חתם סופר/חולין/יב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
מאירי
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png יב TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אבל באשפה שבשוק מודים לי' ונראי' וכו' משמע דגרסינן נמי ונראין דברי ר"י לר"ח בנו של ריה"ג בבית בלא אשפה וממילא פליגי במאי דביני וביני והיינו אשפה שבבית ושוק בלא אשפה. אבל רש"י נראה דלא גרס כן ומפרש נראה דברי ר"י לר"ח באשפה שבשוק ודברי ר"ח דפליג המה באשפה שבבית אמורים ולא נזכר מה שנראה לר"ח מדברי ר' יהודה. ואין מבואר שוק בלא אשפה מה יאמרו בה הני תנאי. ולפ"ז ודברי ר"ח בבית נמשך אאשפה שהזכיר בדברי ר' יהודה שדברי ר"ח אמורים באשפה שבבית:

אמר רבא זאת אומרת אין מוסרין להם חולין לכתחלה. כבר כתבתי לעיל במתני' מה שנלע"ד ביישוב דברי רש"י ז"ל ואמנם שיטת ר"ת ז"ל דאין מוסרין להם להשליך לכלבים ומסיימו בה תוס' במתני' דבאין אחרים רואין אותו מיירי. אך בפסקי תוס' ובקיצור פסקי הרא"ש כ' להדיא אפי' אחרים רואין אותו וכ"כ רי"ו להדיא בתחלת ה' שחיטה והש"ך ס"ק כ"ו לא הביא פסקי תוס' ורא"ש אלו. והב"ח כ' הטעם דלמא אתי למיכל משחיטה זו ושכן משמע מתוס' ג' ע"ב סוף ד"ה בודק וכו' דלמא משתלי ואכיל כמ"ש ר"ת גבי חרש וכו' ע"ש ומזה דן הב"ח אפי' גדול דלא גמיר אין מוסרין להאכיל לכלבים אפי' עע"ג שמא יאכלו משחיטה זו. והוא תמוה א"כ לא ישחוט שום מומחה להאכיל לכלבים שמא יאכלו משחיטה זו מה"ת ניחוש שגדול העע"ג החשו"ק לא יאכיל הנבלה לכלבים ויכשלו בו בני אדם ומכ"ש פקח דלא גמיר ששוחט להאכיל לכלבים אפי' אין עע"ג. אבל אם כוונת תוס' כדברי ב"ח יש לפרש שיאכלו משחיטה זו. פי' נהי מה שמסרו אחרים לחשו"ק הוא רק לכלבים דהרי רוב מעשיהם מקולקלים והאחרים הרואים יראו בודאי שקלקלו כרוב מעשיהם. ועל כרחך לא מסרוהו להם מתחלה אלא להאכיל לכלבים מ"מ חיישינן שמא יארע ששחטו שפיר ויאכלו הרואים משחיטה זו ששחטו שפיר ושחיטה מותרת הוא. ומאחר שראו שמסרו להם לכתחלה ואח"כ אכלו מהם יאמרו שמותר למסור להם בעע"ג אפי' לאכול וימניהו אותם על השחיטה ע"י עע"ג וזה אסור. וז"ל רבינו ירוחם חשו"ק לא ישחוט וכו' ופי' אפי' להתלמד ולהשליכו לכלבים אין מוסרין להם לכתחלה אפי' אחרים עע"ג שמא יאמרו הרואין אותם שחיטתו כשרה ויבואו לאכול ממנה עכ"ל ויש לפרש לשון זה ג"כ על כוונה הנ"ל שמא יאמרו הרואי"ם אות"ם פי' אותן שעע"ג יאמרו יפה שחט ושחיטה זו מותרת היא ועי"ז יבואו לאכול מהם לעולם והלא אין מוסרים להם חולין לכתחלה אך יותר נראה ברבינו ירוחם כיון שכ' בתחלת דבריו אין מוסרין להתלמד ולהאכיל לכלבים פי' דמסתמא משום כלבים לא צריך שחיטה ובנחירה סגי אך משום להתלמד מוסר להם ולבסוף יאכילום לכלבים אבל עיקר כוונת המוסר להם הוא להתלמד ויאמרו אחרים הרואים אי לאו דאחר שלמדו ואיתמחו והי' שחיטתו כשרה לכתחלה לא ילמדו אותם כי מה בצע בלימוד הזה ועי"ז יבואו אחר זמן לאכול משחיטתם. אבל למיחש שיבואו לאכול משחיטה זו שנתנבלה לא נ"ל. עיי' לקמן צ"ד ע"א אמאי תשה' איסורא ועיי' מס' ע"ז י"א ע"א ובתוס' ד"ה עיקור וכו'. עיי' לקמן פ"ה ע"ב צא וטרוף צא ונחור אמר לי' ע"ש:

והלכה ושחטה כדרכה. מדלא אמר ושחטה דרך הליכתה רמז לן שהלכה וגם באה בחזירתה מן הכותל וה"ל ההבאה כח שני מכח גברא ואפ"ה כשר לר"נ ועדיף מכח שני דלקמן י"ו ע"א ועיי' ש"ך סי' ז' סק"ג:

הלכה כר"נ דחולין לא בעי כוונה וכ' תוס' לחלק בין אחרים רואין לעע"ג דמזהירו ומלמדו פי' ואי ס"ד דחולין בעי כוונה הו"ל למשנתינו למיתני וכלן ששחטו ואחרים עע"ג אע"כ לא בעי כוונה. והנה המרדכי והג"א מייתי י"א דס"ל דנהי דלא בעי כונה מ"מ גם לענין השגחת שהי' ודרוסה עדיף עע"ג מרואים אותו וא"כ מדלא קתני דיעבד אלא באחרים רואים י"ל בעע"ג אפי' לכתחלה שרי לא משום כונה אלא בהשגחה פרטית על עסקי שחיטה ומרדכי דחה א"כ לעיל ג' ע"א דפריך בכותי עע"ג שוחט אפי' לכתחלה דלמא עע"ג משגיח טפי משא"כ אחרים רואין אע"כ אחרים רואין היינו השגחה גמורה רק שאין מלמדין לשמה. וזה אינו ענין לכותי ועוד דממ"נ כיון דאחרים רואין כשר בדיעבד ש"מ לא בעי כונה לשחיטה א"כ מה יוסף תת עע"ג מאחרים רואין. והנה ג' ע"ב בברייתא שחיטת כותי מותרת במד"א בישראל עע"ג דחיק ש"ס יוצא ונכנס עע"ג קרי לי' לא הו"מ לשנויי דברייתא כמ"ד בעי כונה לשחיטה ומשו"ה בעי עע"ג דז"א דבכותי לא יועיל מלמדו ומזהירו דאדעתי' דנפשי' קעביד להכשיל את ישראל ואפשר דלרבנן דר"נ אפי' חותך כזית בשר לא יועיל דכונת שחיטה לא כתיבה ולא אחזיקו בה. נמצא למאן דמוקי מתני' בכותים מרישא מוכח דמתני' ר"נ היא בלא אחרים רואין דסיפא:

ואמנם רבינו יונה בחי' רשב"א ס"ל עע"ג הם מחשבין לשמה ולא מלמדין ומזהירין ומחלק בין שחיטה לגט דשחיטה דלא שייך שליחות לא מהני מחשבת אחרים ע"ש ועיי' רמב"ם פ"א מפסולי המוקדשים ה' וי"ו כ' בקדשים לא מהני עע"ג וכתבו דנפקא לי מדאמרינן אאחרים רואין חולין לא בעי כונה ש"מ קדשים דבעי כונה לא מהני אחרים רואין ע"ש וצ"ל דס"ל כרבינו יונה אחרים רואין ועע"ג הכל חד אלא לפ"ז צריך לחלק במידי דלא בעי שליחות לא מהני עע"ג וא"כ קדשים דבעי שליחות תסגי בעע"ג וי"ל קדשים שאני דזה עובד וזה מחשב לא אמרינן עיי' לקמן ל"ח ע"ב א"נ י"ל לפמ"ש תוס' לקמן ריש דף י"ג ירושלמי דמס' תרומות ולולי דברי תוס' הי' נ"ל לפרש דעיקר קרא בתרומה אצטריך לגדול עע"ג דלא יועיל בתרומה דפשיטא למה לי קרא למעט מי שאינו בר דעת ומחשבה אלא עיקר קרא למעט אפי' עע"ג ועל זה פריך ירושלמי דלמא איצטריך קרא למעט מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו אבל עע"ג מהני ודחי דמונחשב לכם ידעינן זה ממילא וע"כ מיותר קרא דאפי' עע"ג לא מהני בנדבת תרומת המשכן ושארי תרומה וה"ה ומכ"ש בקדשים וא"ש הרמב"ם אפי' ס"ל כרבינו יונה הנ"ל מיהו בלאה"נ אינו מוכח דאיכא ברשב"א עוד תי' על קו' תוס' ע"ש:

קטן יש לו מחשבה וכו' ולקמן קטן יש לו מעשה וכו' וכבר כתבתי לעיל במשנתינו דכ' ראב"ן מדשביק ר' יוחנן חרש ושוטה ש"מ אין להם מעשה כלל ופסולין לשחיטה וכולן דמתניתין אקטן לחוד קאי ולא אחרש ושוטה. וצריך ביאור דהרי במשנת האלון ובמשנת המעלה פירותיו הוזכרו שלשתן חשו"ק ונ"ל בשלמא כלים והכשר נהי דלא דמי לתרומה דירושלמי דכתיב ונחשב ולא בעי עשי' כלל ונותן עיניו בצד זה ואינו מפריש כלל משא"כ הני צריך עכ"פ כלי עשוי ואלו מחשב על גולם לא מהני מחשבתו אבל עכ"פ עשיית הכלי או נפילת המים לא בעי מעשה אדם דוקא אפי' קוף אפי' מעצמו ומאליו סגי שיחשב עליו גדול. וחשו"ק שאין מחשבתן מועל אא"כ יצורף לזה מעשה רב שמתוך כך אלימא מחשבתיהו אבל גוף המעשה לא יהא אלא קוף משא"כ שחיטה דבעי מעשה אדם וכח גברא דוקא ואינהו לאו אדם נינהו לענין מעשה משו"ה שביק ר' יוחנן חרש ושוטה משום דהוא מיירי משחיטת קדשים ואפי' לחולין אין להם מעשה אלא כקוף ששחט רק קטן. ולפ"ז ס"ל כרבינא או כרבה בר עולא באוקמתא דמתניתין קאי וכולן ארישא נמי אבל לשארי אוקמתת וכולן רק אסיפא קאי ורק אקטן לא שייך וכולן. וצ"ע לקמן פ"ו ע"א במתני' דחשו"ק ע"ש:

ותיבעי לי' מעשה. מ"ש תוס' דלרש"י ה"נ הומ"ל יש להם מחשבה ואין להם מעשה פי' אלא ה"ל למתני עד שיעשו ויחשבו. ועמ"ש חי' ר"ן די"ל מש"ה נקיט יש להם מעשה דעכ"פ מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו נמי יש להם אלא דבעי לי' אי מדאורייתא אי מדרבנן ועמהרש"א. ונראה עיקר ק' אהא דמייתי מדר' יוחנן ל"ש שלא היפך וכו' ופירש"י דליכא למימר במעשה ומחשבה דפשיטא הוא דהא תנן במתניתין וקשה אכתי הא מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו נמי מבואר במתני' מדנקיט מעשה יש להן וכנ"ל ואפ"ה אמרו ר' יוחנן:

<מהדורה תנינא> אבל באשפת שבשוק מודה ליה, רש"י לא גרס יותר ונראין וכו' דכיון דבבריתא עצמה לא תני ונראי' בסיפא ודברי ר"ח וכו' א"כ יש לפרש כפשוטו שדברי ר"ח מתפרשי' באשפה שבבית דבהא איירי פלוגתי' וק"ל.

ותיבעי לי' מעשה וכו' בתו' הקשו אהירושלמי וקצת תימא מה מקשה דהא בתחלת הסוגי' יליף מקרא דאין תרומתן תרומה וכו', וי"ל לפע"ד דהא בלא"ה לא דמי דקרא מיירי מתרומת נדבת המשכן והכא מיירי מתרומת הגורן ועיין שבועת כ"ו ע"ב תוס' ד"ה משום וכו'. אבל הירושלמי יליף לי' במכ"ש אם אין להם מחשבה להקדיש תרומת המשכן שאינו מתקן מידי בהפשרתו, מכ"ש שלא יועיל הפשרתם לתקן הכרי של טבל. והשתא מקשה הירושלמי שפיר בשלמא התם אין מעשיהם מוכיח על מלאכתם כמו הכא שאנו רואי' שמפריש לפי שיעור הכרי שזהו הוכחה גדולה שכוונתו לתקן הכרי ואיך ניליף זה מתרומת המשכן וק"ל.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף