חידושי הר"ן/מגילה/טז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' אגדות מהרש"א
מהר"ם שיף
מהר"צ חיות
רש"ש
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חידושי הר"ן TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png ב

דף ט"ז ע"ב

וא"ו דויזתא צריך לממתחיה בזקיפה. כלומר צריך להאריך בה בטעם קריאתה ולא יחטוף אותה וי"א כי היא וא"ו גדולה מחשבון אותיות גדולות שכותבין בעשרים וארבעה בחשבון אל"ף בי"ת גימ"ל:

אריח זה הכתב:

לבנה. הוא החלק שהוא רוחב כפלים מן הכתב שהאריח חצי לבנה. כך פירש"י. ואין נראה לר"ת אלא כמו שאריח הוא מן הכתב כמו כן הלבנה הוא מן הכתב שהלבנה והאריח שתיהן מרובעין אלא שזה גדול וזה קטן והכי פירושא כל השירות כולן אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח שהשיטה הארוכה קורא לבנה והקצרה אריח חוץ משורה זו שאריח על גבי אריח את שהיא תיבה קצרה קורא אריח והם זה למעלה מזה והלבנה קורא לשיטות הארוכים וכל השיטות זה למעלה מזה. ותדע דהא שירת הים מפורש במדרש שהיא אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח וסתומה משני ראשיה והטעם מפורש בהגדה לפי שסגר הקב"ה את מצרים לפניהם ולאחריהם. וראשי השיטין כתבם ר"ת בתיקון ס"ת שלו. אך שירת האזינו לבנה על גבי לבנה כדמוכח במס' סופרים שהשיטות ארוכות זו כזו דקת' התם האזינו שעשאה שירה ושירה שעשאה האזינו אל יקרא בו לפי ששירת הים השיטות אחת ארוכה ולמטה ממנה קצרה ושירת האזינו כולן ארוכות. (והטעם כי היכי דבעשרת ושירת האזינו כולן ארוכות). והטעם כי היכי דבעשרת בני המן אומרים שלא תהא תקומה למפלתן פי' שכשהחומה שוה בשני ראשיה ואין בה בליטות אין להוסיף עליה כמו אם היו שם בליטות ושני החומה שאז יוכלו להוסיף על הבנין כך בשירת האזינו שכתוב בה מפלתן של רשעים והאומות דכתיב מראש פרעות אויב. ונקם ישיב לצריו. ודם עבדיו יקום. ולא תקשי מהא דהכא דהא לא אתא למעוטי שאר שירות אלא מאריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה אבל לא אתיא למימר שיהיו כולן אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח דהא איכא שירת האזינו שהיא לבנה על גבי לבנה שכל השיטות הם ארוכות וטעמא כדפרישית:

א"ד אבהו כדי שלא תהא תקומה למפלתן. ירושלמי צריך שיהא איש בראש דפא וה' בסופא שניין ונחית בהדין קינטראי. ירושלמי רב אמר צריך לומר ארור המן ארורים בניו. ברוך מרדכי. ברוכה אסתר. א"ר פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב. ר' יוחנן כד הוה מטי לההוא פסוקא אשר הגלה נבוכדנצר הוה אמר נבוכדנצר שחיק עצמות שכל נבוכדנצר דירמיה חי. ברם הכא מית הוה.

[1]דברי שלום ואמת. לרבות שרטוט שפעמים שאדם עושה שרטוט באיגרות ולהכי רבייה אבל לתגין לא רבייה שלא מצינו תגין אלא לס"ת שהקב"ה קושר קשר לאותיות. כדאיתא בשבת בפ' ר"ע. ויראים שאמרו צריך זיינין לא דייק ועכשיו נהגו שלא לקרות אלא בעפיץ. וכתבו הגאונים שהעבוד שלנו כשר אפי' לס"ת ומנהג שלהם היה לעבד בעפצים. הרב הגדול רבינו משה כתב פ"ב דהלכות מגלה וצריכה שרטוט כתורה עצמה. ואין העור שלה צריכה עבודא לשמה. היתה כתובה על הנייר או על העור שאינה מעובד או שכתבה גוי או מין פסולה ע"כ. ירושלמי בלולב הגזול הכל מודים בלולב שפסול ומה בין שופר ללולב לולב בגופו הוא יוצא ברם הכא בקולו הוא יוצא וכי קול אסור בהנאה ומסתברא במגלה גזולה יצא מאותו טעם. גרסינן בגיטין בפ"ק בני אדם העומדין עלי. לחרף ולגדף. ובידי למוסרן למלכות. כח בידי להשליך עליהם המלכות: בעוד רשע לנגדי. מריבני ומקניטני: א"ר יצחק שתים כותבים. עיין בסוף הספר באות אל"ף.

מגלה צריכה שרטוט כאמתה של תורה. והיינו מזוזה שהיא אמתה של תורה דכתיב בה שמע ישראל יי אלהינו יי אחד:

תוספת מסוף הספר

עיין לעיל קום די"ט ע"א שציין לכאן וכתב שם עיין בסוף הספר באות אל"ף אות אל"ף.

פרק שני דמגילה [בפ"ק דגיטין ד"ו ע"א] א"ר יצחק שתים תיבות כותבין בלא שרטוט ג' אין כותבין. פיר"ת בס' הישר בלא שרטוט העליון שאין ס"ת וכ"ש שאר ספרים צריכין שרטוט אלא שיטה ראשונ' חוץ מן המזוז' שהלכה למשה מסיני שצריכה שרטוט בין כל שיטה לשיטה ואי אפילו ג' תיבות נמי אין כותבין אמאי איצטריך הלכה למשה מסיני במזוזה והא דאמרינן הכא (דט"ז ע"ב) מלמד שצריכה שרטוט כאמתה של תורה היינו כמזוזה שיש בה מלכות שמים תדע דהא אמרינן הכא (די"ט ע"א) נקראת ספר ונקראת אגרת. נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה כס"ת ואי ס"ד ספר תורה צריך שרטוט תיפוק לי שרטוע מהתם משום שנקראת ספר ולמה לי דברי שלום ואמת. עוד הביא ראיה מדאמרינן במנחות (דל"ב ע"ב) שתפילין אין צריכין שרטוט ומי גרעי מכל הספרים. וא"ת שהלכה למשה מסיני הוא הא לא חזינן בגמרא הלכה בתפילין כלל וכי גמירי במזוזה הוא דגמירי שהיא צריכה שרטוט. אבל רש"י ז"ל פי' הכא דמגלה כאמתה של תורה היינו ס"ת עצמו וכן משמע בירושלמי נאמר כאן דברי שלום ואמת ונאמר להלן אמת קנה ואל תמכור הרי היא כאמתה של תורה מה זו צריכה שרטוט אף זו צריכה שרטוט. מה זו נתנה להדרש אף זו נתנה להדרש. ותפילין שאינם צריכים שרטוט אפשר לומר מדאמר רחמנא מזוזה מכלל דתפילין לא צריכי שהתפילין ומזוזה כיון שלא ניתנו לקרות בהן מן הדין אינן צריכין שרטוט שאין שרטוט אלא בס"ת ושאר הספרים שניתנו לקרות בהן כדי שלא יתערבו השיטות וירוץ הקורא בהן ואתיא הלכה למשה מסיני והצריכה שרטוט למזוזה אבל תפילין בדינן עומדים ואין צריכין שרטוט כלל שלא ניתנו לקרות בהן אלא מחופין וטמונין הן בעורן. ומה שהוקשה לו לר"ת ז"ל אמאי צריך דברי שלום ואמת במגלה שהרי נקראת ספר כיון שנקראת אגרת הוה אמינא שאין צריכה שרטוט ומה שנקראת ספר להלכותיה אתא שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ולאו לשאר מילי לפיכך הוצרך לכתוב דברי שלום ואמת שהחזירה לכלל ספר נמי להצריכה שרטוט וה"ה לעבוד ולכתוב אשורית ובדיו. ושמא לא הוצרך אלא לשרטוט שהייתי אומר כיון שנקראת אגרת אינה צריכה שרטוט שבכך היא דומה לאגרת יותר משאר הדברים והתם במס' מגלה ירוש' גרסינן הלכה למשה מסיני שהיו כותבין בעורות בדיו מסורגל פי' משורטט בין שיטה לשיטה דהיינו לשון סירגול בכל מקום. ובבראשית רבה זה ספר תולדות אדם אף הסירגול הספר אדם הראשון למד ואשכחית התם בספרי ויקרא. קווצותיו תלתלים זה הסרגול. שחורות כעורב אלו השטות. והיינו סרגול כל שטה ושטה שהן עשויות תלתלים והורו מקצת חכמי הצרפתים דכי אמרינן דג' אין כותבין ה"מ כההוא דאמרינן בפ"ק דגיטין בני אדם העולין משם לכאן הם קימו בעצמם ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין דקרא גופיה מייתי א"נ כגון דאמרי בתלמוד שנאמר אבל במקום שכותב אגרות הרשות ומדבר בלב נקיה ונקט לישנא דקרא אין צריך שרטוט שאין זה קדוש שלא נתכוין לפסוק אלא ללשון צח ובירושלמי לא משמע הכי דגרסינן בפ' בני העיר שלח ר' אבהו וכ' לון הרי פייסנו לג' לטורין וכו' אבל תמר תמרורת בתמרוריה היא עומדת ובקשו' למתקה ולשוא צורף צרף ר' מונא משלח כתב לר' הושעיא ראשיתך מצער מאד תשגא אחריתך משמע דאפי' בכי האי גונא אינו רשאי לכתוב פסוק בלא שרטוט. ראינו שנהגו מקצת העם לכתוב פסוקים בלא שרטוט אפי' בתלמוד וסבורי לומר שלהפרש הפסוק או להלכותיו מותר וטועים הם דהא ר' אביתר גיטין ד"ו ע"ב) דומיה דהלכותיו ואמרינן נמי ביבמות (דק"ו ע"ב) ואקרינוה מאי דכתיב בס' אוריתא דמשה מאן יבנו וגו' ואמרינן מר זוטרא משרטט וכתב להו וכן הדין נותן דלמה יהא מותר אם צריך לו ישר ויכתוב אבל נראה שכתיבה זו שאינה אשורית מותר לכתוב בלא שרטוט שלא אמרו אלא כגון ס"ת ונביאים שכתיבתן אשורית אבל כתיבה זו ודאי מותר שאינה כתיבה כלל ולא הוכשרה בכל ספר הקדש ועל דא סמיך רבינו למכתב כתיבה זו בלא שרטוט וכן עמא דבר.

סליק פירקא ברחמי שמיא
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
  1. הועבר מלהלן.