חתם סופר/שבת/קב/ב

חתם סופר שבת קב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הבונה כמה יבנה וכו' המכה בפטיש. יפה כ' תי"ט דרש"י לא קאי הכא אמכה בפטיש דמלאכת המשכן אלא אהאי גברא דאייריני' בי' הבונה ומסתת אבל במשכן בודאי הי' גמר מלאכת הכלים ולא בפטיש המפוצץ סלע. אלא מכה במעצד שהוא לכלי מתכת כפירש"י ולפ"ז אין כאן סתירה מ"ש רש"י כאן עם מ"ש לעיל במתני' דמ' מלאכות. דהתם מפרש האמת לאיזה צורך היה במלאכת המשכן ופי' בגמר כלים ואין כאן סתירה. אבל מ"מ קושי' תוס' לא נתיישבה בזה דעכ"פ קשה אמתני' דמ' מלאכות נקטה מכה בפטיש דלא הוה במשכן ושביק מכה במעצד דהוה במשכן וצ"ע לכאורה. מ"מ נלע"ד רש"י לטעמי' דס"ל לעיל ע"ד ע"ב ובתוס' ד"ה חביתא וכו' דאפי' בנין גמור לא שייך בכלי וא"כ הבונה דמתני' דמ' מלאכות היינו בונה בנין אבנים וא"כ סידורא דבנין נקיט ואזיל וקחשיב מכה בפטיש את הסלע אע"ג דבמשכן לא הוה אלא מכה במעצד. וכמו דנקיט האופה אע"ג דבמשכן לא הוה אפי' אלא בישול מ"מ סידורא דפת נקיט וה"נ סידורא דבנין נקיט. אבל תוס' לטעמי' דס"ל לעיל ובשמעתין ד"ה האי מאן וכו' דבנין גמור שייך גם בכלים א"כ הבונה דאבות מלאכות שייך נמי בכלים והמ"ל מכה במעצד וא"כ לשיטתם יפה הקשו:

והנה בתירוצם דקדקו וכתבו מכוש אחרון שמכה על הכלי דלא כפי' רש"י לעיל במשנת מ' אבות מלאכות שהוא מכה בקורנוס על הסדן והיינו משום שהר"ן שם הקשה על זה הא רשב"ג הא דאמר הכי במתני' לבתר הכי ועדיין לא נזכר זה במשנתינו ע"ש. ונ"ל שהוא גרס כגירסת הרי"ף בדרשב"ג על הסדן בשעת גמר מלאכה ומש"ה קשי' לי'. אך בש"ס דילן הגירס' בשעת מלאכה ומיירי ת"ק מהכאה על הסדן בשעת גמר מלאכה ובהא מודים כ"ע ורשב"ג פליג וחייב אפי' באמצע מלאכה מכה ב' על הכלי וא' על הסדן עיין תוס' יו"ט וכן בפי' משנה לרמב"ם ופסק דלא כרשב"ג ע"ש ולק"מ:

ועיין מה שפירש"י במסתת מקומות יש. ובמקומות שעושין חריצין אין המרבע חייב עד שיגמור חריצין ובאינך מקומות חייב המחליקו בלי עשיית חריצין והיינו דמסיק הש"ס המסתת שהוא מכה בפטיש פי' כל מקום לפי מה שהוא גמר מלאכתו. מיהו נ"ל דתוס' לעיל ע"ה ע"ב ד"ה והמסתת פליגי וצ"ע:

הקודח כל שהוא. במנחות נ"ז מסיק משום דחזי' לבבא דאקלידא. פי' סוגי' אתי' לרב דלא מוקים לי' ברמצא דפרזלא אלא משום בנין כ"ש כמ"ש תוס' ד"ה בשלמא לרב וכו'. וא"כ מה בנין כ"ש שייך ע"כ מסיק לאקלידא דבבא. וא"כ מוכח מסתמא דתלמודא דהלכה כרב. ומיהו בשמעתין ס"ל לר' יוחנן כשמואל במסתת דלא הוה בונה א"כ כ"ש קודח דהא עביד צריכותא ש"מ במסתת שייך בנין טפי מבאינך ואפ"ה ס"ל לר"י מכה בפטיש ולא בונה. וכן קשה אהרמב"ם דפסק במסתת כר' יוחנן ובאינך כרב. ונ"ל דקשה לי עוד איך יעלה על הדעת דבאבן שאינו מחובר שמסתתו לצורך בנין יהי' שייך בונה אפי' למ"ד יש בנין בכלים היינו כלי שגומר דבר מה אבל אבן א' שמסתתהו איך שייך בו בנין. ותו קשי' לי מ"ט לא מקשה ש"ס אשמואל דאמר משום מכה בפטיש והא תנן המסתת והמכה בפטיש כדמקשה אדר' יוחנן. ע"כ נ"ל בודאי רב ושמואל מוקי מתני' באבן מחובר בהר וא' מסתת שם והוא חייב על כל חריץ לרב משום בנין במחובר ולשמואל משום גמר מלאכת החריצין ושוב מי שבא אח"כ ומכה בפטיש ומפרידו מההר חייב זה ג"כ משום גמר מלאכתו. ולק"מ במתני' דקתני המסתת והמכה בפטיש דשניהם חייבים זה אחר זה וסדורי דמסתת אבנים נקט. אך ר' יוחנן דאחוי בידו מכה בפטיש ואיהו ס"ל אפילו בכלים בנין כמ"ש הרז"ה ורמב"ן בשמעתין. מכ"ש באבן מחובר וע"כ מוקי מתני' מסתת בתלוש ואהא שפיר הקשה והקתני המסתת ומכה בפטיש ונדחק המסתת שהוא מכה בפטיש ולעולם ר"י נמי כרב ס"ל דשייך בנין כל דהוא אפי' אקלידא דבבא. ורב מודה לר"י דהמסתת בתלוש לא שייך בנין אלא מכה בפטיש כן נלע"ד נכון בעזה"י:

פטפוטי כירה קטנה. לעיל בשיעור הוצאה תנן סיד לעשות פטפוט והכא תנן כל שהוא. צ"ל גבי הוצאה לא הוה כ"ש משום דאפשר להוציא פחות מזה אלא שאין חשוב פחות מפטפוט. אבל לענין בנין מיקרי כ"ש דליכא בנין פחות מזה:

המצדד האבן. עיין מס' ביצה ל"ב ע"ב מצדד אבנים לבית הכסא התם מיירי על גבי קרקע בלי עפר. והכא או מצדד בעומק הקרקע שמיסדים הבתים או שמניחין עפר על צדיו. ורמב"ם לא הביא הא דבעי עפרא וכבר הק' הרמ"ך עכ"מ שם גם משמע שם בביצה דהוה משום בנין ולא משום מכה בפטיש ורמב"ם ס"ל משום מכה בפטיש כאותה גירסא דמייתי תוס' וצ"ע:

אבל בהנך תרתי אימא מודה לי'. כ' תוס' ומקמייתא ובתרייתי לא ידעינן מציעתא פי' משום דבמציעתא כ"ע מודים דפתח העשוי להכניס ולהוציא הוה בנין גמור אך פליגי במלתא אחריתי אי הך אויר והוצאת ריח רע מיקרי להכניס ולהוציא א"כ אין ענין לכאן. ופשוט ועיין מהרש"א ועיין תוס' מס' ע"ז כ' ע"ב משמע כל כי האי סוגי' אמרי' רישא ומציעתא לא זו אף זו לרב. ומציעתא וסיפא לא זו אף זו לשמואל עיין שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף