חתם סופר/חולין/מה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מאירי
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png מה TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ובגלגולת שיש בה נקב א' ארוך וכו' עיין מהרש"א דרש"י פי' לאוקמתא דרב חסדא התם בבכורות דבין לב"ש ובין לב"ה שיעורו כמלא מקדח אלא למר בחוסימו ולמר בלי חיסומו ואתי' ברייתא גם כב"ה. והתוס' מפרשי אליבא דר"פ התם דלב"ה שיעורו כסלע קטן שאינינו כמלא מקדח של רופאים ע"ש, ולפע"ד יש מקום לשני הפירושים דע"כ ר' ירמי' שהקשה מהברייתא ס"ל אוקמתא דר"ח ופירש"י דאי ס"ד כר"פ ס"ל דלב"ה שיעורו דחסרון דגלגולת בעיגול הוא כסלע קטן א"כ מנ"ל להקשות דלמא לעולם שיעור צירוף הוא גרוע משיעור גוף החסרון וע"כ בנקב א' ארוך שצריך לצריף כד מעגלת לי' וכ"ש נקבים קטנים מודים ב"ה לב"ש דבעי מלוא מקדח אבל לנקב עגול סגי בסלע קטן ולק"מ אדרב. אע"כ ר' ירמי' פשיטא בפי' הפלוגתא כרב חסדא דבין לב"ש ובין לב"ה שיעורו כמלא מקדח ואין ביניהם אלא חיסומו וזה אינו מוזכר בבריתא אלא מקדח סתם וש"מ לכל מר כדאית לי' מקדח דידי' שוה בשיעורא בין בנקב עגול ובין בנקב מצורף ושפיר הקשה ר' ירמי':

אלא דיש להקשות לקושטא דמילתא מאי קמ"ל רב דמצרפינן נקבים לאותו שיעור ממש שיש בנקב גדול הלא כבר נשנה כן בבריתא בגלגולת שיש בו נקב א' ארוך וכנ"ל אע"כ רב מפרש כר"פ דאין לשיעור מקדח מקום בדברי שמואל כי שיעורו של ב"ה סלע קטן והוה סד"א דברייתא דנקב א' ארוך אתי' כב"ה והוא רק מצורף בעי שיעורא רבא מלא מקדח כך הוה סד"א קמ"ל רב לעולם השיעורים שוים וברייתא אתי' כב"ש ולא דבעי למיסתם כב"ש כמ"ש תוס' ד"ה מצטרפין וכו' נמצא צדקו דברי רש"י וגם דברי תוס' זה לר' ירמי' וזה לרב וק"ל:

אשתמטתי' וכו' עיין מהרמ"ל וש"ך דודאי שיעור רובא פחות מאיסר. אך אין בהם חסרון מיירי שעומדים בהיקף דאי לאורך שיעורו כנסדק וסגי במשהו למעלה ומשהו למטה. ואע"כ מיירי בהיקף ומשערינן ברובא כמו פסוקת הגרגרת ברובא וה"ה כשיש בהם חסרון ועומדים בהיקף דנפסל בצירף רובו. ואמנם נקבים שיש בהם חסרון מיירי בעומדים באורך או באמצע הגרגרת דאלו לא הוה חסרון הוה רק נסדק והשתא דיש בהם חסרון מיפסל בכאיסר דהוא פחות הרבה משיעורא דנסדק. ולפ"ז להס"ד דר' ירמי' לפמ"ש תוס' דניקבה כנפה היינו יש בהם חסרון ק' איך פרכס מצטרף לרובא הא רובא חמיר מאיסר ואיך יהי' הצירוף חמיר מנקב להדיא. וצריך לומר דלפי אותה הה"א הי' מפורש מצטרפין לרובא לרוב כל הקנה בכללו והוא טפי מאיסר משו"ה פריך:

ונראה דלקושטא דמלתא יש לפרש ניקבה כנפה סביב הנקיפה כנקבי הנפה שיש בהם חסרון וסמוכים כנקבי הנפה שאין בין נקב לנקב כמלא נקב מצטרפין לרובא לרוב הקיפה ונפקא מיני' אי לא הי' בהם חסרון כנקבי הנפה לא הי' השלם מצטרף ולא הי' עדיין רובא בנקבים לבד אבל השתא שיש בהם חסרון כמו נפה וגם סמוכים זל"ז כנפה אזי משערין בין הכל לרובא והיינו דאצטריך תרוייהו דרב הא דאר"י אמר רב והא דרב חמא בר גורי' אמר רב וק"ל:

מקפלו ומניחו עפ"י הקנה. ועיין חי' רשב"א לקמן במתניתין דואולו כשרות ומ"ש ש"ך. ויפה הקשה פלתי אפי' סלע שהוא שליש נכנסים כמה סלעים לרוחב חלל קנה של בהמה כ"ש כמה איסרים ואיך נשער בבהמה באם חופה וכו' אע"כ משערינן בחופה רוב קנה של עוף בינוני מיטרף בבהמה:

ניטלה ממנה רצועה. כ' תוס' תימא לאשמעינן ניקבה וכ"ש רצועה ולפע"ד כאן מטושטש איזה תיבות דבגלגלת הוה נקבים רבותא טפי מן נקב א' ארוך משום שאין טרפות בעצם עצמו אלא שאינו יכול להגן (כאן מטושטש) משום כן בנקבים קטנים עדיין יכול להגן טפי מנקב א' ארוך אבל בגרגרת אע"ג שהוטרפו משום שעתיד לפסוק ברובו מכ"מ הטרפות באבר עצמו וכאיב לי' בנקבים הרבה מנקב א' ארוך ועיין סברא וחלוק זה בש"ך סי' למד סוף סק"ד וק"ל:

ואמרי לה עד דאינקב תתאי מ"ש רא"ש בש' ראב"ן ראי' מהכתה חולד' על ראש' והקשה עליו התם אי לאו דשלטו שיני החולדה בעילאה מהיכי תיתי אינקב תתאי. והנה גם הרשב"א והר"ן הביאו ראיות הראב"ן הנ"ל ולא דחו אותה בשתי ידים משום דס"ל דאמרינן התם חולדה שיני' עקימות ע"ש והשתא לפירש"י התם דבדיק בידא היינו שתוחב אצבעו לתוך פיו ע"ש א"כ יפה כ' ראב"ן הא למ"ד אינקב תתאה נמי תיקשי דלמא תתאי אינקב שלא כנגד עילאה אע"כ בעינן אינקבו תרוויהו ואיכא למימר ניקבו זה שלא כנגד זה כשר. אך הרא"ש נראה דמפרש כפי' הרי"ף בדיק בידא שנותן אצבע על עצם הגלגולת סמוך למקום נקב ההכאה של שיני החולדה ודוחק שם ועי"ז יבצבץ ויצא המוח ואי ס"ד ס"ל לש"ס שאפשר שינקב זה שלא כנגד זה מה יועיל דחיקתו סמוך לנקב הגלגולת דלמא קרומים ניקבו להלן מנקב הגלגולת ע"י שינים עקומות אע"כ לא ס"ל לש"ס התם הכי ושפיר הקשה הרא"ש אבל הראב"ן מפרש בדיק בידא כפירש"י ע"ש וא"ש כנ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף