חתם סופר/חולין/יג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
מאירי
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png יג TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחשבתו נכרת מתוך מעשיו וכו'. מ"ש תוס' בירושלמי דמס' תרומת ס"ל דקרא אסמכתא בעלמא י"ל דאינו מוכרח דהכי קאמר ירושלמי מנ"ל למילף תרומה מנדבת המשכן התם ליכא מעשה רב דמחשבתו אינו ניכרת ע"י אותה מעשה משא"כ הפרשת תרומה ומעשר כפי השיעור ואומד הכרי הוה מעשה גמור ומחשבתו ניכרת:

בעי מיני שמואל מר"ה עיי' תוס' ולבסוף הניחו בקו' מההוא דעירוכין וכ' מהרמ"ל לפ"ז ג' ר"ה הוה ובתוס' דגטין לא חשו להך קו'. ונ"ל דהא רב גוברי' הוה רב באיסורא טפי משמואל ושמואל בדינא וכמו שהסביר הרא"ש ריש פ' שור שנגח דו"ה ואמרו בי רב היא ר"ה שקיבל מרב טפי משארי תלמידיו ע"כ בעי מיני' שמואל הכא ובגטין בענין איסורי לשמוע מה בפיו מרב רבו ור"ה יתיב קמי' דשמואל בדיני וקצת קרוב לזה במס' מ"ק י"ו ע"ב שמואל ומר עוקבא ע"ש אעפ"י שאינו דומה לדידן מ"מ זכר לדבר איכא:

שחיטת נכרי נבלה ומטמא במשא. רמב"ם פ"ב מאבות הטומאה כ' אפי' גוי עע"ז אין שחיטתו מטמא מן התורה כי אולי שחיטתו מטהרה מידי נבילה כמו שחיטת טרפה כיון דלא נאסר אלא משום לתא דתקרובת ע"ז ותקרובת ע"ז גופי' טומאתה מד"ס פי' דרמב"ם לטעמי' דס"ל פ"ד משחיטה דשחיטת גוי נאסר מקרא וקרא לך ואכלת מזבחו מכלל דזבחו אסור ואיירי קרא מגוי שרגיל להקריב לע"ז ע"כ אפי' שלא לשם ע"ז נמי שחיטתו אסורה מפני שהוא בר תקרובת ע"ז. וגוי שאינו עע"ז ס"ל לרמב"ם אין שחיטתו אסורה מן התורה. רק גדר גדול גדרו בו לאסור גם שחיטת גוי שאינו עע"ז אבל מן התורה אינו אסור אלא שחיטתו של אותו גוי שהוא בר תקרובת אפי' אין שחיטה זו לע"ז אבל מ"מ משום לתא דתקרובת ואינו בדין שיהי' חמור ומטמא יותר מתקרובת עצמו זהו כוונת הרמב"ם ז"ל אמנם הראב"ד כ' מי שמחשב אותם לכלום אסף רוח בחפניו ועיי' כ"מ ואני אבאר בעזה"י דמ"ש בתוספתא והביאו תוס' לעיל ג' ע"ב ד"ה קסבר וכו' וזבחת מה שאתה זובח ע"כ ליכא לפרש מיתורא למעוטי נכרי דהא אצטריך קרא לנפלה סכין ושחטה לקמן במתני' ל"א ע"א דבעינן כח גברא ואי ליכא יתורא לא מימעוט ממשמעותא כל שאינו בר זביחה אין שחיטתו שחיטה כדדרשינן כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה. וכן פוסל ר"ת בציצית כל שאינו מצוה לא יעשה ציצית דשאני התם שהוא מצוה אבל שחיטה אינו אלא הכשר אכילה כמו מליחה וניקור. אעפ"י שמ"מ הוא מצוה טפי ממליחה וניקור מ"מ לתפילין וציצית ומילה אינו דומה ע"כ לא מימעוט ממשמעותא דקרא לולי יתורא. וקרא אצטריך למעוטי נפלה סכין שאינו כח גברא אבל גוי לא אימעט וראב"ד ס"ל כיון דלא מטמא ולא מיטמא כבהמה חשוב וכשחיטת קוף וה"ל בכלל נפלה סכין:

ונ"ל דרמב"ם וראב"ד תרווייהו ס"ל כדיוקו של הראב"ן הנ"ל דמדנקט ר"ח בר אבא אר"י קטן יש לו מעשה שמע מינה חרש ושוטה אין להם מעשה. ואמנם תרווייהו ס"ל דלא כדינו של ראב"ן אלא וכולן ששחטו אחרש ושוטה נמי קאי אעפ"י שאין להם מעשה מ"מ לענין שחיטת חולין כשרה ועדיף מנפלה סכין וס"ל לרמב"ם ה"ה נכרי. וראב"ד ס"ל חרש ושוטה עדיף מיניהו דהמה כקוף בעלמא דגרע מחרש ושוטה כמבואר לקמן בתוס' ק"ז ע"א לענין נט"י ממתניתין דמס' ידים ע"ש:

והנה רנב"י מדייק אבל שלמין אסור בהנאה והיינו מדלא תני שחיטת מין נבלה ולא אסור בהנאה ונדע שאין מחשבתו לע"ז ואפ"ה אסורה באכילה ומטמא ש"מ ה"ה לסתם גוי ומדלא נקיט הכי ש"מ של מין אסור בהנאה וכן פי' בת"ח. וקשה לי להרמב"ם תינח אי הוה תנן מין הוה ידעינן ה"ה סתם גוי העע"ז אבל גוי שאינו עובד שאסור משום גדר גדול גדרו בדבר זה לא הוה ידעינן והוצרך למתני נכרי אבל לעולם ה"ה מין אסורה באכילה ולא בהנאה וצ"ע על הרמב"ם. ולפי הנ"ל י"ל ר"ח בר אבא אר"י לטעמי' דאמר בשם ר' יוחנן רבי' הנ"ל קטן יש לו מעשה משמע חרש ושוטה אין להם מעשה ואפ"ה שחיטתו כשרה ולית בהו משום וזבחת דגם אינהו אית להו כח גברא וא"כ ה"ה לגוי וע"כ פסילו דגוי מוקרא לך ואכלת מזבחו וגוי שאינו עע"ז אינו אלא משום גדר גדול. וא"כ אין לדייק ממתני' הא דמין אסור בהנאה די"ל ה"ה מין אינו אסור בהנאה והא דנקיט נכרי משום נכרי שאינו עע"ז ששחיטתו מותר מן התורה ורק מדרבנן אסור וזה הוצרך להשמיענו ומנ"ל להוכיח דשחיטת מין אסור בהנאה משו"ה לא אמר כן ר"ח בר אבא אר"י משא"כ ר' אמי אפשר דלא שמיעי לי' הא דר"י לעיל והוה ס"ל דחשו"ק יש שוין להן ומשו"ה שחיטתן כשרה משא"כ נכרי ובין עע"ז ובין אינו עובד נפקא פסילו מוזבחת דה"ל כמו נפלה ואי הוה תני מין הוה ידעינן ה"מ נכרי שאינו עע"ז אע"כ דמין אסור בהנאה נמי הוה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף