המאיר לעולם/א/ג

המאיר לעולם ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סימן ג'
ענין נשבע לבטל את המצוה

בשאגת אריה (סימן ס"א) חקר אם נשבע לבטל את המצוה בכולל שכלל עמה גם דברי רשות אם חל השבועה אם לא. והביא הירושלמי שבועה שלא אוכל מצה בליל פסח לוקה ואוכל מצה, שבועה שלא אוכל מצה סתם אסור לאכול מצה בליל פסח משום שכלל בשבועתו מצה של כל השנה שהוא רשות. אך כתב שמגמרא דידן בפ"ק דנזיר משמע דלא חל גם בכולל מדאצטריך קרא דחל נזירות על יין מצוה אע"ג דנזירות הוא כולל גם יין רשות ע"ש באורך:

ולי נראה דאין מש"ס דנזיר כנ"ל שום ראיה לסתור דין של הירושלמי הנ"ל דאע"ג דנזירות הוא כולל גם יין רשות מ"מ אצטריך קרא דמיין ושכר לאסור יין מצוה משום דבלא קרא אע"ג דהיינו יודעים שאם אמר סתם הריני נזיר שאסור גם ביין מצוה בכולל דיין הרשות מ"מ היינו טועים לומר דאם אמר הריני נזיר חוץ מיין מצוה שמותר לשתות יין מצוה דהואיל ומצד עצמו של יין מצוה אין מהראוי שיחול עליו נזירות רק משום שכולל עמו גם יין רשות חל גם עליו הנזירות וא"כ כשאמר הריני נזיר חוץ מיין מצוה הרי לא כלל יין מצוה עם יין רשות ואדרבה הוציא אותו בפירוש מהכלל, ואם כן היינו טועים שמותר לשתות יין מצוה דנהי שאם שייר פרט אחד מדיני נזירות אינו מועיל כגון אם אמר חוץ מטומאת מתים אינו כלום והדין שהוא נזיר ואסור גם לטמא למתים היינו משום שכן גזרה התורה שאין נזירות לחצאין ותיכף שאמר הריני נזיר נאסר בכל דיני נזירות יוצא מגפן וטומאה למתים ותגלחת ומה שאמר חוץ מטומאה למתים אינו כלום דמתנה על מה שכתוב בתורה. אבל אם שייר יין מצוה הואיל ומצד עצמותו לא היה שייך שיחול עליו נזירות א"כ כששייר יין מצוה הרי לא כלל עמו יין הרשות וא"כ היינו טועים דרשאי לשיירו דהו"ל כמו ששייר בשר ופירות דאין זה מאיסורי הנזיר כמו כן יין מצוה הואיל ובלא כולל אין נזירות חל עליו רק מטעם כולל הוא חל ועתה כששיירו אין כאן כולל והדין נותן שאסור בכל חוץ מיין מצוה ואין שייך לומר אין נזירות לחצאין דהא לא שייר שום דבר מאיסורי הנזיר, קמ"ל קרא דמיין ושכר יזיר דנזירות חל על יין מצוה מצד עצמו גם בלא כולל דיין רשות. ובהיות כן אם אמר הריני נזיר חוץ מיין מצוה אינו מועיל להיות מותר ביין מצוה כמו שאינו מועיל אם אמר הריני נזיר חוץ מתגלחת או טומאה למתים שהוא נזיר ואסור בכל. וכן לרבי שמעון דס"ל דאם שייר אחד מאיסורי הנזיר אינו נזיר כלל ג"כ אתי שפיר דבלא קרא דיין ושכר יזיר ה"א דאינו אסור ביין מצוה רק מטעם כולל וא"כ היינו טועים דאם אמר הריני נזיר חוץ מיין מצוה ה"א דהוא נזיר בכל חוץ מיין מצוה ולא דמי לאומר חוץ מגילוח או טומאה למתים דאינו נזיר כלל דשאני התם ששייר דבר מאיסורי הנזיר ע"כ אינו נזיר כלל אבל היכא ששייר יין מצוה דבלא כולל אינו ראוי שיחול נזירות על יין מצוה רק מטעם כולל דיין רשות וא"כ הואיל והוא פרט והוציא יין מצוה מהכלל ע"כ היינו טועים שהוא נזיר בכל חוץ מיין מצוה דיין מצוה אינו מאיסורי הנזיר כבשר ופירות קמ"ל קרא דמיין ושכר יזיר דנזירות חל על יין מצוה מצד עצמו גם בלא כולל ולכן אם אמר הריני נזיר חוץ מיין מצוה אינו נזיר כלל. וכן כתב סברא כזו השאגת אריה בעצמו בסימן ס' דאם אין נזירות חל על יין מצוה אז יין מצוה הוא כבשר ופירות (ג):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף