חתם סופר/חולין/צד/א

חתם סופר חולין צד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חיתוכא דנכרי מידע ידיעא כ' רש"י מכאן סמך רבי וכו' כ' רשב"א דטורח לימוד ענין חתיכת ישראל ה"ל כמו חותם בתוך חותם והנה מ"ש בשם העיטור דשחיטה הוה חותם וראיתו מההוא דאשכח גדי שחוט בין טברי' לצפורי בפ' אלו מציאות והקשה רשב"א משם ראי' להיפוך דאי ס"ד שחיטה הוה סי' מנ"ל לש"ס דרוב ישראל הוה ע"ש ובלאה"נ ה"ל להקשות הא הוה רק חותם א' דשחיטה לא הוה טרחה כחתיכת הירך. ודוחק לומר דס"ל לר"ת דלא בעינן חותם בתוך חותם אלא בישראל חשוד. אבל האמת יורה דרכו דבעל העיטור נמי לא אמר אלא דשחיטה הוה סי' כמו חותם א' ולא לשלחו ביד נכרי היכי דרוב טבחי גוים אלא היכי דרוב טבחי ישראל וליכא אלא משום בשר שנתעלם מן העין ולזה סגי בסי' כל דהו כמ"ש תוס' לקמן צ"ה ע"ב ד"ה בחרוזים וכו' ומוכח שפיר מעובדא דגדי שחוט דלא פריך ש"ס הא הוה בשר שנתעלם מן העין כדפריך לעיל שם גבי דיו דשדי בשרא אע"כ משום דשחיטה הוה סי' ולק"מ אהעיטור:

מידע ידוע הקשו תוס' א"כ אפי' במקום שאין מכריזין נמי מה"ט חיתוכא לא לישדר משום דישראל חברו וסמוך על סי' חיתוכא דישראל. ולכאורה י"ל הא דסמוך רבו של רש"י היינו כשניטל גידו באמת אבל כשלא ניטל הגיד אעפ"י שנחתך כדרך חתיכת ישראל זהו סי' שנודע טרפתו אח"כ דאל"ה הי' מנקרו. והראב"ד כ' שמותר לסמוך שמסתמא ניטל גידו ולא צריכין לברורי כמו בשחיטה משום דלא דמי חזקת איסור דגיד לחזקת איסור אינו זבוח דהתם כל הבהמה בחזקת איסור שא"א לכזית בשר בלא שחיטה א"כ אע"ג דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין מוציאנו מחזקת שאינו זבוח מ"מ היכי דאיכא לברורי מבררין אבל הכא אין כל הבהמה בספק אלא שיש בה דבר איסור היינו הגיד ואנו מסופקים אי ניטל או לא בכי הא סמכינן כל המצויין אצל מצות גומרין מצותן ומומחים הם עיין בר"ן שהביאו וא"כ תינח אי ליכא ספיקא אלא מטעם ניקורו של גיד. אבל הכא שישראל קונה מגוי והוא ספק טרפה או נבלה ולא משתרי אלא משום דנחתך בחתוכא ועי"ז נתיר ספק טרפה א"כ שפיר צריך לברר אצל בקי אי מנוקר או לא ואי אינו מנוקר ידע שהיא טרפה ולק"מ ק' תוס' לכאורה. אלא די"ל גם במקום שאין מכריזין הלא רוב בהמות כשרות ורק משום התקנה אסור ליקח מגוי כמ"ש תוס' לקמן צ"ה ע"א ד"ה ובנמצא וכו' א"כ לא שייך הכא לומר כל הבהמה בחזקת איסור והיו לנו להתיר אפי' בלי שיראה לבקי ושפיר הקשו תוס':

שמא יתנו בפני ישראל. להסוברים שיתננו סתם ולא יאמר כשר הוא ואפ"ה יקחנו ישראל צ"ל אפי' במקום שאין מכריזין שאסור ליקח מפני התקנה כמ"ש תוס' לקמן צ"ה ע"א. מ"מ עיקר הטעם שחששו לתרי מיעוטא מיעוט טרפות שביד טבחי ישראל, ומיעוט נבלות שמנבלים בביתם. והשתא כיון שיתננו בפני ישראל יראה שאינו מנבלה שבבית הנכרי ולמיעוט טרפה שביד ישראל לא יחוש:

בסוף הסוגיא הקשה רשב"א אהרי"ף ורמב"ן דפסקו גזירה שמא יתנו בפני ישראל משמעתא דמס' ע"ז דהתיר רבא למכור פת שנפל על החולין יי"נ למכרו שלא בפני ישראל ולא גרס שמא יתנו לו בפני ישראל ע"ש ולפע"ד לחלק התם במקרה שאירע פ"א וכל כיוצא בזה אתי ושאיל לחכם ומורה לו שלא ימכרה בפני ישראל ולא חיישינן שיעבור על דברי החכם. אבל בשר ובעלי איטלז מעשים בכל יום ומסור הדין בידם בלי שאלת חכם ובאורך הזמן לא ימלט א' שלא ישגיח שישראל חברו רואהו וימכרנו בפניו:

משום דקא גניב לי' לדעתי' דבתוספתא יליף גניבת דעת מק"ו דגניבת ממון וכיון דגניבת גוי אסור כל שלא בא בהתירא ליד ישראל דאז מותר אי ליכא ח"ה כגון הפקעאת הלואתו אבל גניבה אסורה א"כ כ"ש גניבת דעתו כ"כ הראשונים בשמעתין. ויש לעיין קצת א"כ אמאי אמרינן בשמעתין אם בשביל כבודו של אורח מותר לגנוב דעתו והלא אפי' בגניבת ממון דקיל אסור אפי' ע"מ לשלם תשלומי כפל כדאיתא ר"פ איזהו נשך והתם לטובתו גניב מיני' כפירש"י התם ואפ"ה אסור. וי"ל התם עכ"פ מצערא לי' לפי שעה משא"כ הכא אי עושה לכבודו אין כאן צער כלל:

במר דשחיטה פירש"י בחזקת שחיטה פי' שנתנה לו סתם וגוי סבור שהוא שחוטה ושוב פירש"י מלשון תמורה חילוף שחיטה פי' שנתנו לו בפי' שהוא שחוטה ותלי' בפלוגתת ר"ת שבתוס' לקמן ד"ה אמר אביי וכו':

וכי מכללא מאי. לעיל ל"ג ע"א אין מזמנין גוי על בני מעים כ' בס' ת"ח ובס' ת"ש כשנתנבלה בהמה אין מזמנין דלא שייך מי איכא מידי וכ' בפרי מגדים ס"י כ"ז דטרפה מותר לזמן גוי על בני מעים כיון דהועיל שחיטה להוציא מידי אמה"ח לישראל ע"ש ונ"ל מכאן ראי' ברורה דאל"ה ה"ל למימר דלמא איקפד משום שיאכל הגוי בני מעים אע"כ מותר להאכיל בני מעים של טרפה לגוי:

שאני עולא דחביב לי' לר' יהודה וכו' נראה דהי' לו חביות פתוחות וגם חביות סתימות המכורו' לחנוני והי' יכול להשקותו מהפתיחות ולכבודו פתח לו הסתימות וא"ל כן אך לא לו שהן מכירות לחנוני שנמצא זה נהנה וזה לא חסר עולא נהנה ששתה מסתימות שיינם טוב וזה לא חסר שבלא"ה היו מכירות והחנוני יפתחם ומ"מ ה"ל גניבת דעת שעולא סבר שאינם מכירות ומשו"ה משני שאני עולא דחביב לי' וכו' ולעולם מיירי דא"ל שלכבודו פתחם והאמת כן היו שלכבודו פתחם ובזה י"ל ק' תוס' אפירש"י לקמן ד"ה אינהו וכו' וק"ל:

אראב"י עד"ז נהרגו ג' נפשות מישראל פי' כבר מאז למדו חז"ל ד"א שלא יתן ממה שלפניו לבנו של בעה"ב. ועל שעברו עדחז"ל אירע מכשול זה על ידה שנהרגו ג' נפשות מגלגלים חובה ע"י חייב. וכן תפרש הא דמים אחרונים הרגו את הנפש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף