חתם סופר/פסחים/כב/ב

חתם סופר פסחים כב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מניין שלא יושיט כו' הא לכלבים שרי. לפמ"ש הרמב"ם בפ"ט מה' מלכים דאמה"ח דעוף אין ב"נ נהרג עליו ובכ"מ משמע לחד סברא דשרי לגמרי א"כ בפשיטות ה"ל להקשות דטעמא דלפני עור הא דעוף שמותר לב"נ מותר להושיט תי"ל דאסור בהנאה לישראל וי"ל משום דאיכא למימר דמותר בהנאה מק"ו דנבלה שמטמא במגע ומשא ומותר בהנאה כמ"ש לעיל ק"ו זה בשם מכילתא משא"כ אמה"ח דבהמה לא שייך ק"ו זה דמה לנבלה שמותר לב"נ משא"כ אבמה"ח דבהמה וא"ש. והא"ש מה שיל"ד דקאמר הא לכלבים שרי ולא אמר בפשיטות טעמא דלפ"ע הא בלא"ה שרי תי"ל דאסור בהנאה והא"ש דהומ"ל אה"נ ואשמעינן דוקא דבהמה דשייך לפ"ע אסור לתת אבל דעוף מותר להושיט דכיון דאינו נוהג בב"נ שרי' בהנאה מק"ו דנבלה לכן מקשה הא לכלבים שרי פי' דהא איכא למטעי דליכא אלא משום לפ"ע ושרי' לכלבים של נכרים והוה ליה לאשמועינן דאפי' לכלבים של נכרי לא יושיט משום לפ"ע דאסור בהנאה לנכרי ונדע שניהם. א"נ י"ל דקדוק הנ"ל לפמ"ש הרמב"ם דמפרכסת אסור לנכרי אע"ג דשרי' לישראל וא"כ אפשר דר' נתן איירי במפרכסת דליכא איסה"נ לישראל ואפי' באכילה שרי' דומי' דנזיר דשרי' להמושיט ואסור לו ה"נ איירי באמה"ח כה"ג ושפיר הוצרך לטעמא דלפ"ע ומה מקשה אע"כ מקשה מלכלבים של נכרי' דה"ל לאשמועינן רבותא דאסור לתתו אפי' לכלבו של נכרי משום לפ"ע (אמנם כ"ז אי נפיק מנבלה דהוה רק גילוי מילתא דאכילה בכ"מ פירושו הנאה וה"ה לאכילה דלגבי ב"נ אבל למאן דיליף מאותו א"כ אין שום ה"א שיהיה אסבה"נ לב"נ וליתא למ"ש לעיל דלכלבים של נכרי אסור וק"ל):

והרי שוה"נ כו'. פרש"י דפריך בין לחזקי' בין לר"א ובחומש פרש"י לא יאכל לשחטו אחר שנגמר דינו אין לי אלא באכילה בהנאה מנין ת"ל ובעל השור נקי וכ' הרא"ם היינו דלא כר"א דלר' אבוה מלא יאכל לחוד נמי ידעי' איסה"נ ע"ש וצ"ע דלחזקי' נמי ידעינן איסה"נ מלא יאכל כדמוכח מפרש"י דשמעתין דק' הש"ס היא גם לחזקי' וי"ל דלכאורה י"ל דלק"מ ק' הש"ס לחזקי' דהא דכתיב לא יאכל לא יהא בו היתר אכילה לא ידעינן ממנו היתר הנאה אלא ה"פ לא תעשה דבר להתירו באכילה והיינו שלא יועלנו שחוטתו אחר שנגמר דינו דאי לא הוה כתוב אלא לא יאכל מיתורא לא הוה מוקמינן אשחטו לאחר שנגמר דינו אלא הוה מוקמינן ליה אבן פקועה דכבר הותר בשחיטת אמו כמו שהקשה תו' בב"ק שם ומ"ש דלמסקנא ניחא היינו להך שינויי דקאמר הש"ס התם את בשרו אע"ג דעבדינן כעין בשר אבל לשנויי קמא דאמר א"כ לימא קרא לא יהנה עכצ"ל דלהכי כתיב לא יאכל לחזקי' לא יהא בו היתר אכילה שלא ישחטנה להתירו באכילה וא"כ לא ידעינן איסור הנאה ומאי מקשה הש"ס וי"ל דמ"מ קשה לר"מ דאית ליה בן ט' אינו ניתר בשחיטת אמו ורש"י פי' לעיל בשמעתין דגם לר"מ אמר חזקי' למלתי' ושפיר ק' גם לחזקי' אלי' דר"מ אך רש"י בחומש פי' אלי' דהלכתא דקי"ל כר"י דבן פקועה ניתר בשחיטת אמו וא"כ לחזקי' לק"מ ק' הש"ס לכן פי' בחומש דבעי' ובעל השור נקי לאיה"נ:

שמעון העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה כו'. מקשי' העולם מדוע לא פירש בואהבת את ה' אלקיך גם יל"ד וזה לשון פירש משמע שהיה יודע לדורשו רק שפירש ולא רצה לגלות הדבר ונלע"ד דודאי ידע ואהבת את ה' אלקיך לרבות ת"ח את ה' הטפל לה' והם הת"ח בל"ס אך באת ה' אלקיך תירא לא רצה לגלות דרש זה דהנה אית יראה יראת עונשי העה"ז או העה"ב וזה רוב עבודת אנשי העולם וכמה צדיקים וטובים עובדים מחמת יראה כזה אך זה אינה עיקרית כי העיקור בגין דאיהו רב ושליט והיא יראת רוממתו וגדולתו ית"ש אשר לא ישיגוהו אנשי העולם רובם ככלם אם לא יראו מעונשו ולא ישיגו זה לא יעבדוהו והנה היראה מת"ח אינו מעונשו כי במה כחו גדול רק מחמת רוממותו וכי הוא ראוי לכך כי חכמת אלקי' בקרבו והנה אם נרבה מקרא את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח מסתמא היראות שוים כי היכי דיראת ת"ח היא יראת התרוממותו ה"נ יראת הבורא ית"ש ולא רבים יחכמו לירא כך ויעזבו יראתם העונשיי הקודמת כי ימאסו בה ואל יראת הרוממות לא יגיעו ע"כ הסתיר הדבר ופירש דלא ליפוק מני' חורבא כמו שנכשלו תלמידי אנטיגנוס איש סוכו כידוע אמנם ר"ע שבא והיה ע"ה גדול ושונא חכמים ועלה למדרגה כ"כ גדולה א"כ ממנו יראו ולא יתיאשו עוד אם לא הגיעו עתה ליראה האמיתית ולא יעזבו עבודתם את ה' בשביל זה וילכו בהדרגה עד שיגיעו וילמדו ק"ו מר"ע והוא היה לאות ומופת לכל עבדי ה' ע"כ הוא דרש ברבים לרבות ת"ח על הכוונה הנ"ל ודוק:

כשם שקבלתי שכר על הדרישה. פי' שקבל שכרו במה שדרש את א' זכה לדרוש גם השני ובזכות השני זכה לשלישי וכן כלם כי שכר מצוה מצוה ובזכות האחרון שדרש זכה לפרוש מאת ה' שלא נכשל לרבות הדומה לה' ח"ו ומסתמא יקבל שכר על הפרישה מצוה אחרת כמותה ובדרוש הארכתי עוד:

והרי ערלה. עמ"ש לקמן אי"ה גבי לא לכתוב רחמנא לא יאכל ולא לבעי לך ע"ש מ"ש אי"ה בזה שייך לכאן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף