חזקוני/במדבר/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חזקוני TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

דבר אל בני ישראל כשראה שחזרו בתשובה ונתאבלו על מה שעשו הודיעם שיתישבו בה בניהם ודבר עמהם על עסק הקרבנות שיקבלם ברצון מהם.

אל ארץ מושבתיכם אבל במדבר לא תקריבו כי אתם במזיד ואין קרבן כפרה למזיד.

ד[עריכה]

והקריב המקריב רבי נתן אומר זה בנין אב לכל המתנדב במנחה שלא יפחות מעשרון ולוג שמן.

ה[עריכה]

תעשה על העלה עם העולה דוגמא על שדה הארץ יחשב. על העלה או לזבח למה נאמר לפי שנאמר למעלה ועשיתם אשה עולה או זבח שומע אני שאם אמר הרי עלי עולה הרי עלי מנחה הרי עלי שלמים יביא נסך אחד לשניים ת״‎ל על העלה או לזבח מגיד שמביא לזה בפני עצמו ולזה בפני עצמו.

ט[עריכה]

והקריב על בן הבקר עם בן הבקר.

יא[עריכה]

ככה יעשה לשור האחד מצינו שלא חלקה התורה בין נסכי עגל לנסכי שור.

או לאיל האחד למה נאמר סד״‎א כיון שמצינו שחלקה התורה בין נסכי בני שנה לנסכי בני שתים כן תחלוק בין נסכי כשבה לנסכי רחל ת״‎ל או לאיל, או לשה ללמדך שלא תחלוק בין נסכי כשבה לנסכי רחל. בכבשים או בעזים למה נאמר הואיל ומצינו שחלקה התורה בין נסכי כבשים לנסכי איל כן תחלוק בין נסכי גדי לנסכי תיש ת״‎ל בכבשים או בעזים מקיש גדול שבעזים לקטן שבכבשים מה זה ג׳‎ לוגין אף זה ג׳‎ לוגין.

יב[עריכה]

לאחד כמספרם הלמ״‎ד בקמץ.

יג[עריכה]

כל האזרח יעשה ככה למה נאמר לפי שהוא אומר ומעוך וכתות וגו׳‎ אלו אי אתה מקבל אבל אתה מקבל מהן תמימים אחרי שזכיתי שהא״‎י מביא עולה יכול מה ישראל מביא נסכים אף כנעני מביא נסכים תלמוד לומר כל האזרח יעשה ככה וגו׳‎ ישראל מביא נסכים ואין הכנעני מביא נסכים מכאן אמרו גוי ששלח עולותיו ממדינת הים ולא שלח נסכים עמהם יקרבו משל צבור.

יד[עריכה]

וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם עכשיו. וכי יגור למחר. לדרתיכם מכאן ולהבא פרשה זו נאמרה בתורה ונשנית בשביל שני דברים שנתחדשו בה מכנענים ומגרים.

יט[עריכה]

והיה באכלכם הבי״‎ת בפתח והאל״‎ף בחטף פתח.

כ[עריכה]

כתרומת גרן שהיא ראשית דגנך אף זו מראשית עריסותיכם.

כא[עריכה]

מראשית ערסתיכם להביא לקט שכחה ופאה שחייבין בחלה.

לדרתיכם להביא עסת שביעית שחייבת בחלה.

כז[עריכה]

ואם נפש אחת תחטא בשגגה עבודת כוכבים היתה בכלל כל המצוות שהיחיד מביא עליהם כשבה או שעירה, ונשיא שעיר, וכהן משיח וב״‎ד פר, הרי הכתוב מוציאה מכולם להחמיר עליה ולדון בקבועה שיהא יחיד ונשיא ומשוח מביאין עליהם עז בת שנתה לחטאת לכך נאמר פרשה זו.

עז בת שנתה זה בנין אב כל מקום שנאמר עז צריך שתהא בת שנתה.

ל[עריכה]

ונכרתה אין הכרתה אלא לשון הפסקה.

לא[עריכה]

עונה ה״‎א רפה.

לב[עריכה]

ויהיו בני ישראל במדבר שכן נגזר עליהם שלא יכנסו לארץ. במצות דלעיל כגון נסכים וחלה כתיב בהם וכי תבואו אל הארץ בבואכם ללמד שאינן נוהגות אלא בארץ אבל שבת נוהגת בין בארץ בין בח״‎ל ואפי׳‎ במדבר ולהכי כתיב ביה במדבר.

וימצאו איש מקשש עצים פירש״‎י בגנותן של ישראל דבר הכתוב שלא שמרו אלא שבת ראשונה ובשניה בא זה וחללה נמצאת למד שהמקושש היה בשנה ראשונה. ואם תאמר הרי בפרשת אמור פרש״‎י שמקושש ומקלל היו בפרק אחד וגבי מקלל משמע שהוא היה בשנה שניה כשהדגלים נקבעו אלא י״‎ל אף מקלל היה בשנה ראשונה ואעפ״‎י כן יצא מחויב כמו שפי׳‎ בפרשת אמור.

מקשש עצים ביום השבת מר אמר מעביר ד׳‎ אמות ברשות הרבים היה ומר אמר תולש היה ומר אמר מעמר היה בפרק הזורק.

וימצאו מלמד שמנה משה שומרים עליו ומצאו אותו מקושש.

לג[עריכה]

ויקריבו אתו וגו׳‎ מקשש למה נאמר עוד, והלא כבר נאמר וימצאו איש מקושש מה תלמוד לומר ויקריבו אתו מלמד שהתרו בו ולא הועיל.

לד[עריכה]

כי לא פרש מה יעשה לו פרש״‎י באיזו מיתה ימות. וא״‎ת לידייניה בחנק דכל מיתה האמורה בתורה סתם היא בחנק אלא י״‎ל מסופק היה משה אי ילפינן חלול חלול מעבודת כוכבים ויהיה נדון בסייף לכך ויניחו אותו במשמר ואם תאמר אליבא דר׳‎ יהודה דאמר אינו נהרג עד שיודיעוהו בשעת התראה באיזו מיתה הוא נהרג היאך דנוהו למיתה אלא י״‎ל שמא התרו בו ד׳‎ מיתות והתיר עצמו למיתה בכולן.

לח[עריכה]

ועשו להם ציצת לא הניח הקב״‎ה דבר בעולם שלא נתנו בו מצוה לישראל יצא לחרוש ולא תחרוש בשור וחמור, לזרוע לא תזרע כלאים. לקצור כי תקצור קצירך. ללוש ראשית עריסותכם. שחט ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקבה. קן צפור שלח תשלח. בחיה ועוף ושפך את דמו וכסהו בעפר. נטע וערלתם ערלתו. ילדה זכר ימול בשר ערלתו. קבר את המת לא תתגודדו. מגלח לא תקיפו. בנה בית ועשית מעקה, וכתבתם על מזוזות. נתכסה בטלית ועשו להם ציצת.

על ציצת הכנף עם ציצית הכנף דוגמא על שדה הארץ פי׳‎ עם צצית הכנף שהיא לבן יתנו פתיל תכלת וכן אמרו רבותינו.

לט[עריכה]

וזכרתם את כל מצות ה' פירש״‎י שמנין גימטריא ציצית ת״‎ר וח׳‎ חוטין וה׳‎ קשרים הרי תרי״‎ג. ולפי ששלשת תיבות של ציצת חסרים יו״‎ד אחרונה נכתב לציצת שהלמ״‎ד ממלאה גימטריה של שלשת התיבות של ציצית להיות כל אחת ואחת עולה בגימטריה תרי״‎ג.

ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם כשתראו מצותי תזכרו שאתם עבדי ולא תרגילו אחרי הלב והעין לעבור על מצותי.

מ[עריכה]

למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי נסמכה פרשת ציצית לפרשת מקושש לפי שכשנדון המקושש על שחלל שבת אמרו ישראל היאך נוכל לעמוד על שמירת שבת היום או למחר נתחייב מיתה כזה שהרי ביו״‎ט הכר סימן בשמירתן ומה שאין כן בשבת לפיכך נתן להם מצות ציצית להתעסק בה בשבת כמו שאמרו רבותינו ז״‎ל כל ההולך בשבת בלא ציצית כאילו מקושש עצים בשבת.

והייתם קדשים לאלקיכם ומי הוא אלוקיכם?

מא[עריכה]

אני ה׳‎ אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ומיסודו של רבי משה הדרשן פרש״‎י ושמונה חוטים שבה כנגד שמונה ימים ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים, ואם תאמר הרי בפרשת בשלח פרש״‎י ליל שביעי ירדו לים בשחרית אמרו שירה. אלא י״‎ל הכא דמני שמנה ימים מני מיום שיצאו מגושן ונתקבצו לרעמסס והתם בפרשת בשלח מני מיום שנסעו מרעמסס לסכות. שלימא סדרא דפרשת שלח


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.