חתם סופר/בבא בתרא/לד/א

חתם סופר בבא בתרא לד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ליפטרי' איכא חד סהדי. הגאוני' הוכיחו משמעתין דהגוזל חברו בעדי' צריך להחזיר לו בעדי' דאלת"ה ליהימן במגו דהחזרתי דדוחק להו לומר דלא זזה יד ע"א עד בואם לב"ד כדמוקי' לי' רמ"ה כמ"ש רמב"ן זה הוא דוחק אע"כ צריך להחזיר דלא דמי למלוה דלפרעון קאי אבל גזילה לאו לחזרה קאי ומקשים העולם אכתי מנ"ל דאי טעין החזרתי לא מהימן דלמא מגו לא הוה משום דהוה טענה גרוע. משו"ה אי טעין דידי חטפי במגו דהחזרתי לא מהימן אבל אי טעין להדי' החזרתי מהימן והיינו מרויחי' בזה ק' הרמ"ה מפ"ב דכתו' ליתני מודה ר"י מנה לויתי ממך ופרעתיך ומשני משום דלא מצי למיתני ואם יש עדי' שהלוה לו מנה לא מהימן והא קיי"ל המלוה את חברו בעדי' א"צ לפרוע בעדים. ולהנ"ל אכתי ליתני מנה גזלתיך וכו' אע"כ אין צריך להחזיר גזילה בעדי' וא"כ ב' הסוגיו' סותרת זא"ז. אבל אי נימא אי טעין החזרתי נאמן אך דידי חטפי במגו דהחזרתי אינו נאמן א"ש ב' הסוגיות וקשה אהגאוני'. ולפע"ד ס"ל להגאוני' אפי' אי לא מהימן במגו דהחזרתי מ"מ כיון שעכ"פ העד המעיד חטף אינו מוכרח שיחייבנו שבועה בעדותו שהרי אפשר שישיב לו החזרתיו נמצא אי אמר דידי חטפי נאמן בשבועה במגו דלא חטף. ואין לומר שצריך לישבע אותה שבועה שחייבו העד וכל זמן שלא נשבע ה"ל העד כשנים ז"א שהעד אינו מעיד שיש לו משל חברו בידו שאפשר שכבר החזיר אך שחטף ואינו מהכרח שחייבו לשבע שלא חטף ואין לומר על זה כל זמן שלא נשבע אותה שחייבתו תורה ה"ל כשנים שהרי אינו מהכרח שישבע להכחישו וממילא הי' נאמן דידי חטפתי בשבועה במגו דלא חטפתי אע"כ מוכח שצריך להחזיר בעדי' ואינו נאמן לומר החזרתי כלל:

ולפ"ז בע"א מעיד שלוה והוא טוען איני יודע נשבע היסת ונאמן במגו דפרעתי דהרי אין הכרח לשבע נגד העד דהמלוה את חברו בעדי' א"צ לפורעו בעדי' וכן פסק בס' התרומו' סוף שער ל"ח ומביאו ב"י סי' ע"ה ותמהו עליו ולהנ"ל ניחא וא"ש נמי הא דלא אמר התם ומודה ר"י באומר מנה גזלתיך וכו' משום דבעי למיתני סיפא ואם יש עדי' דומי' דואם יש עדי' שיצאה בהינומא והתם עדי' ולא ע"א עיי' מ"ש מ"ו בהפלאה. ואלו בגזלתיך אפי' בע"א נמי משואיל"מ משא"כ מנה הלויתיך שפיר פריך ליתני דלמסקנא אין צריך לפורעו בעדי' א"כ בע"א לא הוה משואיל"מ ובהס"ד דצריך לפורעו הו"מ לשנויי כנ"ל אלא האמת משני':

הוי מחויב שבועה ואינו יכול לשבע ומשלם. מלשון רמב"ן משמע דמגו דצריך שבועה לא דיינינן עלה והוא כמ"ש תוס' דעד הצריך שבועה אינו עד. ה"נ מגו הוי כעדי'. ואי לא מהימן אלא ע"י שבועה אינו מגו. ויראה דהיינו שאינו כעדי' חשוב אבל מ"מ מסברא הדין עמו דמגו סברא מעלי' הוא. ונ"ל דע"כ נאמן החזרתי במגו דנאנסו אע"ג דבעי שבועה ולא חשוב כעדי'. מ"מ סברא הוא שאומר אמת דאל"ה הי' טוען נאנסו. אך הכא בע"א יפה אמר ריב"ם כל זמן שלא נשבע שבועה שחייבתו תורה הרי עד נגדו ולא יפטר במגו אא"כ חשובה כעד וכיון שצריכה שבועה אינה כעד:

ונ"ל דגם ר"י סובר כהריב"ם שצריך לשבע אותה שבועה שחייבתו תורה אלא דק' לו כיון דיש לו מגו הרי נשבע שבועה שחייבתו תורה דמגו דאורייתא ועל זה תי' דאין זה מגו כיון דמעיז וכיון שאין זה מגו טוב נמצא אינינו אותה שבועה שחייבתו תורה ומשלם. ולרב ושמואל דלא דרשי שבועת ה' תהי' בין שניהם להך דבעי דוקא אותה שבועה וכיון שנשבע מ"מ הרי נשבע מה לי דידי חטף או לא חטפת לזה נתכוון ש"ך סי' ע"ה ס"ק מ"ג ע"ש. הקצרתי מאוד וסמכתי על המעיין הישר:

א"נ י"ל למ"ד דמשו"ה לא חשיד אשבועתא משום דתלינן בספק מלוה ישנה ופריש אינש מספק שבועה א"כ י"ל נהי שהאמת כן הוא דלא חשיד אספק שבועה מ"מ גבי ע"א אינינו אותה שבועה שחייבתו תורה שהרי תורה חייבתו שבועת לא חטפתי שאפי' יש לו מלוה ישנה עליו מ"מ נשבע לשקר לא חטפתי משא"כ דידי חטפתי שאם יש לו עליו מלוה ישנה לפי דעתו שפיר נשבע דידי חטפתי אע"ג דפריש אינשי גם מספק שבועה מ"מ אינה אותה שבועה שחייבתו תורה ממש וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף