חתם סופר/ביצה/ג/ב

חתם סופר ביצה ג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואם נתערבה באלף וכו' ר"פ התערובו' ע"ב ריש ע"ב ביאור ר"ת אי הך ונתערבה אספיקא קאי ע"כ אתי' כר' יהודה דאוסר ס"ס שם ע"ד ע"א גבי רמוני בדן שנתערבו ברבוא. ומיהו נ"ל לר"ת אפילו ר' יהודה אינו אוסר אלא ברמוני בדן שהוא א' מששה דברי' דחמירי טובא. אבל שארי דברים אע"ג דס"ל לר' יהודה כל שדרכו למנות שנינו מ"מ ס"ס אינו אוסר וטבעת ע"ז הוה כמו ששה דברי'. וא"כ ע"כ אפי' לרבי יהודה נתערבה אודאי קאי וזהו דעת הרז"ה בשמעתין. ומיהו הראב"ד בשמעתין בתמי' דעי' הקשה אי ס"ד נתערבה לא קאי אספיקא. א"כ ה"נ נימא ספיקא קאי אטריפה. ונתערבה אי"ט ומשום דשיל"מ אע"כ פשיטא להש"ס דנתערבה אספקא קאי וס"ס איסורא וכן דעת ר"י בעל התוספות ודלא תיקשי הא בזבחי' ע"ד ע"א מבואר דבתערובו' מותר לזה תי' ר"י דוקא ב' תערובות ולא ס"ס אחר. ופי' רשב"א בתה"א בית התערובות שער ב' כוונתו לחלק בין ב' תערובו' שאז אפי' לא נודעו ב' הספיקו' יחד מ"מ מותר משא"כ ספיקות בגוף הדבר בעי שיודעו ב' הספיקו' ביחד דוקא כגון ס"ס דפתח פתוח ועמג"א סי' תל"ט סק"ג. והרא"ה בבד"ה ס"ל בכוונת הר"י ז"ל לחלק בין שהספק הראשון אסור מן התורה משא"כ בספק דפתח פתוח בספק הראשון אוקמא איתתא בחזקת היתר לבעלה ומשמרת הבית הקשה דלרבה נמי הא איירי ברייתא בשבת וי"ט דעלמא ונהי דמ"מ ספיקא להחמיר דעשאוה כי"ט אחר שבת דאוריי' מ"מ ספיקא שנתערבה ה"ל ספק הראשון בדרבנן. עוד פי' הרא"ה לחלק בין ס' א' בגופו וא' בתערובו' דלא מקלינן משא"כ שניהם בגופו כגון פתח פתוח או שניהם בתערובות כגון אחרות באחרות קיי"ל להקל ומה שקשה על זה מספ"ק דכתובות סוגי' אלמנת עיסה בארתי שם בעזה"י וכן כל הפרטי' הנ"ל מבוארי' במקומן בעזה"י ולא באתי אלא לסדר הדברים לפני התלמידים: והרמב"ם לא מייתי הך דספיקא אסורה וכ' ה"ה משום דכבר כ' ס' מוכן אסור מוכח מזה דס"ל נתערבו אוודאי קאי דאל"ה הוה ליה לאשמועינן ספק נתערבה דאסור אלא ע"כ דשרי לרמב"ם וכר"ת:

ובירושלמי דפרקין נמי לא גרס ספיקא אסורה בברייתא. וקאמר דלמ"ד ספק מוכן מותר מ"מ נתערבה גרע משום דאתחזק עכ"פ חד ביצה של איסור בתערובו' משא"כ ס' מוכן ע"ש ונ"ל מהאי טעמא פירש"י ספק נולדה מתרנגולת טריפה עכ"ל משמע שיש לפנינו ב' תרנגולת א' טריפה ודאי וא' כשירה ודאי ונמצא ביצה ביניהם אבל ביצה מתרנגולת א' שאירע לה ספק טריפות דלא איתחזק איסורא לא מיירי ברייתא כלל ועש"ך י"ד סי' ק"ב סק"ז ויבואר לפנינו אי"ה:

בשלמא לרבה דאמר משום הכנה וכו' וכ' ת"י ה"ה לר"נ דמוקצה הוה כעין דאורייתא ס"ל מוקצה דלאכילה הוה כעין דאורייתא דאסמכוה אוהכינו את אשר יביאו. וכיון שאסור באכילה מספק. שוב אין מטלטלין אותה בודאי דה"ל כצרורת ועפר. אבל ספק מוקצה לטלטל לא הוה כעין דאורייתא אלא גזירת נחמי' בן חכלי' היא והיינו דלקמן ד' ע"ב כדפריך והא מהפך באיסורא וכו' העלו תוס' דמוקצה אין לו שורש דאורייתא היינו להפך בהעצים דהוה מוקצה לטלטול וזה אין לו שורש דאורייתא ורבים נתחבטו בזה לחנם והיינו נמי דדייני' לי' כדשיל"מ אע"ג דלטלטל לא שייך עד שמטלטל באיסור טלטלהו בהיתר הא בעי לטלטלו היום ומחר וכל הימים אלא כיון דלענין אכילה ה"ל דשיל"מ ולא בטיל ואסורי' כל התערובו' באכילה הדר ה"ל כולי ביצים שבתערובות הזה כצרורת ועפר ואסור לטלטלם כולם:

אלא לר' יצחק ור' יוסף וכו' מקשי' דלמא בעומדת לגדל ביצים ור' יהודה הוא דאית לי' מוקצה ולזה י"ל דברייתא אמתני' קאי. ומיירי בעומדת לאכילה כביצה דמתני'. אבל קשה אחר שנאסרה ביצה משום משקי' שזבו או פירות הנושרי' ואסורה באכילה תו ה"ל כצרורת ועפר וה"ל מוקצה נמי דבין השמשו' לא הוה דעתו עלי' ותו ה"ל כעין דאורייתא וספיקא אסורה כמו לר"נ ומאי פריך לר"י ור' יצחק וי"ל בשלמא ר"נ אפשר דאית לי' הכנה דאורייתא והא דלא משני מתני' משום הכנה היינו משום דלא גזר י"ט ושבת דעלמא. אבל לעולם אית לי' הכנה. וא"כ מוקצה הוה כעין דאורייתא דאסמכוה אהכנה. אבל ר"י ור' יצחק דנדחקו בגזירת פירות הנושרי' ומשקי' שזבו ולא מוקי לי' כרבה וגזירה אטו י"ט אחר שבת וע"כ דלית להו הכנה כלל. א"כ א"א לומר דמוקצה הוה כעין דאורייתא. ויש לדחות דלמא הכנה לעולם אית להו ומוקצה כעין דאורייתא. רק הך סברא דמאתמול גמרה לה לית להו מנ"ל להקשות וק"ל:

ספיקא דרבנן הוא וספיקא דרבנן לקולא. אבל מנתערבה לא פריך דהוה פשיטא לי' דדשיל"מ לא בטיל וא"כ באין לו מתירין חמיר ספיקא דאורייתא מתערובות. ובדשיל"מ חמיר לי' תערובות מספיקא והטעם כמ"ש הר"ן בנדרים דדשיל"מ אסמכוה רבנן אמין במינו דה"ל היתר והיתר אע"ג דעיקר טעם חומרא הי' משום עד שתאכלהו באיסור אכלהו בהיתר מ"מ לא החמירו אלא בצירוף דדמיא למין במינו היתר בהיתר אבל ספיקא דלא שייך למיסמך אמין במינו לא הוה ס"ד להחמיר משום דאכלהו בהיתר לחוד. ואסיק רב אשי דמהאי טעמא לחוד נמי מחמרינן בספיקא. ומ"מ אפי' למסקנא ה"מ בספקא. אבל בתערובות לא מחמרי' אלא במין במינו כעין דאורייתא וזה הוא שיטה מחורתא בר"ן דנדרים שם ועמ"ש בחי' למס' ע"ז ע"ג ע"ב בתוספות ד"ה טבל וכו' ע"ש:

סיפא אתאן לספק טריפה. לכאורה לפי מה דמשמע להש"ס דברייתא מיירו מתרנגולת העומדת לאכילה דומי' דמתני' או דמיירו סתם בכל מיני ביצים ואפי' בעומדת לאכילה נמי א"כ איך מיירי מציעתא מספק טריפה לא הוה דומי' דרישא דהא תרנגולת טריפה אינה עומדת לאכילה. וע"כ בנטרפה עכשיו סמוך ללידה. וא"כ כיון שהביצה כבר מאתמול גמרה לה. א"כ זאת הביצה לא גדלה ולא גמרה באיסור ומותרת מן התורה ורק מדרבנן אסורה ואי בכל זאת ספיקא אסורה דאחמרה רבנן כעין ביצת טריפה ממש ונימא נמי נתערבה אספיקא קאי כשיטת ר"י בעל התוספו' או כר' יהודה לר"ת דאוסר ס"ס מ"מ די לן כד אתחזק איסורא שנמצא ביצה בין ב' תרנגולת וא' מהם נטרפה טריפו' ודאי סמוך למציאת הביצה וכיון דהאי ספיקא אתחזק ה"ל קרוב לודאי ונתערבה באלף נמי אסורה למסקנא אבל אי ס"ד דמיירו שקרוב ללידת הביצה נולדה בהתרנגולת ספק טריפה מה"ת לאסור גם נתערבה אע"כ לא מיירו אלא בשתי תרנגולת וכנ"ל וכפירש"י. ומיושב קו' הש"ך י"ד סי' ק"ב סק"ח הנ"ל:

ובפשיטות י"ל דאפי' מוכח מהש"ס דספק טריפה לא הוה דשיל"מ מ"מ אין הכרח שיהי' מטעמו של הרשב"א הואיל ואין ההיתר ודאי שיבוא. כי אולי הטעם כמ"ש הגאון מו"ה גרשון בתשו' צמח צדק סי' ס"ט דממ"נ אם תחי' יב"ח לא נאסרה מעולם ואם לא תחי' לא תותר מעולם. ואע"ג דצ"צ דחה דעכ"פ עד שתאכלהו בספק איסור המתן ואכלהו בודאי היתר. מ"מ אין זה סברא פשוטה כל כך. וחידש לן רשב"א דהטעם הואיל ואין ההיתר ודאי שיבוא. ונפקא מיני' היכי דיתקלקל המאכל וק"ל:

וע"ש באותה תשובה שקיל וטרי בביצה טריפה שנולדה בי"ט ונתערבה ע"ש ונ"ל להכריע בודאי תרנגולת טריפה לא שייך יש לו מתירין דאע"ג דאיסור מוקצה ונולד בי"ט יש לו מתירין. מ"מ כיון דבודאי איסור יש כאן לא שייך מין במינו היתר בהיתר. דעכ"פ אסורה משום טריפה וה"ל אינו מינו ובטל. אך בספק טריפה יש מקום לדין זה. דאיכא לספוקי דלמא כשרה הוא. ומדנולדה בי"ט ה"ל יש לו מתירין למחר ואי משום דהוה איסור טריפה י"ל דלמא כשרה הוא וה"ל היתר בהיתר. ובודאי להס"ד דספק דשיל"מ מותר האי נמי שרי' אך למסקנא דרב אשי דספק דשיל"מ להחמיר ה"נ האי נמי ספק דשיל"מ הוא דלמא לית בה איסור טריפות ויש לה מתירין מאיסור י"ט. וי"ל דזה הי' באמת כוונת רב אשי באומרו כל דבר יש לו מתירי' אפי' בדרבנן לא בטיל. ויל"ד הא איהו לא אתי לחדותו אלא דשיל"מ בדרבנן ספיקו אסורה אמאי נקיט לא בטיל. אבל להנ"ל ניחא דהוה קשי' לרב אשי עכ"פ אהבריי' דנקיט ספיקא אסורה ואח"כ נתערבה והוה זו ואצ"ל זו דבדשיל"מ נתערבה חמיר מספקא. ולא ס"ל דנתערבה אספיקא קאי ולמיסר ס"ס בדרבנן נמי ע"כ ניחא לי' לאוקמא באופן הנ"ל דספק טריפה שנולדה בודאי בי"ט נתערבה כקו' השואל בצמח צדק הנ"ל וקמ"ל דמספיקא לא בטיל. וס"ס לא הוה דלא מצית למימר על כל ביצה את"ל זו הוא שנולדה בי"ט דלמא טריפה הוא ואין לה מתירין. דמה בכך אם תחליט זו הוא שנולדה בי"ט וטריפה נמי הוא הרי אסורה היום משני טעמי' והוא פשוט ובזה ניחא נמי טעמא דמסדר הברייתא אי' טלטול וספק טריפה ונתערבה בחדא. דהצמח צדק נדחק איך יחול איסור י"ט אאיסור טריפה ומ"ש דנולד הוה לי' כולל שארי ביצים כשירי' שנולדו היום. ומחילת כבודו לפום ריהטא כ' כן כי אין זה בגדר כולל כלל. ומה שגורם נולד אחר לביצה אחרת אבל היא איסור מוסיף די"ט גורם אי' טלטול משא"כ איסור טריפות בחול. והיינו דהקדים שאסור לטלטלו וספק טריפות אסורה. ונתערבה זו שנולדה בי"ט וגם היא ס' טריפה אפי' באלף אסורות ויש לפקפק דמשנולד מתרנגולת ס' טריפות בי"ט מיד ה"ל כצרורת ועפר ואסורה בטלטול בלא לידה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף