מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
במה תלויה המחלוקת אם גיד הנשה אסור בהנאה?
בשאלה אם יש בגידין בנותן טעם. אם כן - הרי הותר בכלל התר הנאה בנבילה, ואם לא - לא הותר בכלל התר הנאה בנבילה.
מה דין אוכל גיד הנשה בבהמה טמאה?
לרבי יהודה - חייב שנים, מדין בהמה טמאה ומדין גיד הנשה. לרבי שמעון - פטור, בהמה טמאה אין כאן כי אין בגידין בנותן טעם, וגיד הנשה אין כאן - שלא נאסר גיד הנשה אלא במקום ששאר הבשר אסור וכל האיסור הוא רק על הגיד.
לענין מה הוקשו דם ומים?
לרבי אבהו - דם שנאסר באכילה היה אמור להיות אסור בהנאה והוקש למים הנשפכים שמותרים בהנאה. לחזקיה - לענין הכשר טומאה שדם קדשים שאינו נשפך כמים אינו מכשיר.
לענין מה הוקשו איסור דם ואיסור אבר מן החי?
לרבי אבהו - מה דם מותר בהנאה אף אבר מן החי מותר בהנאה. לחזקיה - מה אבר מן החי אסור אף דם מן החי אסור ואין האיסור רק אחר זביחה ככתוב בפסוק קודם "וזבחת".
איזה דם אסור מחיים?
דם הקזה בשעת קילוח.
מנין שעורו של שור הנסקל אסור בהנאה?
מחלוקת אם מ"את בשרו" את הטפל לבשרו (ובעל השור נקי לחצי כופר או דמי וולדות), או מ"ובעל השור נקי" נקי מנכסיו (ואת לא דריש).
מעבר לתחילת הדף