חתם סופר/שבת/לח/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע חתם סופר רש"ש שיח השדה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אין נותנים ביצה בצד המיחם ולא יפקיענה בסודרין. בירושלמי מפרש לי' ג"כ כשהוחם באור ואפ"ה מתיר ר' יוסי משום שאין תבשילו ברור כי היכי דס"ל התם גבי חמץ אין חימוצו ברור ע"ש. תו מייתי התם פלוגתא דאמוראי רבנן דתמן (של בבל) אוסרים תולדות חמה ורבנן דהכא (של תלמוד ירושלמי) מתירים. ופריך לרבנן דמתירים מ"ט לא יטמינה בחול והנה לא ה"מ להקשות מלא יפקיענה בסודרין דהרי הוא מפרש לי' בתולדות אור. כתבתי זה יען תשו' המהרש"ל סוף סי' ע"א לא עמד בזה. ותי' הירושלמי על קו' הנ"ל דלא יטמינה בחול משום שעושה חריץ והיינו כרב יוסף מפני שמזיז עפר ממקומו ע"ש. וצל"ע איך יפרנס לנו מעשה דאנשי טבריא דלמ"ד מפני שמזיז מסקינן בש"ס דילן דאפלוגתא דר"י ורבנן דלא יפקענה בסודרין קאי. ותינח לש"ס דילן דסודרין שהוחם בחמה מיירי אך להירושלמי דמיירי מסודר שהוחם באור כנ"ל א"כ מאי שייטי' דחמי טבריא לא ארישא דסודר ולא אמציעתא דחול ואבק דרכים. ואולי י"ל דס"ל מתני' נקטה ג' בבות רישא מתולדות אור פלוגתא דרבנן ור' יוסי ומציעתא מהזזת עפר וסיפא פלוגתא דלאנשי טבריא הוי חמי טבריא תולדת חמה ושרי ולרבנן אמרו להם שהוא כחמי אור דחלפי אפתחא דגיהנם משא"כ בש"ס דילן דרישא מיירי מתולדת חמה לא הוה לי' להפסיק בבא דחול בין פלוגתא דר"י ורבנן לחמי טבריא ונדחק ש"ס דאלעיל קאי ודוחק. ועיין בסמוך אי"ה:
איבעי להו גלגל מאי וכו'. מפירש"י משמע דבעל איבעי נסתפק אי בישול קל כזה ראוי להתחייב עליו ומסיק כי היכי דהדחת קולייס מיקרי גמר מלאכתו ה"נ גלגולו של ביצה כיון שראוי לאכילה בכך ודי לו בזה חייב. אמנם מלשון רמב"ם פ"ט מהל' שבת ה"ב משמע שהספק הוא אי תולדות אור הוא מן התורה כאור ממש או לא ופשיט לי' כי היכי דהמבשל ע"י הדחה במים דהוה נמי תולדת אור וחייב ה"נ צד המיחם. אלא שצל"ע איך פשיט זה מהך מתני' אי משום דקתני שזהו גמר מלאכתו דלמא לעולם מדרבנן גזרינן תולדות אור אטו אור ממש ודוקא כשהוא גמר מלאכתו אבל אם אינו גמר מלאכתו אפי' באור גופי' אינו חייב לא גזרו בתולדת אור דמה יועיל גמר מלאכתו אם תולדת אור אינו כמו אור אטו מבשל בחמה לא גמר מלאכה הוא והלא פת הנעשה לכותח אינו נאפה אלא בחמה כמבואר פ' כיצד מברכין ואפ"ה אין לו דין בישול בשבת וה"נ נימא גבי תולדות אור וצל"ע. ויש לדחוק דס"ל לרמב"ם כשיטת תוס' דמדיחים אותו בכ"ש אבל לא שורין משום דמחזי כמבשל ואי ס"ד תולדה דאור דרבנן לא ה"ל למיגזר:
והנה לכאורה משמע דרב יוסף דאמר גלגל חייב חטאת לא אמתני' דכל שבא בחמין סמוך אלא מסברא דנפשי' קפשיט ומר בריה דרבינא הא דאזיל ומסייע לי' ממשנה אבל רב יוסף לאו אהך מתני' סמיך ולהנ"ל י"ל רב יוסף לטעמי' דס"ל משום שמא יזיז וא"כ בבא דחמי ארישא דסודרין קאי וא"כ סודרין בתולדת חמה מיירי וגזרו רבנן אטו תולדת אור ואי ס"ד תולדת אור גופי' דרבנן לא הוה גזרי' תולדת חמה אטו תולדת אור משא"כ לרבה משום שמא יטמין וחמי טבריא אמציעת' קאי א"כ אפשר סודרין בתולדת אור מיירי ולאו דאוריית' ותולדת חמה שרי לגמרי כרבנן דתמן בירושלמי משו"ה הוצרכו מר ברי' דרבינא להוכיח ממתני'. אמנם לא ידעתי מקום הספק בתולדת האור שיהי' לאו דאוריי' שהרי בישול שמן המשחה הי' ע"י מים רותחין תולדת אור כמבואר ברמב"ן פ' תשא גבי רוקח מעשה רוקח ועיין פ"ק דכריתות מה שאין כן חמה ותולדותי' דלא מצינו במשכן:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |