חידושי הרי"מ/בבא בתרא/מח/ב

חידושי הרי"מ בבא בתרא מח ב

דף מ"ח ע"ב

תוס' ד"ה אבל שדה זו לא. דבסתם שדה לא מהני מודעא כו'. ונראה טעמם דלרבא שצריך להיות מעשה אח"כ המורה על ריצוי כמו שדה סתם ובירר שדה אחת או ארצי כו'. וע"כ דס"ל דתלוה וזבין בשדה זו כל שאין ראיה אחרת הוי כאלו מסר מודעא שהרי האונס בפנינו ולא מהני אא"כ עשה אח"כ דבר ברצון וזה הוי כביטול מודעא כנ"ל. אם כן ממילא אף שמסר מודעא על שדה סתם ואח"כ בירר שדה הוי כמו אלו ביטל המודעא בפירוש דמהני ואי אונסי' על שדה זו אינו צריך מודעא כנ"ל משא"כ לדידן:

באשה כו' אפקעינהו כו'. והקשו תוס' דלא אמר כל דמקדש כו' וכ' דיש כח כו' והא קי"ל אין כח. וי"ל כמ"ש לעיל דכשלאחר שיתקנו יהיה הדין כן לא חשיב עקירת דבר כו'. וכן כיון שתקנו להפקיע אין לה שום חיוב עליו דשאר כסות וכהאי גוונא שוב הוי תלוה ויהיב. וממילא אנן סהדי דלא ניחא לה דלמה תתרצה כיון שהדין דאין קדושין כלל. ושוב אי איתרמי שנתרצית הוי דברים שבלב ובלי עדים כנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף