [צ"ל חולין ומעשר] דמשנתינו בתרי גוונא חולין במשקים ומעשר באוכלים ואע"ג דמצינו באוכלים דפי דבעי נמי נטילה כדאמר בפ"י דפסחים כל שטיבולו במשקה צריך נ"י ההיא לאו משו' לתא דאוכלין אלא משום לתא דמשקים כדאמ' התם שמא יגע במשקים ומטמאתן והא דקאמר כאן בפי' אחולין קאי ומ"מ למעשר אפי' אכילת פי' בעי נטילה דההוא שנויי דמשני מעשר אמעשר הא ר"מ ומתני רבנן למסקנא נמי קאי מדנקט למעשר כלל במתני' וכדפי':

וכן המטביל ידיו נתכוון. ק"ל כיון דאשמועינן דלנט"י שאינו אלא לקדוש' קלה מתרומה ולמטה אפ"ה צריך כוונה כ"ש לטבילה שאינו אלא לקודש החמור דצריך כוונה דהא כוונה בקדושה תליא דמה"ט חולין לא בעי כוונה כדמסיק. וי"ל דה"א כיון דאלימא מילתא דטבילה טפי מנטילה דמהני אפי' לקדושה חמורה לא בעי כוונה קמ"ל דאפ"ה בעו כוונה א"נ י"ל הא דתני וכן המטביל אמעשר ואתרומה קאי אע"ג דטבילה מילתא עדיפא היא דמהני אפי' לקודש וה"א אי עביד לה למעשר ותרומה א"צ כוונה קמ"ל דאפ"ה צריך כוונה:

והא תניא בין נתכוון ובין לא נתכוון ידיו טהורות. הא דלא רמי לה אמשנתינו דמשמע דבעי כוונה כדפי' במתניתן. די"ל מתני' מיירי מטומאה חמורה של תורה אבל במעלות דרבנן מודה דא"צ כוונה וכדפי' במתניתן:

כאן לחולין כאן למעשר. ק"ל דמשמע דס"ל לר"נ אע"ג דחולין לא בעי כוונה מעשר בעי כוונה והא בפ"ב דחולין (דף לא) אמ' נדה שנאנסה וטבלה אר"י א' רב טהורה לביתה ואסור' לאכול בתרומה וא"ל הבא לר' נתן עון כרת הותרה איסור מיתה מבעי' א"ל בעלה חולין הוא וחולין לא בעי כוונה והשתא מאי איריא דקאמר אסורה לאכול בתרומ' הא אפי' הקל נמי אסורה כדאמר ר"נ גופי' הכא. וי"ל דהא דאמ' הכא כאן למעשר היינו אליבא דרבנן דשאני להו בין חולין למעשר אבל התם דקאמר ואסורה לאכול בתרומה תרומה אין מעשר לא היינו אליבא דר"ת דלא מחלק בין חולין למעשר ועי"ל דמש"ה נקט רב ההם אסורה לאכול בתרומה משום דנאכל בזה"ז משא"כ מעשר דבעי חומה ובזה"ז ליכא חומה למ"ד קדושה ראשונה לא קידשה לע"ל. שוב ראותי להתוס' שם בפ"ב דחולין דנקט תרומה ולא מעשר משום דנוהג בזה"ז:

כאן לחולין כאן למעשר. למעשר בעי כוונה. לחולין לא בעי כוונה. ק"ל הא התם בפ"ב דחולין (דף לג) אמר' אליבא דרב דא' נדה שנאנסה וטבלה טהורה לביתה. דבעלה חולין הוא וחולין לא בעי כוונה לר' נתן דא' התם גבי שחיטה דלא בעו כוונה אפי' לחתיכה בעלמא בנפלה מן הגשר וטבלה אע"ג דאפילו לרחיצה בעלמא לא נתכוונה אפ"ה מהני לחולין ולרבנן דאמר התם גבי שחיטה דבעי מיהו כוונה לחתיכה ה"נ מיירי שירדה להקר דנתכוונה לרחוץ אלא של"נ לטבילה והשתא אע"ג דר"נ כרב ס"ל דחולין לא ב"כ אפ"ה הא מ"ל דהני תרתי ברייתא לחולין מיירו ולא נתכוון דקתני בהו מיירי דל"נ אפי' לרחיצה וקמייתא רבנן ובתרייתא ר"נ. א"נ הא והא רבנן דקמייתא דבל"נ אפי' לרחיצה ובתרייתא בנתכוון לרחיצה אלא של"נ לטהרה דנטילה וטבילה כיון דאפי' בחולין איכא גווני דבל"נ אינו כלו' הא מ"ל דהא דתני ל"נ ידיו טמאות בכה"ג. וי"ל משו' דקתני בקמייתא תרתי נוטל ידיו וכן מטביל והא מטביל א"צ אלא בקודש והתם כוונה מעליא בעי לשם טהרה כדתנן הוחזק לתרומה אסור לקודש כ"ש בדלא הוחזק ונתכוון כלל לשם טבילה וכדתני סיפא טבל ולא הוחזק כאלו לא טבל דאפי' למ"ד חולין לא בעי כוונה למעשר ומן המעשר ולמעלה בעי כוונה מדרבנן ודומיא דהאי כוונה דטבילה מצריך האי תנא בנטילה מש"ה א"א לאוקמי בחולין ולפי"ז הא דתני תרתי נוטל ומטביל מש"ה תני לי' דנוטל בעי נמי כוונה גמורה דומיא דמטביל מיהו אין זה מספיק דהא איכא לפרושי נוטל ומטביל שניהן בחולין מיירו ונקט מטביל לרבותא כדפי' לעיל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף