חתם סופר/חולין/צג/ב

חתם סופר חולין צג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אומצא ביעי ומזרקי עיין רשב"א בשמעתין כ' דמשו"ה סמכינן אמליחה ואצלי' שכבר יצא כל דמו אע"ג דאתחזק בדמא וה"ל כחזקת שאינו זבוח ובעינן עד שיודע לך במה נשחטה מ"מ הכא איכא חזקה אש ומלח מוציאים הדם ע"ש נמצא ה"ל כשתי חזקות חזקה מוציאה מידי חזקה ולפ"ז היכי דאיכא לברורי מבררין כמ"ש מג"א סי' תל"ז סק"ד וזכינו להבין טעמו של הרמב"ם דצריך ליתן כל בשר אחר מליחתו במים רותחין עד שיתלבן מטעם הנ"ל. מיהו י"ל לטעמי' אזל דס"ל דם שמלחו ושבשלו אסור מן התורה. אבל הרשב"א סובר שהוא מדרבנן לא בעי לברורי ועדיין צ"ע ובקונטרס בסוגיא ר"פ כיצד צולין שם בארה:

והשתא דאנשיוה לר' יהודה מהימני צ"ע לפום פשטיות הסוגיא משמע דאלו הי' צריך לטרוח ולחטוט גם ר' יהודה מודה דלא מהימני' אלא ר' יהודה לטעמי' דסגי בגמימה. וא"כ השתא דקיי"ל כר"מ דבעי חטיטה אין לנו על מי לסמוך להאמין לטבחי אע"ג דאנשיוה לר' יהודה. ע"כ צ"ל אפי' בדבר שיש בו טורח מ"מ רוב המצויין מומחין ומוחזקים בכשרות ובדבר דלית בי' טורח אפי' מיעוטא ליכא כמו סתם ספרי דדייני מגמר גמירי רפ"ק דגיטין אך בדבר טורח איכא מיעוטא מיהת ור"מ הא דחייש למיעוטא וכדאיתא בכיוצא בזה רפ"ק דגיטין ומשו"ה ר"מ הוא דחייש אבל לדידן בתר דאנשיהו לר' יהודה תו ליכא למיחש למידי כצ"ל:

שולח אדם ירך לנכרי שג"ה בתוכו מילתא אגב אורחא קמ"ל דשולח לנכרי דג"ה מותר בהנאה ועיין בהרא"ש שכ' משום דקיי"ל כחזקי' והיינו לתי' ב' דתוס' פסחים כ"ב ע"א ד"ה ור"ש וכו' וזה התי' צלע"ג מלעיל ל"ה ע"ב ד"ה למשרי וכי' ע"ש ולתי' קמא דתוס' פסחים הנ"ל גם לחזקי' אסורה בהנאה. ועוד הרי הרמב"ם פסק בהדיא כר' אבוה וא"כ ק' ואולי י"ל דאע"ג דאין בגידין בנו"ט מ"מ מותר בהנאה לחזקי' והא דכתיב לשון אכילה לחייבו על כל כזית וכזית כדלקמן צ"ו ע"ב לכך כתיב לשון אכילה לשער שיעור אכילה אעפ"י שהוא עץ והתוס' בפסחים כ' לר"ש דס"ל כ"ש למלקות ולא בעי שיעורא למלקות שפיר מוכח דקרא דלא יאכלו ג"ה אהנאה המביא לידי אכילה קאי אבל לדינא ג"ה מותר בהנאה וא"ש. והרמב"ן תי' דש"ס דפסחים לרוחא דמילתא קאמר דאסור בהנאה ולעולם י"ל אפי' למ"ד אין בגידין בני"ט נמי מותר בהנאה ופי' רשב"א בתה"א דהיינו מק"ו דחלב דבכרת ומותר בהנאה מכ"ש ג"ה ויפה דחה בפלתי ממ"ש תוס' פסחים כ"ג ע"ב ד"ה ומה חלב וכו' ותי' תוס' לא שייך כיון דאין בגידין בני"ט לא הוה בכלל נבלה:

והנה לכאורה לר"מ דס"ל נבלה שאינה ראוי לגר נמי קרוי נבלה רק סרוח מעיקרא ולא משום דלא מיקרי אכילה דלענין זה מה לי סרוח מעיקרא או אח"כ כיון דשמי' אכילה אלא גז"ה דלא נחית עליו שם נבלה בסרוח מעיקרא אבל לענין אכילה אין חילוק. נמצא לר"מ אע"ג דגיד מעיקרא עץ הוא מ"מ כיון דראוי לכלבים ולחתולים הוה בכלל לגר אשר בשעריך תתנונה אפי' אי אין בגידין בנ"ט. וא"כ לפי פשטיות משמעות ש"ס בבכורות כ"ג ע"ב ר' יוחנן ס"ל בהא כר"מ והלכתא כוותי' התם ע"ש א"כ אתי שפיר פסק הרמב"ם. אלא התוס' הקשו שם הא ר' יוחנן בעצמו ס"ל נט"ל מותר ואיך מוקי קרא בסרוח מעיקרא דוקא ותי' תוס' אינו מובן כבר עמדתי עליו במקום אחר ונ"ל הרמב"ם לטעמי' מיושב ק' תוס' בטוב דרמב"ם ס"ל כל נט"ל הוה שלא כדרך אכילתן ולפ"ז לא צריך קרא כלל אפי' אי נבלה שאינה ראוי לגר קרוי נבלה כיון שראוי לכלב עכ"פ מ"מ הוא אוכל אותו שלא כדרך אכילתו שאפי' בשר חי' הראוי לכל אדם כ' תוס' דהוה שלא כד"א מכ"ש סרוח. אך ש"ס דע"ז קאי לר"ש דס"ל כ"ש למלקות ולדידי' אפי' שלא כד"א נמי אסור כמבואר ע"כ הוצרך לומר דיליף מגר אשד בשעריך אבל לדידן י"ל ס"ל נבילה שאינה ראוי לגר קרוי נבלה ונ"ה בכלל כשהותרה נבלה ונט"ל דשרי משום שלא כד"א וא"ש פסק הרמב"ם:

ובימי חורפי אמרתי לפמ"ש פ"י בפסחים דנימא כשהותרה טריפה גידה הותרה והתם כתיב לכלב תשליכון וג"ה ראוי לכלב ותי' צל"ח התם בשר כתיב וגיד שאינו בנ"ט לא מיקרי בשר ואמרתי לפי מאי דקיי"ל כר' יוחנן לקמן ק"ב ע"ב דאכל בשר מן החי ומן הטרפה לוקה ב' כאלו כתיב ובשר בשדה לא תאכלו טרפה לא תאכלו ולא קאי בשר אטרפה וע"ש בתוס' ד"ה אכל וכו'. א"כ הדרי' קו' פ"י לדוכתה. מיהו ש"ס דפסחים לר"ש קאי דכ"ש למלקות ואיהו ע"כ לא דריש לאו לבשר מן החי כלל דאל"כ תיקשי מ"ש רש"י לקמן ק"ב סוף ע"א ד"ה במשהו וכו' דלהכי פלגינהו רחמנא וכו' ולר"ש לא שייך זה אע"כ לית לי' לאו מיוחד לבשר מה"ח ולא הומ"ל כשהותרה טרפה משום דבשר כתיב אבל לדינא י"ל כשהותרה טרפה וכו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף