חתם סופר/בבא בתרא/ד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לית לי' תקנתא אלא בשטרא פירש"י ואם עשוהו שנים יבואו עדי' וכו' לכאורה אם עשוהו שנים לא יעשו לא זה ולא זה כדפריך ש"ס גבי חזית. ואע"פ שיש לחלק דאם יפול לרשות א' יטעון שטר היה לי ואבד משא"כ כשיש שטר לשניהם. ירא פן יהי' ביד השני שטרו. מ"מ מי הכניס רש"י לזה התגר. והנה נלע"ד כאשר מסקנת הש"ס לקמן הכא בהוצא עסקי' ולאפוקי מדאביי כו' הוא ממש בלי מובן ורש"י לא פי' בו כלום נלע"ד דהפי' כפשיטא דרש"י לא ס"ל כהתוס' ד"ה לאפוקי כו' אלא אדרבא הא אביי דס"ל דמתני' לא תני תקנתא לרמאי. דאיל"ה תקשו מ"ט לא תני תקנתא דהוצא בעי שטרא דקליפי' לא ידיעא ויבוא הרמאי לרמות אע"כ לא תני תקנתא לרמאי. ואתי רבינא למימר דמשו"ה תני מתני' חזית משני צדדי' תקנתא לרמאי לומר כל מה שאפשר בעולם תני אפי' לרמאי. ומינה מאי דלא תני ליכא למיחש לי' ולא בעי שטרא להוציא ודלא כאביי. ולפ"ז לאביי דלא תני תקנתא לרמאי ע"כ תשאר ק' ש"ס לא יעשה חזית לא לזה ולא לזה וצ"ל דאביי לא חייש וס"ל אי לא הוה לא לזה ולא לזה ונפל הכותל הוה של מוחזק או כק' מהרש"א דמתני' בתוס' ד"ה לפיכך וכו' דבלא"ה עכצל"כ להפוסקי' דמייתי נימוק"י דס"ל דתי' ש"ס דקדים חד מיניהו ועביד הוא רק ללישנא בתרא דר"ה וא"כ מה יענה לק' דר"ה לק' ש"ס אע"כ ס"ל אי לא הוה לזה ולזה הוה דחד מיניהו המוחזק וה"נ ס"ל לאביי משו"ה הוצרך רש"י לומר דאם עשו מדעת שניהם כותל של הוצא יעשה ב' שטרות לזה ולזה:

המקיף את חבירו מג' רוחותיו הרמב"ם פי' בחורבה והיינו משום דמתני' דריש מכילתי' מתחיל בחצר ומשניות דלקמן בחצר א"כ משנה זו השנוי בניהם נמי המקיף חורבה לעשות חצר מיירי ואמנם בהא פליגי ר"ה וחיי' בר רב ללישנא ב' דר"ח בר רב ס"ל לת"ק סגי בנטירותא בר זוזי דמוקי לי' בגינה ואמנם ר"ה ס"ל מיירי בחצר ולא שייך נטירותא. והלכה כוותי'. אבל בגינה ליתא להך דינא ומשו"ה מאריך ש"ס כל כך ברוני' ורבינא משום דבגינה הוה ואין הדין כך ע"כ נתפייס רבינא. ורבא להפחידו א"ל כן דלא כהתוס' ועלח"מ פ"ג משכני' וק"ל:

אם עמד וגדר וכו' רש"י גרס אם עמד ניקף ותוס' נמי דלא גרסי הכי מ"מ ס"ל דהלשון עמד וגדר דמיירי מניקף וא"כ מה שנדפס לקמן בש"ס מקיף וניקף א"ב דלת"ק ניקף דוקא ור' יוסי מוסיף מקיף טעות הוא וגי' זו הוא עפ"י שיטת הרז"ה ע"ש אבל לרש"י ותוס' לא גרסי' אלא ת"ק סבר אם גדר מקיף וכו' ור' יוסי סבר אם עמד ניקף וכו' וק"ל:

ואמנם מ"מ לכולי לישנא אחרינא ולר' הונא אין חילוק לדינא בין ניקף למקיף לר' יוסי וכדאמר ר"י אמר שמואל להדי' לפי' הגירסא שבספרים שלפנינו וא"כ ק' מ"ט נקיט ר' יוסי ניקף לרש"י ולתוס' לשון עמד דקאי אניקף כיון דבמקיף נמי הדין כן:

ונלפע"ד עפירש"י דמיירי שכבר הוקף מאז מחיצת החיצוניו' ועתה בא והקיף גם בינו להפנימו והנה מסתמא המקיף הזה כשהוא גדר הפנימי והגיע מחיצתו נגד מחיצה החיצונה סתם צדדיו והרי הוא גדר וסתם מכל וכל כזה ומה לו לגדור החיצונה שכנגד הפנימה הפתוח לרה"ר ומסתמא עומד הפנימה וסותם פרצה שלו ועי' מ"ש טור סס"י קנ"ח אבל לעולם לדינא אין חילוק בין ניקף למקיף לר' יוסי:

מגלגלין עליו את הכל לשון גלגול משמע ממקום אחר מה שלא הי' נראה שיהי' חייב ועיי' לשון רמב"ם בפי' משנה ועיי' מ"ש במתני' דלקמן אי"ה וכאן נ"ל לרמז דינו של רמ"ה שכ' סמ"ע סי' קנ"ח סקי"ט ע"ש והכוונה עד"מ כשהשדה מאה על מאה שיש בתשבורתו עשרת אלפי' אמה. ומזה יש להפנימי עשרי' על עשרי' שתשברתו ד' אמות נמצא זה הפנימי נהנה מההיקף והגדר א' מחלק עשרי' וחמשה שבכל השדה. א"כ צריך לו חלק א' מכ"ה מן ההוצאה. אע"ג שלא גרם לו הוצאה יתירה אלא א' מחמישי'. שהרי לגדור ד' רוחו' של מאה אמה צריך ד' מאו' אמה כותל לכל רוח מאה אמה. ולהפנימי שהוא בתשברתו ד' מאות תעשה ממנו רצועה אורך מאה ברוחב ד' אמות. ותוסיף מן הצד על שדהו של החיצון והנה אורך מאה. נשאר אורך מאה כמו שהי'. ואינו גורם הוצאה של כלום. רק ברוחב ד' אמות ברחבו של עליון ובשל תחתון והוה ח' אמו' שהוא א' מחמישי' של ד' מאות. הנה כתבתי זה שלא בדיוק שלא להעמיס על המעיין אבל באמת אחר שתסיר כ' על כ' הפנימי מתוך החיצון ישאר להחיצון צ"ו פחות חומש בקירוב. ולהפנימי צ"ו אורך וד' וחומש בקירוב רוחב והוא ממש כנ"ל. וס"ל להרמ"ה דצריך לשלם א' מכ"ה כפי מה שנהנה לא רק א' מחמישי' כפי שגרם לו הוצאה. והטעם כ' תורת חיים כדאמרי' בב"ק דף כ' משום שחרירותא דכותלא ע"ש והש"ך סק"ד לא ראה דברי תו"ח אלו. והיינו מגלגלי' עליו את הכל. ולפ"ז מרומז במשנה ב' הדיני' דמיירי מגדר הפנימי כפירש"י מדנקיט ר' יוסי עמד וכמ"ש לעיל בסמוך גם פי' הפוסקי' דמיירי מגדר החיצון מדנקיט מגלגלי' את הכל ונ"ל והיינו טעמא דהאריך ר"י אמר שמואל כל שני' ולא אמר סתם הלכה כר' יוסי בין מקיף ובין נקיף ולמה האריך להביא לשון המשנה אלא לרמז כנ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף