חתם סופר/חולין/עז/ב

חתם סופר חולין עז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המפלת מין בהמה וכו' כ' תוס' הא דלא נקיט נפל משום דבנפל תולין עד ג' ימים וא"כ יהי' ברייתא מסייעא לי' לרב. מיהו י"ל בלאה"נ רבותא קמ"ל לא מבעי' נפל דאתחזקה בטומאה עכ"פ לא מטהרין מס"ס ונותנים עליו חומר ב' ולדות אלא אפי' חי' ועוף לרבנן דאין כאן חזקת טומאה ואי חי' הי' הרי היא טהורה לגמרי ה"א ניזיל עכ"פ בתר ס"ס לבלתי תת עליו חומר ב' ולדות קמ"ל הכא לא מהני ס"ס כיון דנפיק מיני' תרי קולי דסתרי אהדדי כמ"ש בב"ק י"א ובנדה שם ולפ"ז מוכרח כפירש"י דאתי' כרבנן דאי כר"מ גם בחי' ועוף אתחזק טומאת לידה וה"ל לאשמעינן נפל וה"ל לאתויי מסייעא לי' לרב:

והנה בב"ק בדר"א שליא שיצתה מקצתה פירש"י לענין טהרות ותוס' הקשו מה מועיל ס"ס לענין ס' טומאה בר"ה אלא לבעלה איירי. והנה בתשובת אחרונים וביחוד בס' נב"י נמצא אי מחמרינן לטהרות תו לא מצינן להקל לבעלה דה"ל כתרתי דסתרי וליתא לדברי תוס' דמה לי לבעלה או לטהרות ולענין ק' תוס' י"ל התם בב"ק לר"א קיימי' ואיהו ס"ל כר"א תנא דאמר ספק ביאה טהור עיין מס' ע"ז ע' ע"א ובפ' חזקת ופ"ק דפסחים והכא כספק ביאה דמי ומותר ס"ס. אמנם לרבנן דר"א דלא מהני ס"ס לטהרות ה"ה לבעלה ליתי' להך דר"א דב"ק י"א הנ"ל. ובזה י"ל הא דפירש"י בשמעתין דברייתא דהמפלת חי' ועוף כרבנן והתם במס' נדה פירש"י דכר"מ נמי אתי' היינו משום דשמעתין ג"כ אליבא דר"א רהטא דאית לי' ס"ס לטהרות א"כ י"ל ק' תוס' ד"ה המפלת כנ"ל וכרבנן דאתחזק היתירא. וקמ"ל אפ"ה לא מועיל ס"ס משום דסתרי אהדדי אבל התם בנדה לא קאי לר"א וא"כ אין ס"ס מועיל גבי טומאה ולא לבעלה וליתי' לרבותא הנ"ל וע"כ הא דלא נקיט מפלת נפל צ"ל כתי' תוס' משום דתולין בנפל עד ג' ימים א"כ כר"מ נמי א"ש:

ואין קוברין אותו בפרשת דרכים פירש"י במתניתין דהוה ניחוש ועובר משום לא תעשה כמעשיהם. וצ"ל הא דלא עבר על לא תנחשו משום דקיי"ל כל ניחוש שאינו סומך עליו כאליעזר עבד אברהם וכיהונתן בן שאול אינו ניחוש כמבואר לקמן צ"ה ע"ב והכא נהי האמורים סומכים על הבליהם. מ"מ ישראל אינו עושה אותו אלא על דרך אם לא יועיל לא יזיק ואינו סומך עליו ולא עבר על לא תנחשו אך משום לא תעשו כמעשיהם כנלע"ד:

אביי ורבא דאמרי תרווייהו וכו' צל"ע תרווייהו תנינהו כל שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי אמורי היינו מתניתין דשבת ס"פ במה אשה יוצאת במסמר מן הצלוב משום רפואה ושאין בו משום רפואה יש בו משום דרכי אמורי היינו משנתינו אין קוברין אותו בפרשת דרכים וצ"ע:

יש בו רפואה משום פירש"י לחש שלוחשים על המכה ולאפוקי מה שאין עושין על המכה ממש רק קוברין שליא בפרשת דרכים ויועיל לבהמה אין בו רפואה ויש בו משום דרכי אמורי וכן משמע מלשון רש"י שעושין שלא על החולי כגון שקוברין בפרשת דרכים עכ"ל וצע"ג א"כ מאי פריך מסוקרו בסוקרא הא סוקר האילן עצמו בסיקרא ועל החולי עצמו שרי אפי' לחש. ובס"פ במה אשה סותר רש"י עצמו למ"ש בשמעתין ופי' שיש בו משום רפואה פי' שרפואתו ניכרת ולא לחש שאין רפואתו ניכרת ויש בו משום דרכי אמורי ולזה הפי' פריך שפיר מסוקרא בסוקרא אלא יל"ד למסקנא דרבים ובקשו רחמים אם כזה נקרא רפואה ניכרת למה יגרע לוחש על המכה מסתמא המבין זה הלחש יש בתוך תוכו ענין מה שיועיל להמכה אלא שאינו ניכר לעין כל אבל עדיף מסוקרו בסוקרא כדי שיבקשו רחמים שהרי המקשן לא הבין זה עד שתי' ש"ס כן:

וליישב כל הנ"ל נ"ל התם לא גרסינן באביי ורבא רק כל שיש בו משום רפואה וכו' ואידך דייק סתמא דש"ס הא אין בו משום רפואה וכו' ופריך והתני' וכו' ובשמעתין עיין הגירסא ברא"ש דאביי ורבא לא אמרו רק כל שיש בו וכו' כמו התם ולא יותר והש"ס לא דייק הכא מידי ולא גרס והתניא בלשון ק' אלא דתניא כל שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי אמורי ודדייקינן בשלמא טוענו באבנים וכו' אינו אלא לפרושי ברייתא ולא להקשות אאביי ורבא ע"ש ולפ"ז י"ל כך התם בהס"ד ה"א פי' דבריהם יש בו משום רפואה היינו שרפואתו ניכר להדיא ולאפוקי לחש ופריך מסוקרא וכדמשני רבים יבקשו רחמים ממילא מובן מכ"ש לחש ולא ממעטינן אלא קוברו בפרשת דרכים שאין הרפואה על החולה עצמו. והכא קאי ש"ס במסקנא וידע מיד פי' האמת באביי ורבא דיש בו משום רפואה שהרפואה על החולי ואפי' לחש ומייתי סייעתא דתני' סוקרו בסוקרא שיבקשו רחמים ומכ"ש לחש נמצא א"ש פירש"י בשני הסוגיות וא"ש בעזה"י:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף