הר המוריה/פסולי המוקדשין/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הר המוריהTriangleArrow-Left.png פסולי המוקדשין TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
הר המוריה
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

מליקתן

פסולה. זבחים ס"ח א'.

אינו

כנבלת וכו' שם. ומדלא הוציא זר מן הכלל מבואר דס"ל דמליקת זר אינו מטמא בבית הבליעה וכר"י דס"ל הכי שם ע"ב והלכה כר"י לגבי רב ותניא כוותיה שם ס"ט א' יעו"ש. ודע כי בתוספתא שם פ"ז איתא וז"ל מלק הזר ומלק הפסול מטמאין בבית הבליעה הפגול והנותר אינן מטמאין בבית הבליעה מפני שלא היה פסולן בקדש עכ"ל נ"ל כי ט"ס הוא ועוד דהא בפסול כו"ע לא פליגי דלא מטמא בגדים בבית הבליעה לכן נ"ל דכצ"ל מלק הזר מלק הפסול הפגול והנותר אינן מטמאין בבית הבליעה וכו' וזהו הברייתא המובא בש"ס דתניא כוותיה דר' יוחנן ומשמע דגם בע"מ נמי אין מטמא ועיין תוס' ס"ט א' ד"ה ולטעמיך.

מלק

בלילה. שם ס"ח א' ועיין לח"מ כאן ועיין מש"כ לעיל פ"ג ה"ו.

חולין

בפנים וכו'. שם במשנה וצ"ע אמאי לא כתב בקדשים בין בפנים בין בחוץ כדאיתא שם ס"ט א' ועיי"ש בתוס' ד"ה לאתויי וכו' ושם ס"ח ב' בד"ה אמר רב וכו' ויש לעיין בזה.

ב[עריכה]

תורים

שלא וכו'. שם ס"ח ב' במשנה.

ושנסמית

עינה וכו'. היינו שנחטטה לגמרי ועיי"ש בתוס' ד"ה ושנסמית וכו'.

זה

הכלל וכו'. שם ס"ח ב' במשנה.

ג[עריכה]

ונמצאת

טרפה וכו'. שם ס"ט א' ב' איפלגי בה תלתא תנאי ר' מאיר ס"ל מליקתה מטהרת טרפה מטומאתה ור' יהודה ס"ל דאף שחיטתה אינה מטהרת מידי טומאתה ורבי יוסי ס"ל דמליקתה אינה מטהרת ושחיטתה מטהרת מידי נבלה (וכן הובא שם נ' ב') והלכה כר' יוסי וכמו שפסק רבינו בפי' המשניות שם.

שמלק

בסכין. שם ס"ח א' במשנה ושם ב' בגמרא.

חולין

בפנים וכו'. שם ס"ח א' וס"ט א'.

כשר

למזבח. עי' תוס' זבחים ס"ח ב' ד"ה אמר וכו' בהג"ה שם ושם ס"ט א' ד"ה לאתויי וכו' ושם פ"ד ב' ד"ה ומוציא וכו' בהג"ה שם יעו"ש ועיין מש"כ בזה לעיל פ"ג ה"ו יעו"ש היטב.

ד[עריכה]

הנרבע

והמוקצה וכו'. שם פ"ה ב' ויבמות פ"ג ב' בכורות מ"ב א' ותוספתא זבחים פ"ז (ויש שם ט"ס בדברי ר"א וכצ"ל ר"א אומר טומטום ואנדרוגינוס אין מטמאין בגדים בבית הבליעה שהיה ר"א אומר כל מקום שנאמר זכר ונקבה אתה מוציא טומטום ואנדרוגינוס מביניהם ועוף הואיל ולא נאמר בו זכר ונקבה אין אתה מוציא טומטום ואנדרוגינוס מביניהן כצ"ל וכ"ה ביבמות שם ובבכורות שם ועיין בתו"כ ויקרא פ"ז פרשה ו' וע' מש"כ בפ"ג מהל' איסורי מזבח ה"ו יעו"ש היטב.

במעשה

הקרבנות. פ"ז מהל' מעשה הקרבנות ה"ו.

ועולת

העוף וכו'. לעיל פ"ו שם ה"ב.

ה[עריכה]

למעלה

פסולה וכו'. זבחים ס"ו א' קינין פ"א מ"א והיינו דוקא בהזייתה עשאה למעלה אבל אם מלקה למעלה כשר כדאיתא לעיל פ"ז מהל' מעשה הקרבנות ה"ט וכ"ה בש"ס וכ"כ מרן.

כמעשה

עולה. היינו ר"ל שמיצה וכ"ש הוא מהא דלעיל וכתב זה משום סיפא דכתב בהלכה ט' דאפ"ה אין מטמאין בבית הבליעה וכצ"ל במשנה התם (ובאמת שם אין הכרח בזה דהתם לא תני בכה"ג דלשון רבינו יעו"ש).

ו[עריכה]

שעשאה

למטה. שם בזבחים ובקינים.

מלק

סימן וכו'. כ"ה ש"ס מפורש בחולין כ"ט ב' דבעולה מלק בה סימן אחד למעלה וסימן אחד למטה פסולה דעביד בה מעשה חטאת העוף יעו"ש ומתוך כך תמיה לי על מש"כ התוס' יו"ט כאן (בד"ה עשאה למטה וכו') וז"ל ואפילו מליקה בלבד שעשאה למטה נראה דפסולה וכו' יעו"ש וקשה למה תלה הדבר בנראה הא ש"ס מפורש דאף בסימן אחד למטה פסולה ונראה ממנו דאשתמיטתיה ג"כ דברי רבינו דכאן. ולכאורה יש עוד ראיה לזה הדין מהא דאיתא בזבחים ס"ז א' עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת נמשך והוי חטאת ומסקינן שם ס"ח א' דאינו מועיל רק לצאת ממעילה ולא לאכשורה יעו"ש אלמא דבסימן אחד למטה נעקר שם עולה ממנו אבל באמת אין משם שום ראיה דהתם מיירי שעשה לגמרי כמעשה חטאת שלא מלק רק סימן אחד והזה דמה למטה אבל אה"נ אם מלק סימן אחד למטה והשני מלק מלמעלה ומיצה כדין עולה לשם עולה לא מוכח מידי משם ואדרבא מלשון רש"י התם משמע דלהכי נעקר שם עולה ממנו דקדשים שם חטאת עלה עד לא חלה עלה שם עולה פסולה יעו"ש היטב ומשמע מזה דבסימן אחד למטה אכתי לא חל עלה שם עולה פסולה ובאמת דברי רש"י הללו צ"ע קצת מהסוגיא דחולין הנ"ל דמשם מבואר דתיכף כשמלק סימן אחד למטה נעשה עולה פסולה אמנם בתוס' שם ד"ה ועולת העוף וכו' מבואר כדברי רבינו שכתב שם וז"ל וי"ל שהמליקה מושכתו ובסימן ראשון ליכא פסול של עולה דנימא שתמשך ותיהוי חטאת וכו' משמע מזה דאדרבא דהא דנעשה פסול בעולה זהו הגורם להמשך להיות חטאת יעו"ש וכ"כ עוד שם ס"ו ב' בד"ה דשני וכו' יעו"ש היטב וזה שלא כרש"י והבן ויש עוד לעיין בזה ועיין בסוף הפרק מש"כ עוד מזה.

כמליקת

עולה. היינו במיצוי והבדלה.

כמעשה

חטאת. היינו שלא הבדיל או שהזה ואף דבש"ס שם ס"ו ב' מוקי הך בבא דשני במיצוי היינו כי היכי דלא תיקשי אמאי נקט ומועלין בו אמנם רבינו דלא הזכיר כאן מדין מעילה אה"נ דמיירי לענין שני במליקה נמי ופשוט. והא דשני במיצוי צ"ל דלא מיצה כלל רק הזה לחוד ועיי"ש בתוס' ד"ה ואלא במיצוי וכו' (שם ע"ב) יעו"ש היטב אמנם התוס' לא כתב זה רק למ"ד מיצוי חטאת העוף לא מעכב ורבינו פסק לעיל פ"ז מהל' מעשה הקרבנות ה"ז דמיצוי מעכב וצ"ל דס"ל כתירוץ קמא דתוס' דאפילו הזה ומיצה אח"כ מיקרי זה שינוי לגבי עולה א"נ יפרש הסוגיא אליבא דמ"ד מיצוי לא מעכב והוא מיירי כאן משינוי מליקה. אבל זה דחוק דא"כ איך יפרנס רבינו סוגיא זו למ"ד מיצוי מעכב איך יתרץ קושיא זו לכן נ"ל דאפשר ס"ל כתנא קמא דאפילו אי מיצה אח"כ מ"מ מיקרי זה שינוי לגבי עולה או דאפילו לא מיצה אח"כ רק הזה לחוד מ"מ מיקרי זה מעשה חטאת אע"ג דלא עשה מעשה הכשר חטאת לגמרי מ"מ נפק מידי עולה בתרתי במה שעשה למטה וג"כ הזה ויש לעיין בזה.

ודע הא דפריך הש"ס שם דשני במאי אילימא דשני במליקה מדקתני סיפא וכולן אין מטמאין בבית הבליעה ומועלין בהן נימא דלא כרבי יהושע וכו' יעו"ש היטב נ"ל דה"פ מדקאמר וכולן שעשאן למטה כמעשה כולן פסולה וקאמר דמועלין בהם ומשמע דקאי אף אעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת דאל"ה הו"ל לומר חוץ מחטאת העוף וחוץ מעולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת לדברי רבי יהושע אבל עכשו משמע דכו"ע מודים בזה דעשאה למטה כמעשה כלם דמועלין בה ואם נימא דבכלל זה הוא שעשאה למטה ומלק שלא בהבדלה כמעשה חטאת ולשם חטאת א"כ אין מועלין לרבי יהושע אלא ודאי הכא לא מיירי כלל מהא דשינה במליקה והא דקתני עשאה למטה כמעשה כולם פסולה ומועלין בה היינו ע"כ דשינה במיצוי ולא מיירי הכא כלל משינה במליקה ובשינה במליקה ועשה למטה לשם חטאת תני לבבא בפ"ע מחלוקת ר"א ור"י. כן נראה לענ"ד בזה ומיושב היטב תמיהת התוס' שם בד"ה דשני במליקה וכו' יעו"ש היטב ודוק (ואף דיש לדקדק דלמה ליה להקשות דסיפא ע"כ מיירי במליקה הו"ל להקשות אי במיצוי הא מבואר ברישא דלכו"ע מועלין בו מ"מ יש ליישב ויש לעיין בזה).

ז[עריכה]

כמליקת

עולה וכו'. היינו בין דמלק בהבדלה לדעת רבינו דקי"ל לעיל פ"ז מהל' מעשה הקרבנות ה"ו דאם הבדיל בחטאת פסול ובין דשני בהזאה ולא הזה רק מיצה כדאיתא התם בסוגיא יעו"ש היטב. וכ"ז מבואר שם ס"ו א' במשנה.

ח[עריכה]

כמעשה

חטאת וכו'. היינו או דשני במליקה שלא הבדיל או ששינה במיצוי וכאן לכו"ע מועלין בה אף דשני במליקה כיון שעשאה למעלה וכמש"כ התוס' שם ד"ה דשני במליקה וכו' וכל הדינים הללו מבוארין שם ס"ו א' במשנה.

ט[עריכה]

מקום

עשייתן וכו'. זה מבואר בהדיא במשנה שם ס"ו ב' ומרן כתב דזה נלמד מהמשנה ס"ח א' יעו"ש וא"צ לזה כי משנה מפורשת היא.

שנתפגלה

או וכו'. גם בזה כתב מרן דנלמד ממשנה ס"ח א' יעו"ש וא"צ לזה כי היא ברייתא מפורשת שם ס"ט א' ובתוספתא שם פ"ז והבאתיו לעיל ה"א.

י[עריכה]

על

הספק וכו'. עיין פסחים כ"ח א' נזיר כ"ט א' תמורה ל"ד א' כריתות ז' ב' ח' א' כ"ב ב' כ"ה א' כ"ו ב' נדה כ"א ב' כ"ח א' נ"ד ב' ע' א' ערכין ח' ב'.

ספק

זבה וכו'. כתב מרן דוקא במחוסרי כפרה יש להביא חטאת העוף הבא על הספק לפי שאסור לאכול בקדשים אבל מטמא מקדש לא יעו"ש וה"ה נשבע שבועת ביטוי דלא וצ"ע מאי שנא מנזיר דמביא בספק חטאת העוף וכמבואר בנזיר נ"ט ב' וע"ע בהל' נזירות פ"י יעו"ש היטב אבל באמת לק"מ דהתם מיירי שמביא על טומאה ובלא זה הוא מעוכב לאכול בקדשים יעו"ש היטב והבן. והנה כללא דמילתא חטאת העוף הבא על הספק אינו אלא בדבר המחוסר כפרה בלי חטא אבל על החטא אינו מביא על הספק רק אשם תלוי ודוקא דבר שעל ודאי יש חטאת קבועה אבל דבר שעל ודאי אין מביא רק קרבן עולה ויורד אין מביא בספקו אשם תלוי כמבואר לקמן סי' קכ"ד סעיף א' יעו"ש היטב וע"ע לקמן פי"א מהל' שגגות ה"ב והובא כאן בלח"מ. (שוב מצאתי בס' שער המלך בפ"ב מהל' שחיטה ה"ב שהשיג על דברי רבינו יעו"ש ולפי מש"כ מיושב היטב בעזר ה') שוב ראיתי דזה טעות עיין בכריתות ח' ב' ובתוס' נזיר נ"ה ב' בד"ה אוכל בקדשים וכו' דנזיר טמא אינו מעוכב לאכול בקדשים עד שיביא כפרתו יעו"ש ואפ"ל דשם הטעם בנזיר טמא כדי לתקוני גברא דהוי כמו מחוסר כפורים והבן ועיין בתוספתא דזבחים פ"ז וז"ל חטאת העוף הבא על הספק מטמא מספק ומטמא בבית הבליעה עכ"ל והטעם שהוא ספק נבלה ואמטו להכי אין נאכלת ג"כ כמש"כ רש"י.

בהלכות

שגגות. בפ"ח.

יא[עריכה]

תעשה

ודאית וכו'. כריתות כ"ב ב' כ"ו ב'.

הזיית

דמו וכו'. וכר' יוחנן שם כ"ו ב' ורב ור"י הלכה כר"י ואי משום דאיתא ברייתא כוותיה דרב ה"נ אי' כוותיה דר"י יעו"ש ובתוספתא ספ"ב דכריתות איתא וז"ל האשה שהביאה חטאת העוף על ספק לידתה ונודע לה שלא ילדה ה"ז חולין ותתננה לחברתה (צ"ל או תתננה לחברתה) ושילדה ודאי תעשנה ודאי שממין שמביאה על לא הודע מביאה על הודע. ממליקתה ונודע לה שמיצה דמה (צ"ל אם נמלקה נודע לה ממיצה דמה) כיפרה אסור באכילה משמיצה דמה כיפרה אסור בהנאה שעל הספק באה מתחלתה כיפרה ספקה והלכה לה עכ"ל ועיי"ש במפרש והיינו כרבי יוחנן.

יב[עריכה]

הרי

זה תקבר. כריתות כ"ה א' כ"ו ב' יעו"ש היטב. ומאי דאיתא בפסחים כ"ח א' ובתמורה ל"ד א' מחלוקת ר' יהודה ורבנן וס"ל לרבנן דתשרף היינו בשלא נודע לה שום דבר ופליגי בעיקר מצותה אי בעי שרפה או קבורה ובזה הלכה כרבנן.

והנה כהתימי את הסימן הזה אמרתי לבאר עוד דבר אחד. והוא כי מהנראה מסוגיא דזבחים ס"ו ב' הא דאוקמינן שם הסיפא דמיירי דשני במיצוי דאל"כ לא אתי שפיר הא דאיתא שם וכולן מועלין בה והא בעולה שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת אין מועלין בה לר' יהושע יעו"ש א"כ למאי דמוקמינן דשני במיצוי היינו הך דעשאה למטה במליקת שתי סימנין ובהבדלה שפיר כמעשה עולה רק דשני במיצוי ולא עביד מיצוי רק הזאה כמעשה חטאת ומ"מ הדין דאין מטמא בבית הבליעה אלמא דאף שמלק העולה למטה אין מטמא בגדים בבית הבליעה ומינה דה"ה אם עלה לא ירד וכמש"כ התוס' בריש מעילה ג' א' ד"ה חדא מגו וכו' יעו"ש היטב דשפיר אייתי ראיה רב יוסף מינה דה"ה לשחט קדשי קדשים בדרום יעו"ש היטב וזה דלא כמש"כ התוס' בזבחים פ"ד ב' (סד"ה הניתנין למעלה וכו' יעו"ש היטב) ובנדה מ"א א' (סד"ה הנתנין וכו') שכתב דמשום שחיטה לבדה לא חשיב פסולו בקדש ומייתי ראיה מהא דהכא דהא אוקמינן דשני במיצוי דמשמע דהמליקה היתה במקומה וכו' יעו"ש היטב ולפי מש"כ אין שום הכרח מזה דהא דאוקימנא דשני במיצוי היינו דווקא משום עשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת אמנם עשה למטה כמעשה עולה לשם עולה או עשה למטה כמעשה חטאת לשם עולה היינו שעשה המליקה למטה. ואף אם נימא דכל הבבא מיירי דשני במיצוי דזה פשוט דמיירי דהמליקה היתה למטה כדמשמע פשטא דמתניתין רק הא דקתני כמעשה חטאת אין הכוונה דמלקה למטה כמעשה חטאת אלא המליקה היתה כעולה ורק דשני במיצוי ועשה הזאה כמעשה חטאת ודוק היטב וברור הוא בעיני ורש"י פי' שם ס"ו ב' בד"ה אלא במיצוי וכו' אבל היכא דבמליקה לא שני ומולקה למעלה כמעשה עולה תו לא מושכה בשינוי דמיצוי שלא מיצה אלא הזה כדין חטאת וכו' יעו"ש היטב והיינו כמש"כ התוס' בזבחים ובנדה דמיירי שהמליקה היתה למעלה ורק ששינה במיצוי. אבל לא זכיתי להבין מי דחקו לזה ואי לא מסתפינא אמינא שט"ס הוא ברש"י וכצ"ל ומולקה למטה כמעשה עולה וכו' דוק והבן.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.