חתם סופר/נדה/ה/ב

חתם סופר נדה ה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הא מעל"ע מטה נמי מטמי' מסייעא ליה לזעירי. כבר כתבתי' לעיל במשנתינו דבפי' המשנה להרמב"ם כ' דייקא בהיפך דלמ"ד נמי דיה שעתה מ"מ מטה מטמאה דבטומאה חמורה כמשכב ומושב מודה דמחמרינן ע"ש. וצ"ל דס"ל להרמב"ם דלמסקנא ע"כ א"א לומר דמתני' אתי לדיוקא הא מעל"ע מטה נמי מטמי' דהא לא בא לסתום אלא לפרש. וא"כ הרי אכתי לא ידעי' אי במטה מטמא משום משכב ומושב וקמ"ל הא דזעירי או דלמא במגע לבד מטמא וקמ"ל אע"פ שאין בו דעת לישאל וכר' יוחנן אע"כ למסקנא לא אתי מתני' להך דיוקא אלא לדייק הן טהורות הא מטה טמאה אפילו אי דיה שעתה וק"ל:

תרגמה זעירי כשחברותיה נושאות אותה במטה. תוס' ריש מכילתין דייקו הא היא וחברותיה ה"ל ר"ה. וראיתי בחי' רמב"ן שתירץ דומיא דסוטה בעינן והתם אנשים בעינן דאסור לייחד עם ב' נשים. ודבריו תמוהים מש"ס ר"פ ב' נזירים גופיה דמייתי' דשם פריך אינהו והך דקאי גביה ה"ל תלת וה"ל ספק בר"ה ומאי קושי' דלמא בנשים מיירי. ועוד בלא"ה מוקי ליה התם בנשים משום הקפת הראש עי"ש וא"כ לא הוה ר"ה להרמב"ן עוד כ' שם רמב"ן דהנדה שהיא [המטמא לא מתחשב בהדי תלתא. וצ"ע] דהא בסוטה הנואף הוא המטמא ומתחשב בהדי תלתא. וי"ל לפמ"ש תוס' בסוטה כ"ח ע"ב ד"ה בר"ה ספיקו טהור כו' שהקשו ודאי מגע וספק טמא הא לא דמי לסוטה ואנן דומיא דסוטה ממש בעינן כמו דעת לישאל ותי' דלעולא לא בעינן דומיא ממש ויש בו דעת לישאל לא מסוטה גמרינן אלא מדרב גידל. והתם כ"ט ע"א עביד הש"ס צריכותא דאי לאו דרב גידל ה"א מסוטה דבעינן דעת שניהם נוגע ומגיע ע"ש. והא"ש דוודאי למאי דקיי"ל דמדרב גידל נפקא לן דעת לישאל ולא בעינן ממש כסוטה מודה רמב"ן דאפילו ג' נשים נמי הוה ר"ה אע"ג דבסוטה אנשים בעינן מ"מ הא לא בעינן ממש דומיא דסוטה ומשו"ה פריך ש"ס שפיר ר"פ ב' נזירים אך הכא קאי רמב"ן לזעירי דלית ליה הא דספק טומאה הבאה בידי אדם משמע דבעינן דומיא דסוטה נוגע ומגיע לכן בעינן דעת נוגע ומגיע לכן בעינן שהנדה יושבת על המטה וגם חברותיה נושאות אותה והם טמאים משא נדה כמ"ש תוס' ועי"ז מתטמאת גם המטה. וא"כ לטעמיה דזעירי יפה כ' רמב"ן דנשים לא משויה ליה ר"ה דדומיא דסוטה ממש בעיא וא"ש וק"ל:

ואם א"א אלא א"כ נגע פי' לפי מ"ש תוס' דספק נגע היינו ספק נגע תחלה לטומאה ואח"כ להטהרות א"כ ה"נ א"א אלא א"כ נגע (אא"כ נגע) באופן שיטמא. ודע דצ"ל מ"ש תוס' בד"ה והיה מתעטף וקמ"ל דלא הוה ס"ס וכו' לא שייך לזה הדיבור אלא לדיבור שאח"ז ד"ה ואם א"א אא"כ נגע שכ' פשיטא ותי' וי"ל לאו א"א כלל קאמר אלא קרוב לודאי. וכאן שייך וקמ"ל דלא הוה ס"ס וכו' ואין כוונתם לס"ס ממש אלא שני ספיקות לטהר פי' נהי דקרוב לודאי שנגע מ"מ קצת אפשרות יש שלא נגע כלל ויש נמי קצת אפשרות (יש נמי) שנגע תחילה לטהרות וא"כ בצירוף ב' אלו ה"ל ספק טומאה בר"ה או אין בו דעת לישאל וטהור קמ"ל דלא ובחנם נדחקו מהר"ם ומהרש"א:

אין שונים בטהרות רש"י פי' כאן להדיא דגם ברישא לחומרא אין שונים. ולכאורה הוא נגד ש"ס ערוך לקמן נ"ח ע"א ומייתי ליה תוספות בשמעתין וכן פירש"י שם דלחומרא לכ"ע שונין. ונלע"ד דס"ל לרש"י ז"ל דרבנן ורשב"ג בה פליגי. רשב"ג ס"ל שונין משוי ליה לודאי לכן ברישא שונין ומשוי' ליה ודאי טמא ובא"א אא"כ נגע שונין. ונהי דאיכא נמי סברא להיפך דא"א אא"כ נגע מ"מ אי מוקמי' הך א"א אא"כ נגע לשונין ה"ל ספיקא וטהור. ורבנן ס"ל דשונין לא הוי אלא ספק דלמא מעיקרא לאו הכי הוה לכן ברישא אין שונין דהא בלאה"נ ספיקא הוא וטהור השתא נמי טהור. ובסיפא נמי כיון דמסברא א"א אא"כ נגע א"כ מה מועיל שונין דלא הוה אלא ספיקא ולא מוציא מידי ודאי סברא דא"א אא"כ נגע. כל זה גבי טהרות דעלמא דספקן טהור בר"ה או באין בהם דעת לישאל משא"כ לקמן בכתמים דספקן טמא דתחלתן משום ספק הוא. א"כ שפיר שונין לשוויה ספיקא ומטמאין ליה. והא דהוצרך הש"ס שם למימר דלחומרא שונין תיפוק ליה התם ספיקא טמא. ז"א דהרי רש"י פי' (התם) [שם] דמסברא הוה הך דמשתיתא קרוב לודאי דלאו מגופה אתי כמו א"א אא"כ נגע וא"כ מה מועיל שונין הא אין ספק שונין מוציא מידי ודאי א"א דאתי מגופה לכן משני דלחומרא לא אמרינן הך סברא וא"ש:

אמר רבא ותסברא ק"ו הוא הקשו תוס' ד"ה ומה כלי חרס וכו' נימא מה לכלי חרס שאין לו טהרה במקוה. ולפע"ד היא הנותנת אי לאו דגם בשארי כלים שיש להם טהרה במקוה גזרו במע"ל ואגב גזרו גם אכלי חרס. לולא כן לא היו גוזרים גם אכלי חרס כמ"ש תוס' לעיל דף ע"א ד"ה שאני אומר ועמ"ש מהר"ם לובלין שם. ודע מ"ש תוספות בתירוצם דהא פשיטא ליה דאפילו משכבות טמאים במע"ל כדאמר בברייתא עכ"ל. לכאורה נתכוונו לברייתא דתניא כוותיה דרבא. וצ"ע אדרבא משום מוכח להיפך. די"ל דוקא כלי חרס חשיב התם משום דאין להם טהרה ע"כ טמאים במע"ל כבנדה עצמה. ומשכב ומושב נמי י"ל טמאים במע"ל רק כמגע נדה משום דיש להם טהרה נחתינן חד דרגא. ושארי כלים טהורים מכלום. ע"כ נ"ל דט"ס הוא בתוספות וצ"ל שארי כלים במקום משכבה וקאי אברייתא דאבימי דמבואר דעכ"פ שארי כלים טמאים כמגע נדה דהרי אמר כמגעה. ש"מ דמגעה מטמא שארי כלים מיהת ועדיין צ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף