חתם סופר/חולין/מד/א

חתם סופר חולין מד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תורבץ ושט שנעקר כלו מלחי כשר וכו'. דע כי רש"י גרס כמ"ש לפנינו בש"ס אך התוס' גרסו והאמר שמואל תורבץ ושט שנפסק ברובו. ובתי' הש"ס יש ב' גרסאות בנוסחא א' הא דאינקב אינקובי הא דאיכפל איכפולי ובנוסחא א' הא דאיקפל אקפולי הא דאידלדל אידלדולי. ואין שום הפרש ביניהם בענין המכוון כי הכוונה הוא לחלק בין נפסק באמצע פסול ברובו ובין נעקר מלמעלה כשר ברובו. וכ' רשב"א דגירסא זו מיותרת דקארי לי' מאי קארי לי' ואיך ס"ד הואיל ונעקרו מעיקרו יהי' גם נפסק ברובו כשר אע"כ מחוורתא כגי' רש"י:

והנה התוס' הקשו על פירש"י דעיקור סי' טרפה א"כ מאי פריך מעיקור סי' אתורבץ שאינו מהסימנים ואין לומר דלא גרע מקנה. הלא כדמשני הא בכלו הא ברובו הרי דגרע מקנה. והנה ק' זו לגי' תוס' הנ"ל א"כ בהס"ד הא בכלו הא ברובו הוה אפי' נפסק רובו כשר ומשו"ה הדר פריך והאמר שמואל תורבץ ושט שנפסק ברובו. ויפה הקשו תוס' לפירש"י דהרי קמן דתורבץ גרע מקנה שהרי נפסק רובו כשר ובקנה פסול ה"נ י"ל עיקור סי' טריפה אבל עיקור תורבץ כשר. אבל רש"י לא גרס הך ק' משום דקארי לי' מאי קארי לי' פשיטא דנפסק ברוב' טרפה בתורבץ והרי הוא ממש כמו קנה ושפיר פריך אם נעקר מלחי ה"ל עיקור סי' ומשני עיקור סימני בין תורבץ בין קנה דוקא כלו אבל ברובו שניהם כשרים ובנפסקו הדין שוה בשניהם לק"מ ק' תוס' אפירש"י. שוב הקשו תוס' אפי' הג' דבלא סוגיתינו ה"ל להקשות ארבב"ח. ועל זה כ' לפי נוסח תי' הש"ס הא דאיקפל הא דאידלדל פריך מלשון דלדול אלשון דלדול:

והנה הרשב"א מפרש כה"ג וגרס כגי' רש"י אלא שכ' דסי' שנדלדלו נמי מטעם עיקור ואינו טרפה אלא שאין הכשר שחיטה מועיל בו. ונ"ל שהוכרח לזה מפני שאינו גורס בש"ס קו' מתורבץ ושט ולא תי' הא דאיקפל הא דאידלדול. וא"כ ק' ק' תוס' אשיטת בה"ג תיפוק לי' בל"ז תיקשי אדרבב"ח דאמר טרפה ע"כ פי' הוא דטרפה דקאמר לאו דוקא אלא אסורים ואין בו הכשר שחיטה לכן פריך הכא דאין עיקור אלא בנעקר כלו ברובו ומשני הא דאידלדל בכח כאן וכאן מעט אז הוה עיקור אפי' רק ברובו:

והקשה הרא"ה בבד"ה איך שייך טרפה הל"ל אסורה בשלמא במתניתין כולל גם טרפות עם נבלות נקט לשון טרפה וכוונתו אסורות אבל הכא ליכא אלא אין בו הכשר שחיטה לא שייך לשון טרפה. וגם ש"ך סי' כ"ד הקשה מאי פריך ש"ס לעיל וליחשב נמי סי' שנדלדלו הא לא הוה מי"ח טרפות אלא שאין בו הכשר שחיטה:

ולולי דמסתפינא הייתי אומר לפמ"ש רשב"א בחידושיו בשיטת הרי"ף ע"ש י"ל דלשון סי' שנדלדלו כולל ב' מיני דלדול הן שנתפרקו זה מזה כר"ח שבתוס'. וכולל נמי שנדלדלו מעיקור גדולן בלחי ועל שניהם אמר טרפה אעפ"י שעיקור סימני אין בו הכשר שחיטה מ"מ נקט לשון טרפה דקאי נמי אסי' שנפרדו זה מזה שהוא טרפה ע"כ אסורים קאמר יש ממנו טרפה היינו שנפרדו זה מזה ויש מהן אין בו הכשר שחיטה הייני שנעקרו מעיקרן. ושייך שפיר טרפות במקום אסורות. ובשמעתין הקשה מרבב"ח אעיקור סי' דברובו כשר והאמר נדלדלו ברובן אין בהן הכשר שחיטה היינו דלדול דעיקור מעיקרן. ולעיל פריך דלחשב נמי דרבב"ח שנדלדלו ונפרדו זה מזה דטרפה ממש הוה ודרבב"ח שאמר נדלדלו סובל וכולל ב' הענינים וא"ש ובש"ע הזכיר הך דנפרדו זה מזה בסי' ל"ג סעיף מ"ד ע"ש ובסי' כ"ד פסק כרשב"א הנ"ל וא"ש לע"ד:

והנה לפירש"י דעיקור סי' טרפה א"ש דתנן בואלו כשרות ניטל לחי התחתון כשר לאפוקי דלא נימא דהוה עיקור סימנים דטרפה היא. אלא לבה"ג דעיקור סי' אינו טרפה אלא דלית בי' היתר שחיטה א"כ מאי שייטי' דניטל לחי התחתון בואלו כשרות שהוא ההיפוך מואלו טרפות ומאי שייטי' בהאי פרקא ולעיל פ' השוחט ה"ל למתני ע"כ נלע"ד מכאן ראי' לפסק רמב"ם דבכלל הריאה שניקבה במתניתין קמייתא יש בכלל זה ניטל לחי העליון שעי"ז תתקרר הריאה וימות בעל חי וכי היכי דכל לקותא דריאה וכולהו סירכות ויתרת הכל בכלל הריאה שניקבה ה"ה לחי העליון נמי בכלל זה וה"א ניטל לחי התחתון נמי נכנס הרוח ותתקרר הריאה קמ"ל בסיפא דניטל לחי התחתון כשרה עש"ך סי' ל"ג סק"ג. מיהו הרמב"ם מפרש ניטל לחי התחתון שנגמם ומ"מ נשאר במקומו וכמ"ש בחי' רשב"א בשמעתין א"כ לא שייך שפיר תתקרר הריאה וצ"ע:

וכמה רובא כ' בת"ח דב"פ ברוב א' בעוף ורוב ב' בבהמה לא מבעי' לי' כמה רובא דלענין שחיטה פשיטא לי' דבעינן רוב חללה רק לענין טרפה קאמבעי' לי'. וי"ל משו"ה מספקא לי' משום דקודם חזרה הוה ס"ל לר"ע פסוקת הגרגרת טרפה הוה לו"ק תיפוק לי' דה"ל ניטלה הריאה והלב דע"י פסוקת הגרגרת ה"ל כמונח בדיקולא אע"כ דלענין טרפה סגי ברוב עובי' והכשר שחיטה כמונח בדיקולא לא הוה אלא ברוב חללה ולמאי דקיי"ל גם ענין טרפה הוה ברוב חללה צ"ל דמ"מ לא הוה הנך בני מעים כמונח בדיקולא כיון שעדיין מעורים בבשר וכ"כ הראשונים וכבר כתבתי בזה לעיל ל"ב ע"ב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף