חתם סופר/בבא בתרא/כ/א

חתם סופר בבא בתרא כ א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

היא גופי' תיחוץ עמ"ש תוס' מפ' בתרא דמגילה עיי' תשובו' מהר"ל סי' ס"ט כ' אין הכהני' יכולי' לכוף קרובי המת להוציא המת לקברות בשעה שאינו לכבודו של מת. דאפי' אם על המזיק להרחיק עצמו מ"מ הכא אונס הוא. פי' ס"ל דטומאת מת המתפשטת מבית לבית ה"ל גירא דילי' ועל המזיק להרחיק עצמו מ"מ הכא אונס הוא נ"ל פי' דסמך בהיתר כמו לוקח וי"ל נמי דירה שאני כדלעיל י"ח ע"א פירש"י ד"ה דירה שאני ושוב מייתי מהרי"ל ראי' לדין זה מההוא דפ' בתרא דמגילה. דאמאי לא הוציאו המת דדוחק לומר דשבת הי' ועמג"א רסי' שי"ג דלתשובו' הר"י הלוי א"א לומר דבשבת הי' וא"כ מ"ט לא הוציאו המת אע"כ אינו בדין להוציאו ע"ש. ויש לפקפק על הראי' דלמא התם כשמת עדיין לא הגיע נזק לכהני' שלא הי' זמן תפלה ושוב כשהגיע זמן תפלה ה"ל סמוך בהיתר משא"כ כשהכהני' בביתם בשכונתו ומזיקם מיד בגירא דילי' מנ"ל שלא יכול לכוף להוציא ויש ליישב וק"ל:

ומיהו כל מה שכ' תוס' כאן היינו לטעמי' דס"ל דבעי' שיבטלנו שם לעולם וכמ"ש בד"ה אתי' אימא וכו' שם תהי' קבורתו עכ"ל אך רשב"א כ' דסגי בביטול לאותו היום בלבד וא"כ גם בכאן לק"מ מטפיח כיון דאינו מבטל אלא ליומא לא הוה כבונה אלא מוסיף על אהל ארעי ושרי לרבנן דר"א ועיין בשבת קכ"ו ע"ב וכן כתיבה דמגלה כיון דלא מבטלי' אלא לשעה לא הוה מורד מקדושה ומ"מ חוצץ:

בחביות של מתכת הקשה ר"ת היא גופי' מטמא באהל. היינו לשיטתו דס"ל חרב הרי הוא כחלל לטמא באהל ונזיר מגלח עליו. ומ"מ אין הכהן מוזהר עליו ולית לי' האי כללא כל שהנזיר מגלח עליו כהן מוזהר עליו כמבואר כל זה בתוס' נזיר נ"ד ע"ב ד"ה ת"ש וכו' ואמנם דוקא מתכת אבל שארי כלי' לא ודתני' בספרי בפסוק וכבסתם בגדיכם וטהרו פיר"ת היינו תכשיט זהב כעין ציץ וטבעת. אמנם רמב"ם מחמיר כספרי דפשיטא כל כלי' אפי' בגדי' מטמאי' כחלל ומכ"ש חרב. ואלו ואלו אינן טמאי' בחלל. אלא במגעו ולא במשא ולא באהל ואין הנזיר מגלח על מגעו. ועתו"ס סנהדרין נ"ב ע"ב ד"ה האי שריפה וכו' כ' עליהם הרב מו"ה בורמאן סג"ל די"ל דטרם שנשרפו לאפר נטמאו הכהני' כחלל עצמו ושוב נטמאו מישאל ואלצפן בכתנתם ובתשובו' מעיל צדקה סי' מ"ה מסיק על זה דליתא כיון דלרמב"ם אין הנזיר מגלח אפי' על הנגיעה. ממילא לא ידחו לפסח שני ע"ש ודפח"ח גם רמב"ן מאריך כאן בענין ועיי' מ"ש בזה פ' חוקת:

מלח חזי' לי' במרירותא לשיטת הראב"ד פט"ו מטומאות מת דכולי שמעתין מיירי מחלון דע"ד הא דבעי שיבטל שם אבל חור טפח מתמעט אפי' אינו מבטלו והאי חור נקרא ולא חלון. א"כ האי שינוי' דמרירותא לא איצטריך במסקנא דמינח בחספא דלית לי' שיעורא למעט החלון בלי צירוף מלח א"כ י"ל דהחספא סותם ג' טפחי' מהחלון ונשאר טפח א' ואותו טפח מתמעט במקצת ע"י המלח ולא בעי ביטול למעט טפח כל זה הבנתי מלשון מוז"ה במהרשש"ך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף