חתם סופר/גיטין/עז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
תפארת יעקב
חידושי הרי"מ
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חתם סופר TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png עז TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והוא בתוך ביתה וכו' אמר עולא והוא שעומדת בצד ביתה. עיין פלוגתת רש"י ותוס' בעירובין צ"ב ע"ב ד"ה אשה בגדולה והרמב"ם לא מייתי דין זה נראה דמפרש כפי' התוס' שם והוא מטעם דחד מקום מושלי ולא תרי מקומו' והוא בכלל דינא דפיסלא לקמן:

והיא שעומדת בצד ביתה. כ' תוס' דבמציאה שזכו' הוא לה לא בעי' אלא משתמרת לדעתה. אמרתי לבאר בכאן דברי רשב"א ור"ן והירושלמי דמייתי מיני' ראי'. הרשב"א פשיטא לי' אפי' צווחת להתגרש ואומרת זרוק לי גטי בחצרי אם לא הי' במקום יבם דהוה איבעי' דלא איפשטא בב"ק אבל זולת זה אפי' אומר' זרוק לי בחצרי לא זכתה אלא א"כ עומדת בצדו. והוא מהירושלמי ר"פ המקבל דאם עשתה שליח לקבלה ובעל אמר א"א שתהי' שלוחה לקבלה אבל תהי' שליח שלי לזכו' בה לא זכתה דכל רגע חיישינן שחזרה בה ואיני רוצית בגירושין. בשלמא השליח שעשתה בשעה שהיתה חושבת זכו' לה שוב לא נתבטל עד שיבטל שליחותו בפירוש ולא במחשבה בעלמא. אבל כיון שהבעל ביטל שליחו' דידה והיא רוצה לעשותו שליח קבלה אמרי' בזאת השעה כבר נתחרטה והי' חוב לה ואינו נעשית שליח קבלה זה הוא כוונ' הירושלמי ר"פ המקבל וא"כ ה"נ אפי' אמרה זרוק לי בחצרי אם אינה עומדת בצד חצרה אמרי' בשעת זריקה כבר חזרה בי'. והא נמי פשיטא לי' אם הבעל זרק לחצירה ושוב אמרה תזכי לי חצירי מגורש' מיד ברגע שאמרה תזכה לי וזה מהירושלמי פ"ק דגיטין והרשב"א לא העתיקו כצורתו. וכוונ' הירושלמי שאמר שליח טלי גיטך ואמרה יזכה לי חצרי בעכו צריך לומר בפ"נ ובפ"נ והפירוש דמיירי בגט שנכתב ונחתם בא"י והשליח הוליכו לעכו ולא מצא האשה וזרקו בחצירה שבעכו והלך ובא לו לא"י ושם מצא האשה ואמר לה טלי גיטך כלומר בעכו והשיבתו יזכה לי חצרי שם בעכו קמ"ל ירושלמי אע"פ שהגט נכתב ונחתם בא"י ושניהם עומדים בגמר גירושין בא"י מ"מ כיון שהחצר שבעכו זוכה לה צ"ל בפ"נ ובפ"נ זו הוא כוונ' הירושלמי שם. וממילא מובן דכשהגט כבר מונח בחצר ושוב אמרה תזכה לי חצרי זכתה:

אך הא מיבעי' לי' לרשב"א אם אמרה תחלה תזכה לי חצרי ושוב זורקו בתוכו אי נימא כבר חזרה בה ואין זוכה בעבורה או נימא דהוה כממנה שליח לקבלה דכל זמן שלא ביטלה השליחו' לא חיישי' לחזרה ועל זה כ' הר"ן תפשוט מהירושלמי. דע"כ אעפ"י דאי' בירושלמי שא"ל תחלה טלי גיטך מ"מ ע"כ תחלה אמרה יזכה לי חצרי ואח"כ טלי גיטך דקודם שעשתה החצר שלוחה הוה כמונח בקרקע דעלמא ומה יועיל אמיר' טלי גיטך וע"כ אח"כ אמר ולא חיישי' לחזרה דאי איכא למיחש אפי' כרגע כמימרי' איכא למיחש אע"כ כיון שעשאתו שליח לקבלה הוה שלוחה עד שיבטלנו בפירוש. ולכאורה קשה אהנ"ל כיון שבתחלה בשע' זריקה לחצר לא עמדה בצדו א"כ לא נעשה שלוחה והוה כמונח בקרקע בעלמא ושוב כשאמרה יזכה לי ה"ל נוטל' גיטה מע"ג קרקע ולא דמי למ"ש תוס' לעיל ד"ה ותיזל בסוף הדבור התם הוה חצר שלו ונשתנה מרשות לרשו' אבל הכא בחצר שלה טרם שנעשה שלוחה ושוב אומר' יזכה ה"ל גיטך מע"ג קרקע והיינו טעמא דהרמ"ה דמייתי הטור דבעי' בשע' זריקה עומד' בצידו דאז הוה כמפקיד בידה ושוב מועיל טלי גיטך אבל להרשב"א ור"ן תיקשי ותו הא אפי' עומד' בצידה לא מהני דמה שקנתה אשה קנה בעלה אלא ברגע גירושין בא גיטה וידה כא' אבל קודם גירושין אין לה חצר וי"ל הא דבעי' עומד' בצד היינו להמגרש בזריקה זו אבל לקבל פקדון שפיר הוה שלוחה אפי' בלא עומד' בצדו והבעל אינו מקפיד על פקדונו' שתקבל אשתו ומכ"ש מה שהוא מפקיד בידה ולענין זה לא נימא מה שקנתה קנה בעלה ושפיר הוה פקדון ושוב כשאמרה תזכה לי חצרי מהני. ונראה דלא נעלם זה מהרמ"ה אלא דס"ל כיון דעכ"פ החצר גם להבעל לפירות א"כ אם אינה עומד' בצידו ומשמרתו לא מיקרי משתמר' לדעתה כיון דגם יד הבעל שולט' וזה תליא בפירוש משתמר' לדעתה דפליגי ביה הפוסקים עיין וק"ל:

אזיל גיטא נפיל אפיסלא. ויש נוסחאו' איגנדר גיטא. ושני הנוסחאו' מסכימים לפי' רמב"ם שהגט נפל לתוך ד' אמותי' ונתגלגל ונח בפיסלא עיין ה"ה והר"ן והנה הך דינא דפיסלא לא פליגי ארבא לכן פסקוהו הפוסקים. ואמנם לענין שבת פסק רמב"ם כרבה דפיסלא וגם כרמלית אינם מפסיקים רק ר"ה גמור דאין הלכה כתלמיד במקום הרב רבה עיין בכ"מ אמנם בב"ב אמר רבא כל המפסיק לשבת מפסיק בנכסי הגר ולרבא גם פיסלא מפסיק לשבת א"כ גם לנכסי הגר מפסיק ואהא לא פליגי ארבא נהי לדידהו אין פיסלא מפסיק לשבת מ"מ אין נכסי הגר תלויים בשבת ורבא סימנא בעלמא קאמר אבל לעולם פיסלא לכ"ע מפסיק בנכסי הגר ואפושי פלוגתא לא מפשי' משו"ה פסק רמב"ם הכי פ"א מזכיה ומתנה ומה שיש לעיין בזה נתבאר בחי' פ' חזקת בעזה"י:

מ"ש מהרש"א והשיג על המהרש"ל במ"כ שגה וכבר הרגיש בס' תוס' שבת סי' שמ"ה ס"ק מ"ד ועיין לשון פירש"י במס' שבת ז' ע"א ד"ה דעד יו"ד וכו' ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף