חתם סופר/בבא בתרא/לג/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כיון דאודי אודי ומהדר לי' כל הפירו' שאכל וצ"ע לקמן קמ"ו ע"ב ברשב"ם ד"ה ושמין להם וכו' הכא מאי אי שמין לי' בזול או בשוויין ממש: מה לי לשקר במקום עדי' ל"א עיי' מהרש"א. ומיהו ברי"ף משמע קצת דאפשר לפרש ר"ח אפירי קאי דאקרקע ידע דלא אילימי מגו לגרוע עדי'. אבל להחזיק זוזי דמי פירי בידו של זה מהני דמגו להחזיק מועיל עם צירוף חזקת ממון וכמו עדי' להוציא. וגם על זה פליגי אביי ורבא וק"ל:
אייתי חד סהדא דאכלה שני חזקה. בר"ן פ"ב דכתובו' פסק ב' שאמרו כתב ידינו הוא זה וא' מהם אמר פרוע הוא דהפה שאסר הוא הפה שהתיר ופרוע הוא דלא דמי לאחד אומר נתקדשה ונתגרשה וא' אומר נתקדשה ולא נתגרשה דתרווי' בא"א קמסהדי והאי דאומר נתגרשה הוה דבריו של א' במקום שנים. התם ליכא למימר הפה שאסר ואמר נתקדשה הוא הפה שהתיר נתגרשה. דהתם ליכא למימר אי בעי שתיק דהוא רצה לעשותה גרושה ממנו לאוסרה בקרוביו ולכהונה משא"כ כ"י הוא זה ופרוע מהימן במגו דאי בעי שתיק. ע"ש. והנה יש לעיי' אי לית לי' למערער אלא ב' עדי' שהקרקע של אבותיו וא' מהם הוא העד המעיד על אכילת פירות ג' שני'. היכי לדיינא להאי דינא נימא הפה שאסר הוא הפה שהתיר או נימא ליכא מגו דאי בעי שתיק דרצה לחייבו בפירות. ואת"ל רצה לחייבו בפירות א"כ סהדי לאורועי לי' אתי. וצריך להחזיר גם הפירות כבנסכא. או דלמא אע"ג דלית לי' מגו דשתיק דלמא לאורועי לי' אתא מ"מ הא כל עצמו דנסכא הוא מטעם שכ' תוס' בשם ריב"ם דכל זמן שלא נשבע להכחיש העד ה"ל הע"א כשני' ולא יועיל מגו. והכא אלו הי' כשני' המעידי' שאכל שני חזקה מוקמי' בידי' וכן נראה מאריכו' לשון הש"ס כי אתא אחרינא בהדי' מוקמי' לי' בידי' וכו' נמצא אע"ג דאמרי' סהדי לאורועי לי' אתא ולית לי' מגו דשתיק ומוקמי' ארעא בחזקת אבהתא מ"מ פירי לא מפקינן דלא דמי לדנסכא וכן נלע"ד ואפשר דבהכי איירי שמעתין ובהכי הוא דטעי רבנן דקמי אביי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |