חתם סופר/חולין/מד/ב

חתם סופר חולין מד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לימדתנו רבינו ברוב חללה. י"ל רב למד עמהם שקבל מרבותיו רוב חללה סתם. ומיהו מספקא לי' אולי אמרו רבותיו כן לאפוקי רוב עובי הטבעת ולא הגיע לחלל כלל לכך אמרו דרוב חללה רוצה לומר שיגיע הפסוקה לחלל ומצרפין עובי הדופן עם החלל לרוב ומש"ה מספקא לי' לרב אבל רב כהנא ורב אסי הבינו דלהא לא הוה צריכין רבותיו למימרא דפשיטא שלא יהא קנה חמור מושט כמ"ש רש"י. והנה אמרו לי' ברוב חללה כ' אמרו לי' דרב אמר רוב חללה לא ששמע כן מפה רב אלא היינו דאמר רמי בר יחזקאל לעיל לא תצייתי להני כללי דכייל יהודא אחי משמי' דרב נמצא רב יהודא כייל משמי' דרב דלעולם ה' שחיטה וה' טרפות שוים וכי היכי דלענין טרפה הוה תורבץ בכלל ושט ה"נ לענין שחיטה. ולפי אותו הכלל ס"ל לרב יהודה אליבא דרב בפשיטו דרובא דטרפה הוה ברוב חללה כמו רוב דשחיטה אך למאי דקיי"ל כרמי בר יחזקאל דליתי' להני כללי. ע"כ ה"נ לא פשיטא לי' לרב דרוב חללה לענין טרפה ע"כ יתיב ובעי למבדקה ברוב עובי'. ומ"מ לדינא קיי"ל דרוב חללה מסברת חוץ לא מטעם הכשר שחיטה דלא תלי' זה בזה אלא הכי אגמרי' רחמנא למשה:

אהא ה' אלקים הנה נפשי לא מטומאה וכו' עיין בפנים בקרא הקב"ה אמר שיאפה לחם שעורים בגללי צפיעי בקר. ועל זה צוח יחזקאל אהא ה' אלקים וכו' והענין כי אחז"ל בסוטה הואיל ועשתה מעשי בהמה ע"כ קרבנה שעורים מאכל בהמה ואמר יחזקאל נפשי לא מטומאה אפי' אפי' בהרהור ביום מכ"ש בשום זנות א"כ מדוע יהי' מאכלו לחם שעורים מאכל בהמה. ואחז"ל גבי מאכלות אסורות אדם מטמא עצמו למטה מטמאים נפשו למעלה הרבה והנה הוא נזהר ממאכלות אסורות אפי' בשר כוס כוס לא אכל ולמה משקצים נפשו בגללי בקר שעובר עליהם משום בל תשקצו כמבואר שלהי מס' מכות. והמבזה הוראת חכמים משכח תלמודו או שאינו נותן למודי תורה הראוי להם היינו מתנות כהונה למודי התורה ראוי הוא שישכח תלמודו. וע"כ צוח יחזקאל שלא אכל אפי' מבהמה שהורה בה חכם מכ"ש שלא ויתר על שום הוראת חכם וגם נתן לכהנים מתנות כהונה שלהם וא"כ אמאי מאכילין אותו לחם שעורים המשכח תלמודו כמבואר סוף הוריות:

רבב"ח אגמרי' סמוך מאריכות לשון של רש"י משמע דלאו דוקא הוראה שקיבל כן מרבותיו אלא כל הוראה דפשיטא לי' אפי' מכח סברת עצמו לא מיקרי הורה בו חכם. אטו מפני שהשואל עם הארץ ושואלני יאסר לי לאכול מהוראתי. אך בדבר שצריך לעיין אם דומה לכך כגון ריאה אי דמיא לבשרא טרפה ואי דמיא לכבדא כשרה אעפ"י דהך דמיא לכבדא הדין פשוט מ"מ אין פשוט שזאת המראה דומה לכבדא ע"כ לא יאכל ממנו אבל אם אינו תולה במראה עיניו אפי' לא קיבל מרבותיו רק שנראה לו הדין כך פשוט מותר לאכול ממנו ולפ"ז אצ"ל שרבב"ח הי' לו קבלה שברוב חללה אלא משיקול דעת של עצמו הורה להתירא ולק"מ ק' תוס' ד"ה היכי עביד הכי וכו' דגם למסקנא דרב לא אסר מיסר וק"ל:

והתני' דן את הדין עיין מהרש"א דרש"י ארכבי' אתרי רכשי דהחשדא הוא דמזכהו כי היכי דלמכור לו בזול או משום דנוטל שכר על הוראתו ונ"ל בדן וזיכה וחייב ליכא חשדא דנוטל שכר דשכר בטלה מותר אבל חשדא שזיכה לזה כדי שימכרנו לו בזול. אבל בהיות איסור והיתר לא שייך חשדא דמכשיר הטרפה כדי שימכרנו לו בזול דכ"ש אי מטריף לי' ימכרנו לו בזול יותר אע"כ חשדא שנוטל שכר להורות והתם לא שייך שכר בטלה על שעה קלה דמורה ואמר אסור או מותר:

ובמישרי בוכרא. פירש"י כהנים שאלו לראות מומו פי' והכהנים נחשדים שמטילים מום בעצמם וצריכין להביא עדים שלא הטילו הם ואיכא חשדא דקבלת עדות:

ומ"ש רש"י בכור נוהג בזה"ז יראה שכ"כ לאפוקי ממ"ש בהגהת מרדכי דחולין סוף סי' תשמ"ב ועיין כ"מ פ"א מה' בכורים ונוסחא ישנה שברמב"ם ע"ש:

איזהו ת"ח הרואה טרפה לעצמו איזהו שונא מתנות וכו' הנראה מדברי דהני הרואה טרפה לעצמו אין פירושן שוה דאיזהו ת"ח שלמד כל כך שיכול לסמוך על עצמו לאכול מהוראת קולתו ורואה טרפה לעצמו ואוכלו והיינו דדרש יגיע כפך כי תאכל שאוכל ממה שיגע ולמד ושמש חכמים וסמך אגמרתי'. ושונא מתנות הרואה טרפות היינו שאוסר מעצמו ואינו חס על ממונו:

איזהו שונא מתנות יחי' יל"ד מאי שאלה היא זו מי שאינו מקבל מתנות מאדם. ואקרא גופי' יל"ד מ"ט לא קאמר מי שאינו מקבל מתנות יחי'. ע"כ נלע"ד דרוב חכמי ישראל מתפרנסים מאחרים על כרחם שלא בטובתם והם שונאים המתנות והמה על אפם ועל חמתם אך משום חיותם וחיות תורתם צריכים ליקח מתנות מאדם ועליהם נאמר שונא מתנות יחי' אעפ"י שמקבלים המתנות ההמה וקאמר במה יודע איפה שהוא שונא ואינו נהנה ושמח לקראת המתנות ואמר המפסיד ממון עצמו בראית טרפות ש"מ אינו חומד ממון. וביש"ש ראיתי דמפרש פשטי' דקרא שונא מתנות נמי יחי' אעפ"י שאין לו במה להתפרנס ושונא מתנות ב"ו מ"מ יחיהו ה' ויזמין לו פרנסתו ורוח והצלה יעמוד לו ממקום אחר:

אתיקורי הוא דקמתיקרי בי. אבל ר"א שהי' מאוד מדוכא בעניות כמבואר במס' תענית ידע דלא מתיקרי בעני אפי' ת"ח ע"כ לא אזיל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף