חתם סופר/ביצה/ד/א

חתם סופר ביצה ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא נשחטה הובררה דלגדל ביצים עומדת עי' חי' רשב"א שבת קכ"א ע"ב הקשה אשיטת הרז"ה דבעי' לגדל אפרוחי' א"כ בלא נשחטה איך הובררה דלגדל אפרוחים עומדת ע"ש ולכאורה הומ"ל דלא נשחטה ספיקא מיהת הוה ואסורה. והובררה דלגדל עומדת אשגירת לישן הוא ועכ"פ לא הובררה דלאכילה עומדת ואסורו' אלא דקשי' נימא כיון דהביצה בספיקא עומדת אי עומדת לגדל אפרוחים או לא נימא כיון שנוטלה לאכול בי"ט הובררה דלאו לאפרוחים עומדת וצ"ע לכאורה. אלא די"ל ע"כ לא אמרה הרז"ה אלא בעומדת לגדל ביצים דמעיקרא דעתו על הביצה שתיולד בי"ט שהרי לכך עומדת ואין כאן נולד לולי שעומדת הביצה לגדל ממצה אפרוחים. אבל בלוקח תרנגולת סתם בעי"ט והטילה ביצה בי"ט בודאי לא הי' דעתו אהביצה ואפי' אינה עומדת לגדל אפרוחים. כל שלא הובררה שהתרנגולת עומדת לאכילה ה"ל הביצה נולד גמור ומיהו נשחטה והובררה דהתרנגולת עומדת לאכילה אע"ג שלא היה דעתו על הביצה מ"מ ה"ל אוכלא דאפרת אוכל הנפרד מן האוכל. וכבוצע ככר לחם ונופל ממנו פרורים דלא שייכי בהו נולד וה"נ דכוותי' כנלע"ד ועי' בפני' ברשב"א שם תראה כי כנים דברי בעזה"י:

נולדה בזה אסורה בזה. ולא אמר לא תיאכל בזה כלשון משנה וברייתא משום דרב ס"ל ס"פ מפנין במוקצה לאכילה כר' יהודה ובמוקצה לטלטול כר"ש וה"א לא תיאכל אבל מותר לטלטל קמ"ל דמשום הכנה חמירא ואסורה אפי' לטלטול ועמ"ש תוס' ספ"ק דשבת גבי כרכי דזוזי. ור' יוחנן נמי אמר מותרת בזה ולא אמר תיאכל בזה כי היכי דנידוק מיניה מותרת בזה אבל בראשון אסורה אפי' בטלטול דה"א למיטוינהו האידנא ולמיכלינהו למחר כאשפזיכני דרב אדא ב"א:

שתי קדושות הן עי' תוס' דשמעתין ועי' היטב תוס' סוכה יו"ד ע"ב ובחי' ריטב"א שם. ודע מה דמשמע מתוס' דשמעתין דנוי סוכה אינן אסורין אלא בשמחת תורה ולא בשבת של אחריו היינו להס"ד דמטעם מגו דאיתקצאי אתאי' עלה. אבל למסקנא משום הכנה יש נוהגים לאסור גם בשבת שאחריו כמ"ש תוס' לקמן למ"ד ע"ב ד"ה עד מי"ט האחרון וכו' ע"ש:

אשפיזכני דרב אדא בר אהבה וכו'. שמעתי מקשים בשם מורי הגאון מו"ה טעבלי שייאר זצ"ל איך אפשר למיטוינהו האידנא מי"ט לשבת ע"י עירוב הא הואיל לא שייך הכא דהרי אסור לאורחים ישראלים ביומי משום נולד ואי משום דדבר תורה צרכי שבת נעשים בי"ט. ופירש"י בפסחים משום דס"ל קדושה א' היא. והכא הא ס"ל ב' קדושות הן. עי' היטב פסחים מ"ז ע"א תוס' ד"ה ואי אמרת וכו' תבין קו' זו. ואני בעניי כבר כתבתי במקום אחר באריכות ויבואר עוד לקמן אי"ה בסוגי' דמתוך דלפע"ד לשיטת רש"י דס"ל לא בעי צורך קצת א"כ אפי' בלא הואיל ומיקלע אורחים אופים מי"ט לשבת מטעם מתוך. וכמו שהקשו תוס' לקמן י"ב ד"ה ה"ג רש"י וכו' ע"ש אלא דביארתי דלמאן דלית ליה הואיל מודה רש"י דבעי צורך קצת. אבל מאן דאית ליה הואיל לדידיה אפי' לא שייך אורחים כגון בנידון שלפנינו דאסורא ביומא מ"מ מתוך שהותרה למיטוי ביעא הראוי לאורחים הותרה נמי אפי' שלא לצורך כלל ולק"מ:

דרב לא אוקי אמורא עלה מי"ט לחברי' פירש"י דרב אורוי הוה מורה וכו' ועמג"א רס"י תקכ"ט מ"ש ולי נראה וכו' ע"ש ונ"ל מזה נשתרבב מנהג ישראל. שת"ח דאיקלע למקום אחד דורש אחר סעודת שחרית משום דאין לו להורות באתרי' דחברי' ואין למדי' דינא והוראות מתוך דרשתו. ומיהו עיי' מג"א סי' ר"צ אין להניח הדרשה וכו' ולא כמו שנהוגי' עכשיו עכ"ל ע"ש א"כ יש סברא בהיפוך שמכבדין האורח לומר כדאי דרשה שלך לבטל סעודה ג'. משא"כ מרא דאתרא אינו נוטל גדולה לעצמו דמחזי כיהורא ע"כ דורש בשחרי' והנח לישראל אם אינם נביאי' בני נביאים הם ומנהגיהם תורה ויראת שמים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף