רש"ש/נדה/ה/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רש"י ד"ה כמגעה. ככלי שנגעה כו'. כצ"ל:
תד"ה מסייע. תימה כו' לטמא אדם ובגדים. עי' מהר"ם. ואם נפרש דר"ל דאינו מטמא לא אדם ולא בגדים וכס"ד לקמן בברייתא דאבימי. פשוט דקמ"ל מטה דמטמאתה במשכבה אע"פ שלא נגעה בה וכדין בועל נדה ומצורע (עי' תוס' יומא ). ואם ר"ל דא"מ אדם לטמא בגדים אבל אדם לחודיה מטמאה הוא כדאמר לקמן (ד' ו) ואי ממתניתא ה"א או אדם כו':
תד"ה מכדי. דכיון שעסוקה בהן. כצ"ל:
תד"ה ספק. משום דעשו לתינוק כיב"ד לישאל. הוא בקדושין (דף פ):
תד"ה ואם א"א. ל"ד ברי דעזרה רה"ר. אי אפשר לפרש דכוונתם דאפי' אם ספק הוא לו דטהור. דהא התם מוקמינן דסיפא דקתני וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן ש"כ. דקאי נמי אטמא ודליתיה קמן דנשייליה. אלמא דמספיקא אסור. ועוד דספק לא יתכן לקראו ברי. אלא כוונתם דל"ד ברי אלא דקרוב לו לודאי שלא נגע. אבל בלא"ה אסור אף דהוי ס"ט ברה"ר מטעם שכ' התוס' שם דרוב פעמים לא יכול להזהר מליגע:
תד"ה ומה כ"ח. ומיהו אכתי קשה מה לכ"ח שאין לו טהרה במקוה או שכן מטמא מאוירו כדפריך בפרק כשם. כ"נ דצ"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |