חתם סופר/שבת/קלג/א

חתם סופר שבת קלג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

האי בשר מאי עביד לי'. כ' תוס' דמילתא דאתי' מבינייהו טרח וכתב לי' קרא. היינו בינייהו דק"ו אבל בינייהו דבנין אב לא טרח כמ"ש מ"ל פ"ד ממלוה ולוה סוף הלכה א' ע"ש. ועיין לעיל קל"א ע"ב תוס' ד"ה אי וכו':

דבר שאין מתכוין הוא. הקשה רשב"א הא מתכוין לקוץ. ועיין מה שתי' וכן ממש תי' בתשובת חו"י סי' קפ"ח אהא דאמרינן בב"ק קי"ג ע"א דלמ"ד דבר שאין מתכוין מותר מותר ללבוש כלאים להעביר המכס והקשה שם הא מכוין ללבוש ותי' כלל בכל שארי איסורין חוץ משבת טעם התורה משום התכלית וכיון שאינו מכוין לאותו התכלית ה"ל אין מתכוין ונכון הוא ע"ש היטב. ולפע"ד איכא דמתני לדאביי ורבא אברייתא דלעשות היינו משום דלא ס"ל האי כללא ושפיר מתכוין בקוצץ בהרת מילה וה"ה כלאים להעביר המכס הוה מתכוין וי"ל בזה פסק רמב"ם בהל' כלאים וע"ש ב"י יו"ד סי' ש"א ואין להאריך כאן:

לא נצרכא אלא לר"י וכו' היינו לר' ירמי' דלא אפשר ולא קמכוין אסור וכמ"ש תוס' פסחים צ"ה ע"ב סוף ד"ה לא אפשר וכו' ע"ש:

לעשות אי אתה עושה וכו' הקשה רמב"ן א"כ למה לי קרא בשר דיקוץ במקום מצוה. ותי' אפילו אומר לקוץ קמכוין עיין תי' רשב"א. וצ"ל דס"ל לרמב"ן למסקנא דהוה פסיק רישי' לא שייך לומר דלעשות ע"י סיב לא הותר אלא ע"י הגרמה בעלמא דפסיק רישי' הוה כמו מעשה בידים ע"כ תי' דלמסקנא הא מיירי בשר באומר לקוץ מתכוין ולפ"ז לרמב"ן קאי האי אוקימתא במסקנא וכבר כתבתי כן לעיל ק"ג ע"א בישוב דברי הערוך ע"ש:

תינח גדול. פי' ולא צריך לאוקמא באחר כיון דהגדול מסייעא אפילו נימול ע"י אחר מ"מ הוה כאילו קוצץ הוא בהרת עצמו ע"י סיוע ועי' ט"ז א"ח ריש סי' שכ"ח. אבל צל"ע מאי פריך קטן מא"ל הא אפילו לאביי אי לאו קרא לא ידעינן בינוני מבינייהו ובינוני היינו אפי' בן י"ב שנים המכוין לקוץ בהרת עצמו ומסייע וא"כ אותו אחר המולו אסור למיספי' לי' איסורא בידים אי לאו קרא בשר דעשה דמילה דוחה. ומיהו למ"ש תוס' פסחים פ"ח ע"א ד"ה שה לבית וכו' לק"מ דה"נ איכא מצוה שיהי' נימול. אך ר"ן בנדרים תירץ תי' אחר ודלא כהתוס' וכבר הזכרתי זה בגליון ש"ע מג"א סי' שכ"ג א"כ קשה. וי"ל כיון דאיסור זה דלקצוץ בהרת במקום מילה לא שייך בגדול בשום אופן שהרי איכא כרת וכתיב בגדול בשר א"כ אפילו ליכא קרא בקטן מותר למיספי' ליה בידים איסור כי האי שהוא מותר לו לעשות בעצמו לכשיגדיל וכיון דהאחר אינו מתכוין לא צריך קרא להתיר:

שבתון שבות הוא. דברי רא"מ שבס' יראים הארכתי לעיל פ' במה מדליקין ע"ש:

כגון דליכא אחר. עיין תרומת הדשן סי' רס"ה. עיין שמלה חדשה סי' כ"ח ולק"מ אהש"ך דאי דינא הכי דבמקום בהרת לא ימול האב משום דאפשר לקיים ע"י אחר הוה האב אונס בכך ונעשה האחר שלוחו אבל בלא"ה לאו כל כמיני' דמצוה דילי' היא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף