חזקוני/ויקרא/טו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
אל בני ישראל בני ישראל מטמאים בזיבה ואין הגויים מטמאין בזיבה. איש ולא קטן איש הוי מעוט אחר מעוט לרבות קטן.
מבשרו עד שתצא חוץ מבשרו. וכנוי לערוה הוי, כמו ומכנסי בד יהיו על בשרו, וכן יהיה זובה בבשרה.
ג[עריכה]
רר בשרו את זובו מן זובו, כמו כצאתי את העיר.
ה[עריכה]
ואיש אשר יגע בשעת מגע מטמא בגדים, פירש אינו מטמא בגדים.
במשכבו פרש״י למד על המשכב שחמור כו׳ כלומר משכב זב אפילו לא נגע בו הזב הרי הוא חמור כזב עצמו והמגע שאינו משכב אינו אלא ולד הטומאה כדכתיב והנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו וגו'.
יא[עריכה]
וכל אשר יגע בו הזב וגו'. אין כאן מקומו של מקרא זה עד לאחר וכי יטהר הזב מזובו אלא איידי דנקיט ליה במגעותיו של זב כתבינהו לכולהו בחד דוכתא.
וידיו לא שטף במים א״ר אלעזר בן ערך מכאן סמכו לטהרת הידים מן התורה ולשון נקיה הוא שהוציא טבילה בלשון רחיצת ידים וכן מצינו ארחץ בנקיון כפי.
יב[עריכה]
וכלי חרש אשר יגע בו נאמר כאן בו ונאמר להלן אשר תבושל בו מה בו האמור להלן מאוירו אף בו האמור כאן מאוירו ומאחר שלמדנו שאין זב מטמא אותו אלא מאוירו מה ת״ל אשר יגע בו ללמדך איזהו מגע שהוא ככולו הוי אומר זה הסטו.
יג[עריכה]
לטהרתו מיום שפסק זובו.
ורחץ בשרו במים חיים הזב טעון רחיצת מים חיים אבל כליו והמצורע עולים בכל המימות.
וטהר מלטמא כלי חרס במשא.
יד[עריכה]
יקח לו משלו.
טז[עריכה]
ואיש כי תצא פרט לקטן ואינו יוצא מכלל קטן עד שיהא בן תשע שנים ויום אחד.
כי תצא ממנו עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו מכאן אמרו כהן זב וכהן בעל קרי שהרגישו אבריו, אוחזין באמה ובולעים את התרומה.
ורחץ במים ואפילו במי מקוה.
את כל בשרו במים שכל גופו עולה בהן וכמה הם אמה על אמה ברום שלש אמות, שכן מדת ארכו ורחבו של כל גופו ושיערו חכמים שהם מ׳ סאה.
יז[עריכה]
אשר יהיה עליו שכבת זרע מה שכבת זרע האמורה למטה כברייתה אף שכבת זרע האמורה כאן כברייתה פרט לשכבת זרע שנסרחה.
יח[עריכה]
אשר ישכב איש אתה שכבת זרע פרט למערה.
ורחצו במים הקיש רחיצתו לרחיצתה מה רחיצתה פרט לבית הסתרים אף רחיצתו כן.
יט[עריכה]
זבה בבשרה בי״ת במקום מ״ם כלומר זובה מבשרה ובשרה כנוי לערוה. שבעת ימים תהיה בנדתה כל שבעה תהיה בנדתה מלמד שאינה טובלת מבעוד יום.
כא[עריכה]
ורחץ במים וכ״ש הנדה עצמה בזמנה.
כג[עריכה]
ואם על המשכב הוא י״מ ואם על המשכב הוא, דקאי הוא אדם יהיה זובה. וכן יהיה הפירוש אם אותו דם יהיה על משכבה או על כלי מושבה בנגעו בו אותו הדם באותו כלי יטמא עד הערב ולאחר טבילה. דוגמא וכל בגד אשר יהיה עליו שכבת זרע, ואם תאמר למה נאמר ואם על המשכב הוא אם הנוגע במשכבה טמא הנוגע בדמה לא כל שכן, אלא לפי שאין עונשים מן הדין כתב לך ואם על המשכב הוא . וכן דרשינן גבי כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא.
כד[עריכה]
ישכב איש אתה פרט למצורעת.
כה[עריכה]
ואשה כי יזוב זוב לרבות את האונס.
דמה מחמת עצמה ולא דמה מחמת ולד.
ימים רבים והלא אינן רק שלשה ימים אלא לפי שפורשת מבעלה והם ימים של צער קורא אותם רבים.
על נדתה כמו עם נדתה, דוגמת על שדה הארץ יחשב.
כז[עריכה]
וכל הנוגע בם ע״י חבוריהם.
כח[עריכה]
וספרה לה אבל אינה זקוקה ברכה על הספירה שפעמים היא רואה קודם שישלימו לה שבעת ימי טוהר וטעונה לחזור ולספור והויא ברכה לבטלה.
כט[עריכה]
והביאה אותם אל הכהן מניין שהיא טובלת מבעוד יום תלמוד לומר והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד אלא אם היתה מעורבת שמש. מלמד שהיא טובלת מבעוד יום.
לא[עריכה]
והזרתם זו אזהרה.
ולא ימתו זה עונש.
בטמאתם בשביל טומאתם.
לג[עריכה]
עם טמאה זבה או נדה או שומרת יום כנגד יום. שלימא סדרא דפרשת מצורע
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |