חתם סופר/חולין/קלב/ב

חתם סופר חולין קלב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בבא ליד כהן ומוכרו לישראל במומו כ' הפוסקים דהיינו לר"מ אבל לר' יוסי דבכורות י"ח ע"א לא צריך לזה אלא שנתן א' לכהן וכל שחליפיו ביד כהן פטור ממתנות וכן פסק רמב"ם. וצ"ע אהריף דמייתי אוקימתא דשמעתין דלא כהלכתא עכנ"ל דגי' הריף כבא ליד כהן בכף הדמיון דה"ל כאלו בא ליד כהן וכר' יוסי וכן משמע בכ"מ שכן גרס רמב"ם בשמעתין ועט"ז ומיהו רש"י ע"כ לא גרס כן מדכ' ד"ה ואם שוחט וכו' שא"א שלא יהי' הבכור א' מהן וכו' ע"ש ואי ס"ד שנתנו א' לכהן הרי אפשר ואפשר שנתנו הבכור לכהן אע"כ לא גרס כן:

ולא מאת הכהנים פירש"י קס"ד כהנים לא איקרי עם וכו' הלשון אינו מדוקדק מה לשון קס"ד האמת כן הוא כהנים ודאי לא איקרי עם ועספ"ק דשבועות. וכוונתו דהוה ס"ד דעם אזובחי הזבח נמי קאי שזובחי הזבח יהי' עם ולא כהנים הכי הוה ס"ד קמ"ל אתא מאת ופסק כיון שהבעלים עם אפי' זובח הזבח כהנים מ"מ בתר בעלים אזלינן:

והנה דעת רש"י כהן טבח חייב מן התורה ומה שהקשו תוס' אמאי פטור ג' שבועות כ' הראשונים משום דעדיין אין קונים מצויין אצלו ושוחט על הספק אם לא יבואו לקנות אחזוק לעצמו. וצל"ע עכ"פ אמאי יתן לכהן אחר וכי גרע מתרומת תבואתו שמפרישה והיא שלו ולעיל תני' במתניתין אין מוציאין מכהן לכהן וצ"ע:

וליתני כהן וגוי פטורים וכו' וצ"ע עדיין לתני גוי פטור ואנא ידענא דישראל שוחטו דשחיטת גוי נבלה. ועוד מאי ס"ד דגוי יחייב במתנות ע"כ נ"ל מכאן סמך למ"ש מרדכי דגוי השוחט למכור לישראל ואי יהיו טרפה יהיו של גוי פטור ממתנות אפי' יהי' של ישראל משום שאינו מבורר בשעת שחיטה ואכתוב לקמן אי"ה בזה. ובהכי ה"א דמיירי גוי פטור ממתנות ומה"ט נ"ל נמי דס"ל לר"ש דכהן טבח ג' שבועות פטור ממתנות וכ' רשב"א משום דאולי לא ימצא קונים ע"ש וצ"ל אפי' ימצא קונים אח"כ מ"מ לא הי' מבורר בשעת שחיטה ומשיטה זו של רש"י מבואר דכהן השוחט למכור לישראל הוה כשוחט בהמת ישראל. ויש ללמוד מכאן היתר לשחוט בי"ט בהמת גוי למכור לישראל דלא כשב יעקב וכבר כתבתי מזה בחי' לסוגיא דהואיל:

במה דברים אמורים במצות ל"ת הוא ברייתא תוספתא פ' הלוקים וקאי אמלקות מ' שלוקים במי שעבר על ל"ת וכן פי' רש"י בכתובות פ"ו ע"ש. אך הכא בשמעתין דמייתי לי' אשמתא פירש"י דהיא ברייתא אחריתי וקאי אחייבי ל"ת שיש בהן כרת או מיתה ואין בהן מלקות בב"ד ורק דשמתין דלא כמ"ד חייבי כריתות שלקו נפטרו וע"כ קאמר דאין לוקין דקים לי' בדרבה מיני' בכרת או מיתה ומ"מ משמתין פ"א על מה שעבר אבל מ"ע מכין אותו עד שתצא נפשו. ופירש"י כגון סוכה ולולב שאין בהם חסרון כיס כל כך רמ"ז למ"ש ש"ך י"ד סי' קנ"ו סק"ג:

ולאו מילתא הי דתני' רש"א וכו' לכאורה י"ל רב חסדא מיירי ביש כהנים אחרים לא יתן למי שאינו בקי בהן ור"ש מיירי באין כהן. וכן מה שהקשו תוס' מהא דמחזיקין בתורת ה' י"ל ג"כ כך ועיין לעיל ק"ל ע"ב תוס' ד"ה מנין וכו'. אלא ש"ס מקשה ממ"נ או דקשי' מהא דמחזיקין בתורת ה' או דקשי' מדר"ש. הקצרתי וק"ל. אך תוס' מנחות י"ח ע"ב חילקו בין תרומה לעבודה שבמקדש שנמסרה לכל בית אב ע"ש. וצ"ל דפריך מר"ח דכולל כל כ"ד מתנות כהונה אפי' אותן שנמסרו לבית אב ע"ש וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף