חיי אריה/אורח חיים/א
|
|
בספר עונג יו"ט (סימן ד') חקר בדין שנתערבו חוטין שלא נטוו לשמן כו' אם אמרינן שדבר המתבטל קונה חשיבות דבר המבטלו עי"ש היטיב. וע"ש בסימן צ"ה שחקר שם ג"כ כה"ג בדין שנתערב עור מבכור בשאר עורות ונכתב עליהם ס"ת:
א[עריכה]
ולכאורה יש להביא ראי' בס"ד דהמיעוט נהפך להיות כהרוב מהא דיליף הגמרא בחולין (דף י"א ע"א) דאזלינן בתר רובא מהא דסנהדרין (דף מ') דאם שנים מזכין ואחד מחייב הוה זכאי משום דאזלינן בתר רובא, והתם ע"כ צריכין לומר דהמיעוט קונה מעלות הרוב דהא אם אחד אמר איני יודע הוה כאלו נסתלק ונשאר רק שנים ובטיל הדין וע"כ צריכין לומר דהמועט נהפך לרובא:
ועוד נלפענ"ד להביא ראי' בס"ד מהא דהקשה התוספות ז"ל בבבא מציעא (דף ו' ע"ב ד"ה קפץ כלן פטורין כו') תימא דלבטל ברובא ולחייבו כולם במעשר כו' ואם נימא דדבר המתבטל מחשב כאלו אינו א"כ נחסר מהעשרה ולא נשאר רק תשעה וע"כ דהמועט קונה החשיבות של המרובה, ועיין בפרי מגדים יורה דעה (סימן קי"ט במשבצות ס"ק א') שחקר באם נתערב דבר האסור של ראובן ברוב היתר של שמעון אם מחוייב שמעון לשלם וכו' ויראה דעתו הגדולה דדבר האסור בהנאה הבעלים מפקירין אותם (ובמקום אחר הארכתי בזה בס"ד) ודבר שמותר בהנאה משמע דמחוייב לו לשלם, משמע קצת דקונה חשיבות הרוב ולא אמרינן דנחשב כאילו אינה:
ב[עריכה]
ועוד נלפענ"ד להביא ראי' בס"ד מהא דכתב המגן אברהם (בסימן ט' ס"ק א') דצמר רחלים וצמר שאר מינין שטרפן זה בזה אזלינן בתר רובא כו' ואי נימא דהמיעוט לא נהפך לרובא א"כ הא טלית בעי שיעור כדי שיתכסה בו ראשו ורובו א"כ הא מחסר מהשיעור אע"כ דהמיעוט קונה מעלות הרוב: