הפלאה/כתובות/כח/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א פני יהושע הפלאה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תוספות ד"ה תנן כמ"ד וכו' וא"ת וכו'. לולי דבריהם ז"ל נלענ"ד דדוחק הוא לאוקמי דבעי שיעיד על התרומה דאורייתא דוקא דהא מתניתין סתמא קתני. ותו דכבר כתבתי לעיל דאיך ידע הקטן שהיה תרומה דאורייתא ולא מתרומת חוץ לארץ (ואפשר ס"ל דמסתמא כיון דחולק בגורן בארץ ישראל מסתמא של ארץ ישראל היא) גם הטור ע"כ לא ס"ל כדברי התוס' דבזמן הזה מיירי ובתרומת חוץ לארץ. ונלענ"ד דלפמ"ש דהטור ס"ל דמתניתין בקרא עליו ערעור וכמ"ש בספר פני יהושע הא לאו הכי לא בעינן לעיל יוצא מבית הספר למאי דקי"ל דכל המשפחות בחזקת כשרות ולא חיישינן לעבדות. א"כ לפמ"ש בפירוש דברי התוס' לעיל דבאמת לא הוי צ"ל דאין חולקין משום דאתו לאסוקי ליוחסין אלא משום תרומה עצמו לאחר שישתחרר ותירוצם משום דמתירא פן יבדקוהו כבר פירשנו לעיל משום דצריך בדיקה מדינא ומתירא ליקח פן יבדקוהו כדין. אך זהו למאן דלית ליה כל המשפחות בחזקת כשרות. אבל למאי דקיימא לן דבחזקת כשרות. ואין צריך בדיקה אלא ביצא ערעור. באמת אין צריך לומר משום יוחסין. אלא משום תרומה עצמו. ולפ"ז צ"ל דסוגיא דיבמות שם באמת לית ליה כל המשפחות בחזקת כשרות וא"כ אין חשש משום תרומה וצריך הש"ס לומר באמת משום יוחסין ולבית דין טועין כמ"ש לעיל. אבל מתניתין דידן סתמא כחכמים דדוקא ביצא ערעור אבל בלא ערעור לא חיישינן לעבדות א"כ אין חולקין משום תרומה עצמה לאחר שישתחרר ולפ"ז אתיא מתניתין שפיר אפילו בתרומה דרבנן אין חולקין משום אחר שישתחרר. ומתורץ קושיות תוס' וזה ראיה להטור. אך לפ"ז צ"ל דהא דקאמר תנן כמ"ד אין חולקין תרומה לעבד היינו דס"ל כותיה ולא מטעמיה לפי פירש"י דלכך אין חולקין משום דמעלין. והיינו דקאמר תנן כמ"ד ולא קאמר הא מני משום דלא ס"ל כותיה בטעמיה. אלא דלפ"ז קשה קצת דמשמע דסתם חכמים דפליגי אר' מאיר וס"ל דכל המשפחות בחזקת כשרות הוא ר' יהודה כמ"ש לעיל. מיהו לפי פי' התוס' לעיל דף כ"ד ע"ב ד"ה ואב"א וכו' דלהכי אין מעלין משום דחולקין שפיר יש לומר דאין חולקין לר' יהודה משום שמא ישתחרר ולפ"ז יש לומר דר"י ור"מ דפליגי לעיל דף כ"ד במעלין מתרומה ליוחסין לשיטתייהו אזלי דר"מ דס"ל דאין כל המשפחות בחזקת כשרות ובעי בדיקה וליכא למיחש שמא ישתחרר וחולקין לעבד לכך אין מעלין מתרומה ליוחסין ור"י לשיטתיה כנ"ל לכך מעלין ליוחסין אפילו ביצא ערעור. אך לשיטת רש"י אינו כן כנ"ל ויבואר בסמוך. ובזה נלענ"ד לתרץ שיטת הרמב"ם ז"ל דפסק בהלכות תרומות דאין חולקין תרומה לעבד אע"ג דס"ל דאין מעלין מתרומה דחילוק גרנות ליוחסין בפ"ק מהלכות איסורי ביאה כמ"ש לעיל שיטתו בדף כ"ד ע"ב והיינו דהא דאין חולקין לאו משום העלאה ליוחסין דס"ל כר' יוסי דאין מעלין ליוחסין משום דליוחסין בעי בדיקה טפי היכא דיצא ערעור כדקי"ל אבל אין חולקין אפילו תרומה דרבנן משום חשש תרומה עצמו לאחר שישתחרר דלא בעי בדיקה משום דכל המשפחות בחזקת כשרות. והיינו דכתב שיחזיקוהו בכהן. ודוק:
פירש"י במקומו וכו'. משמע דס"ל דברייתא טעמא קיהיב לפלוגתייהו. ולא פירש כפשטיה דדינא קאמר דכיון דאין חולקין וכו' לכך היו מעלין. א"נ אפילו אי טעמא קאמר מ"מ יש לומר איפכא כמ"ש תוס' לעיל דף כ"ד ע"ב בד"ה ואב"א דמש"ה מעלין משום דאין חולקין ע"ש משום דקשה דהוי ליה למימר רבותא טפי ולר' יוסי דאפילו מתרומה לתרומה אין מעלין דיש לחוש שהיה עבד ונשתחרר. (ואין לומר דס"ל דכל המשפחות בחזקת כשרות דא"כ בעבד ליוחסין נמי לא ניחוש ואי בקרא עליו ערעור א"כ לתרומה נמי) לכך פירש"י דברייתא טעמא קיהיב א"כ עיקר טעמיה דר' יוסי משום דס"ל דבל"ז אין מעלין ליוחסין מתרומה דיוחסין בעי עדות טפי. א"כ אין לבטל חלוקת העבד בשביל העלאה ליוחסין כדס"ל לר' יהודה ובשביל העלאה לתרומה לא רצו לתקן שלא לחלוק לעבד דבתרומה לר"י הבירור קל כיון דאין מעלין ליוחסין סגי בעד אחד לתרומה וממילא דאין מעלין אפילו מתרומה לתרומה . אבל ר' יהודה כיון דס"ל דמעלין ליוחסין דס"ל לתרומה נמי בעינן שני עדים לכך יטלו חלוקת העבד משום העלאה ליוחסין דצריך שני עדים כך נלענ"ד. ודוק:
ונ"מ מזה דלפי התוס' דמשום דחלקו לעבד לכך אין מעלין. א"כ אם היה מברר שאינו עבד היו מעלין אפילו במקומו של ר' יוסי א"כ הא דמעלין לדידיה לתרומה ע"פ ע"א היינו מחשש עבדות לחוד כמ"ש לעיל בדף כ"ד ע"ב א"נ לאכילת תרומה למ"ד דאין מעלין מאכילת תרומה ליוחסין כמ"ש בדף כ"ה ע"א ובכמה מקומות בסוגיות אלו אבל לפירש"י דבל"ז אין מעלין אינו מועיל בירור שאינו עבד. ואפשר דאפילו לשיטת התוס' כיון דאי אפשר להעלות מתרומה ליוחסין לא דקדקו כבר לתרומה אפילו בשאר פסולים ואינו מועיל בירור שאינו עבד. ועיין מ"ש בסוגיא דלעיל דמוכח כן לשיטתם
בגמרא חזא באתרא וכו'. קצת קשה דמשמע דהעיד רק לתרומה דרבנן דסגי בעד אחד וא"כ מה בכך שהוא עדיין עבד. ואין לומר שנשתחרר דהא קאמר בקשו להעלות עבד משמע שהיה עדיין עבד. וצ"ל ע"כ דהעיד ליוחסין. ולפ"ז צריך לומר נמי דהוי אינש אחרינא בהדיה ולא קחשיב ליה משום כבודו דראב"י כדקאמר בר"פ אין מכירין. מיהו למ"ד דאין מעלין מנשיאת כפים ליוחסין וסגי בעד אחד יש לומר דהעיד לנשיאת כפים. ועמ"ש לעיל דף כ"ד ע"ב דבעבד יש לומר דאינו שייך עשה דנשיאת כפים. ועוד נלע"ד דבאמת הוי מצי התוס' לפרש לעיל דמקשה ודילמא עבד הוא דלאו משום שנשתחרר מקשי אלא דנפקא מיניה לאשתו ובניו אי עבד הוא אין מאכיל אשתו ובניו כמ"ש התוס' בגיטין דף ז'. אלא דלא ניחא להו לעיל לפרש הכי דמאי מקשי ודילמא עבד דילמא באמת לא מהני לאשתו ובניו. אבל הכא יש לומר משום אכילת אשתו ובניו. וכן נראה דפירשו התוס' בגיטין דף ז' שכתבו דהכא החשש באכילת אשתו ובניו ע"ש. מיהו יש לומר דהתוספות שם ס"ל נמי דהעיד ליוחסין בהדי חד דבהדיה וא"כ אם ישא אשה ויהיה לו בנים יאכילם משא"כ אי נימא דלא העיד ליוחסין א"כ אינו יכול לישא אשה מיוחסת ואם ישא אשה שאינה מיוחסת הא אמרינן בקידושין דף ע"ט ע"ב דצריך להביא ראיה על האשה ועל הבנים. א"נ דהתוס' בגיטין שם אזלי אליבא דר"ת דס"ל לעיל בדף כ"ד דלהשיאו אשה היינו להכשיר בתו לכהונה בלא בדיקה אבל לישא אשה מיוחסת א"צ בדיקה ושפיר יכול לבא איסור ע"י אכילת אשתו ובניו לתרומה. אבל לפירש"י קשה כנ"ל. וצ"ל דס"ל כרבי דס"ל דאין צריך ראיה הואיל ובידו להאכילו כמ"ש תוס' לעיל דף כ"ה ע"ב בד"ה נאמן. וק"ל:
סליק פרק שני. תהלה לצורי וקוני. אשר עד כה הושיעני. וכל הכתוב למעלה חנני. ועתה אשפכה לפני ה' נפשי. יהל נרו על ראשי. וכאור בקר יזרח שמשי. בפרק שלישי.
פרק אלו נערות
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |