חתם סופר/נדרים/עב/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ושמע אישה דוקא או לאו דוקא. כתב הרשב"א דלמא ושמע אורחא דמילתא נקט. ולולי דמסתפינא הייתי אומר באשר דצל"ע מ"ט נקיט ספיקא בהפרה בלא שמיעה ולא נקיט ספיקא בהקמה בלא שמיעה. והא דתנן לקמן (עה ע"א) האומר לאשתו כל הנדרים וכו' יהיו קיימין לא אמר כלום היינו אפי' אמר לכי שמענא. אבל בלא שמיעה אפשר דלא מהני הקמה אפי' לנדרים שכבר נדר ומדלא מספקא ליה הכי ועוד מדמייתי קרא דכתיב גבי ארוס ושמע ולא מייתי קרא ושמע אביה דמוקדם. ועוד קרא גופי' צ"ע דכתיב ושמע אישה ביום שמעו שהוא נראה ככפול ושמע ביום שמעו ע"כ נראה להכי מייתי האי קרא דמדכפל לישניה לעכובא דוקא ע"י שמיעה יקום ולא בלא שמיעה ולא נימא שמיעה אורחא דמילתא נקיט. אך בהפרה קא מיבעי' ליה אי שמיעה דריש פרשה אהפרה דסיפא נמי קאי או דלמא נהי לענין הקמה הוה דוקא מ"מ לענין הפרה לאו דוקא. ולמסקנא דמפרי' בלא שמיעה מ"מ קיום בלא שמיעה לא מהני כנלע"ד אם לא אמצא נגד זה. ולפ"ז למסקנא רישא דמתני' דהקמה אפי' דאמר לכי שמענא ואפ"ה לא מהני. וסיפא בהפרה לר"א מהני אפי' בלא לכי שמענא. ואיירי מתני' סתמא בכל גווני:
האומר לאפטרופוס וכו'. עיין הלכות רמב"ן ורא"ש וכל הפוסקים להחמיר דאין שלוחו כמותו בהפרה. אע"ג דא"א ע"י שליח עמ"ש תוס' נזיר (יא ע"א) ועמ"ש מ"ו בהפלאה כתובות (עד ע"א). אמנם בחי' רמב"ן דב"ב קכ"ז ע"ב) כתב דבתנאים שבין אדם לעצמו לא בעי' דיני תנאי דוקא שמתנה עם חברו אבל לעצמו לא. ומיושבים כל הקושיות:
והנה הרי"ף ר"פ השואל פסק דשאלה בבעלים לא אמרינן שלוחו כמותו מדאמרינן התם בעבד דעבד כיד רבו ש"מ שליח אחר אינו כמותו. ותמהו עליו התם בעבד אצטריך להאי טעמא דלא נימא אפי' אי שליח אחר כמותו מ"מ עבד דליתא במצות שאלה ובעליו עמו לא יעשה שליח מש"ה הוצרך להך טעמא אבל בעלמא אפשר שלוחו כמותו. ובלא"ה הו"מ למימר כיון דעיקר פלוגתייהו איתשיל לענין הפרה והלכתא לחומרא דאין שליח מיפר וכמ"ש כל הפוסקים ה"ה לענין שאלה בבעלים. דאישה יפרנו ובעליו עמו בחדא מחתא מחתינהו. כמ"ש התוס' שם בב"מ אי לשון אישה אינו סובל שליח ה"ה לשון בעליו ולא היה צריך הרי"ף לכל זה. ונלע"ד דבנזיר (יב ע"ב) דאמרינן לא משוי אינש שליח אלא במלתא דמצי עביד וכו' ופריך מפלוגתא דר' יאשיה ור"י ומסיק בשינויא דחיקא דאינהו ס"ל כר"א שמותי. דאע"ג דקרא אישה יקימנו מתפרש נמי לרבנן ובנדרים שכבר נדרה ולא ידע בהו בעל. וכמ"ש באורח מישור. ומ"מ לישנא דברייתא דר' יאשיה ור' יונתן לא מיתוקמא אלא כר"י והוא דוחק גדול וסוגיא דפוסקים אשינויא דחיקא לא סמכי אלא ה"ל למימר להלכתא בכל התורה אפי' מאי דלא מצי עביד נמי משוי שליח ובנדרים דכתיב מיעוטא אישה יקימנו לא מוקמינן בנדרים שכבר נדרה דמה"ת למעוטי שליח דהא שלוחו כמותו וחידוש הוא שחידשה תורה ומוקמינן ליה בנדרים שעתידה לידור שיפר השליח לכשתדור ואי משום איהו לא מצי עביד י"ל בעלמא אפי' בכהאי גונא משוי שליח וקמ"ל הכא בהפרה דלא משוי אבל בשכבר נדרה לא ממעטי ואתיא דר"י ור' יונתן כהלכתא כרבנן. וא"כ צ"ע על הפוסקים דלא פסקו הכי. וצ"ל משום דאישה יפרנו ובעליו עמו בחדא מחתינהו. וגבי בעליו ליכא למימר הכי אלא למעוטי כל שלוחים אינם בכלל בעליו וממילא ה"ה כל שלוחים אינם בכלל אישה וליכא למימר כנ"ל ושבקינן לברייתא דדחיק ומוקי נפשיה כר"א שמותי. ומעתה חשש הרי"ף שלא יאמרו גם בעליו לא אתי למעט כל שלוחים אלא עבד דליתא במצות בעליו עמו וכל מה דאיהו לא מצי עביד וכו' אבל שליח בעלמא הוה בכלל בעליו וה"ה בכלל אישה יקימנו ויפרנו. מש"ה כתב הרי"ף דעבד כיד רבו וליכא למעוטי מבעליו עמו וא"כ אמעוט מבעליו כל מיני שלוחים וה"ה מאישה יקימנו וא"ש. ועוד הארכתי וכבר נדפס זה בשמי ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |