הכתב והקבלה/בראשית/יא

הכתב והקבלה בראשית יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כל הארץ שפה אחת. יתכן שמוסב על ארץ בני יקטן המוזכר לפני זה שהתישבו עד הר הקדם, וטעם כל הארץ כל הארץ ההיא כמו תשיתמו לשרים בכל הארץ ירצה בכל ארץ ישראל, הלא כל הארץ לפניך רצה לומר כל הארץ הזאת, וכל הארץ באו מצרימה, הנה לא באו מאחרית ים ומקצוי ארץ רק כל ארץ כנען וסביבותי', וכן כאן הכונה כל הארץ ההיא (רל"ש), ורב"ח אמר שמעתי כי בוני המגדל היו שבעים. ובתרגום קהלת ז' ע"פ אדם אחד מאלף מצאתי, אמר אלף מלכין אתכנשו למעבד מגדלא דבבל:

דברים אחדים. ר"ל שהיו כולם בעלי לשון אחת גם סדור דבריהם היה אחד, לפי שכבר תמצא שהלשונות המתחלפות יתחלפו בשני אלה הענינים יחד עד שאם נעתקה הלשון האחת על האחרת מלה במלה מזולת חילוף הסדור ישאר המאמר בלתי מובן כידוע לכל מעתיק מלשון אל לשון (רוו"ה):

ג

ונשרפה לשרפה. ת"א ונוקדינון בנורא, וכ"כ ראב"ע שרפו הלבנים שלא ימסו לא במים ולא באש, ואין לשון נשרפה לשרפה מיושב שפיר, לכן אמר רוו"ה הסיד החי נקרא בשם שרפה כי כן טבעו, גם בלשון ארמי יקרא נור. גם האש יקרא נור. והעד והיו עמים משרפות שיד (ישעיהו ל״ג:י״ב) תרגומו יקידת נור. וזה טעם נשרפה לשרפה, ואחר שנשרף ומתוקן נופל עליו שם חֵמָר (לרד"ק חמר הוא טיט סיד) לכן אמר והחמר בה"א הידיעה, לפי"ז מאמר ותהי להם הלבנה נגד דבור נלבנה, ומאמר והחמר וגו' נגד נשרפה לשרפה:

ד

נבנה לנו עיר. לרבותינו לא היו טפשים לבנות עיר אשר תספיק לכל באי עולם, אבל פשעו ומרדו בה' וכולם ע"ש ע"ז נתכונו, אמרו (במדרש תהלים מובא ברב"ח) אין עיר אלא אלוה שנאמר ואל עיר וקדיש, ויהי' טעם המקרא כאשר ראה דור ההפלגה חרבן העולם ע"י המבול המציאו להם ע"י תחבולות נעלמות מאתנו, לבנות צורה המושפעת מכחות עליונים אשר בידיה ובכחה לדעתם המשובשת להיות עומדת תמיד על המשמר לכל באי עולם להיות להם מבטח עוז להצילם מכל פגעים המתרגשים לבוא בעולם, וטעם עיר משגיח (איין וואכזאמעס אויפמערקזאמעס וועזען, איינען וואֶכטער), עיר הוא מענין אני ישנה ולבי ער, ולאו דוקא על המקיץ משינה, אבל הוא דמיון, כי הישן אין לו כונה ודעת והער יש לו, וכל המשים את דעתו על דבר יקרא ער כמו ער ועונה (מלאכי ב׳:י״ב) יעיר לי אוזן, כנשר יעיר קנו כלומר יכוין בהשגחה לשמים (בעוואכט), ומלאכי עליון נקראו בשם עיר, ועיר וקדיש, בגזרת עירין (דניאל ד׳:י״ד) וכפי' רש"י שם ע"ש שהוא ער לעולם המתחלפים בכל עת לעמוד על משמרת עבודתם כמאמר שלש משמרות הוי הלילה:

ומגדל. לצורה ההיא נבנה מגדל גבוה להעמידה עליו, כדרך כל שומר העומד על המשמר במקום גבוה, או להקריב' בכל האפשרי אל קבלת השפעות העליונות:

וראשו בשמים. ראש הצורה ההיא יהא נטוי למעלה נגד השמים (גען היממעל געריכטעט), יטעמו ירים הנהגתו נגד הנהגה השמימית (געגען דען היממלישען עמפאָרהעבען), ובזה לא יהיו עוד יושבי תבל נכנעים תחת הנהגה הטבעית המוטבעת בצבא השמים ממעל, כי הנהגתו יתברך בעולם התחתון הוא באמצע צבאי השמים וחייליהן כפי מה שהשפיע להם טבע מסודר לחייב באלה התחתונים מה שיורו צבאי השמים במצביהם ובתנועותיהם, ככתוב ה' בשמים הכין כסאו ירצה באמצעות צבא השמים הכין כסאו ר"ל הנהגת עולם התחתון, והטפשים האלו דמו בדעתם המשובשת שיוכלו לשנות ולהפך תולדות הטבעיות ע"י צורה הנעבדת בעבודות ידועות אצלם (עי' רמב"ם ריש הל' ע"ז מדעות המשובשת מדורות הקדמוניות בזה, ומבואר יותר בתקונים ד' ק'). ואות ב' בשמים כמו אם ה' הסיתך בי כלומר נגדי וילחם בישראל נגד ישראל, וכן בשמים נגד השמים כלומר נגד הנהגה הטבעית המסודרת בשמים:

ונעשה לנו שם. נעשה לנו אלהות כי תיבת שם מצאנוהו בכתוב שנופל ביחוד על אלהות כמ"ש רד"ק בשורשו, וכ"ד רבותינו כתיב הכא ונעשה לנו שם וכתיב התם ושם אלהים אחרים ל"ת מה להלן ע"ז אף כאן ע"ז, והוא מענין שקוץ שומם (דניאל י"ב י' ב) וכמו שפרש"י אנשי השם (בראשית ו' ה') אנשי שממון ששממו את העולם: והיתה כלל כונתם לעשות להם אלוה מעשי ידי אדם ולעבדו להנצל מפגעי הזמן, וזו היא המלחמה שזכרו במ"ר אמרו בו נעשה לנו מגדל ונשים ע"ז בראשו וניתן חרב בידה ויהא נראה כאלו עושה מלחמה ואמרו על נתנה ראש אין ראש אלא ע"ז, (ובמכילתא דרשב"י ע"ד) וימצאו בקעה בארץ שנער מתמן נטלו בלבייהו לאפקא מרשותא עלאה לרשו אחרא וגו' כלהו בעיטא בישא אתו לסרבא בי' בהקב"ה וגו' בחכמה דרשיעו אתו בגין לנפקא מרשו עלאה לרשו אחרא ולאחלפא יקרי' ליקרא נוכראה וגו' בגין דכד דינא אתא לאשראה הא אתר דא לקבלי' ומהכא יתהני עלמא דהא לעילא דחיקא היא לאתזנא עלמא מני' וגו' בגין זעירו דחכמתא דאשכחו אלין מההוא חכמה דקדמאי אתגרו בי' בקב"ה ובנו מגדל ועבדו כל מה דעבדו וגו' מציאה אשכחו תמן מרזי דחכמתא מקדמאי וגו' ובה אשתדלו למעבד בההוא עבידתא דעבדו לסרבא בי' בהקב"ה וגו':

ה

וירד ה' לראות. נחת מקודשא לחול לאשגחא במה דבנו. מהו לראות וכי לא הוה ידע מקדמת דנא אלא לראות לאשגחא בדינא כד"א ירא ה' עליכם וישפט (מכדרשב"י דע"ה ע"א וע"ב), ובפ' וירא (דק"ה) ארדה נא ואראה ארדא מדרגא דרחמי לדרגא דדינא. כונו בזה כי לשון ירידה המיוחסת אל הבורא ית' אין הכונה בהם ירידת מקום חלילה, כענין הירידה שבאדם שיעתיק גופו ממקום גבוה אל מקום נמוך, יתעלה השם מאלה הדמיונים עלוי רב לבלי תכלית, אבל המכוון בו כי לפי שאנחנו בני אדם בתחתית המדרגה בערך מאישים הנכבדים העליונים אף כי בערך אל הש"י, כי אין ערך אליו בגדולה והתרוממות והוא נעלה ונשגב על כולנו לא בענין המקום כ"א לפי אמתת המציאות והגדולה וההתרוממות, לכן כשהוא ית' פוקד מעשי בני אדם, וגוזר עליהם עונש לטובת הנענש עצמו ולטובת אחרים שלא תפרח נגע צרעת הרשעה גם לאחרים, יכונה ענין זה בשם ירידה כלומר ירידת העיון ופנות הרצון אל פחות ממנו במדרגה כי להגדול במעלתו והעצום בחשיבותו כשנותן ידיעתו ע"י דבר הפחות והגרוע במדרגה נקרא ירידה (העראבלאססונג) וכמ"ש הרמב"ם במורה. ויתכן עוד שאין וירד פעל להוראת עצמו כ"א להוראת פעל לראות, כענין נחבאת לברוח שהפעל נחבאת מבאר גדר ומושג שבפעל לברוח ופי' ברחת בהחבא (כמ"ש בדברים בהואיל באר), ככה וירד מבאר גדר ומושג שבפעל לראות ופי' וירא בירידה, כלומר ראי' זו היתה ירידה ופחיתות מעלה אליו ית' (ער שויעטע אין העראבלאססונג), והיותר נכון כתרגום וירד ואתגלי, וטעמו מבואר ביתרו בירד ה' וגו' על הר סיני:

ו

לא יבצר. כלומר א"כ לא תהיה להם מניעה מהשלים כונתם כיון שהסכימו כלם אל כונה אחת (רע"ס) ואין צורך בהוספת ה"א התמי' כלרש"י:

ז

הבה נרדה. אם נאמר כדעת המפרשים שהוא מלת הערת הזמנה (אינטעריעקציאָן) הוא זר מאד כאן, הכי הוא ית' יצטרך להתעוררות הזריזות וההזמנה חלילה? גם מלת נרדה הוא מיותר שכבר הוזכר בתחלת הענין וירד ה', ועוד אם מלות הבה נרדה יהי' הכנה והזמנה לעשיית הדבר שנאמר אחריו, היה ראוים בטעם מחבר לא בטעם מפסיק. והנה לדעת המפרשים שלא חטאו כלל בבנין העיר והמגדל, כי זה מפאת עצמו אינו חטא, אבל זה היה סבה להמשך ממנו חטאים גדולים שלא נתפרשו לנו, ולא היה רשעתם כדי לענשם אבל מפני הקלקול הנמשך מזה בסוף, כענין בן סורר ומורה שירדה תורה לסוף דעתו. וע"ז אמר אשר יזמו לעשות נענשו על המחשבה הרע שהסכימו לעשות בכלות בנין העיר והמגדל, כי הבנין הלזה היה להם הכנה והזמנה לעשיית רעות רבות לעתיד אחר גמר הבנין. לפי"ז אפשר שנקרא הבנין הלזה בשם "הבה" (דיא פאָרבערייטונג) לפי שלא היה הבנין רע מצד עצמו, רק מצד היותו הכנה והזמנה לעשיית הרע בתוכו בעתיד, ועל ההכנה וההזמנה הלזה אמר: נרדה, כלומר נשפיל ונכניע (וואָללען וויר אונטערדריקקען) שלא יעלה בידם, ולא יבואו אל מחוז מטרת חפצם לגמור הכנתם זאת; ואף שמלת נרדה הוא מן הקל, הנה בשרש ירד גם הקל ישמש ליוצא כמו ותרדנה עינינו דמעה, שהוא במקום ותורידנה והרבה כי"ב כמ"ש בארמי אובד אבי. וקצת סמוכים לזה ממ"ש במדרש רבה, המגדל הזה שבנו, שלישו נשרף ושלישו שקע, ועוד אמרו שם, נפרעו מדה כנגד מדה, הם אמרו הבה נבנה, והוא כנגדם מדד הבה נרדה. וכמו מלת ונבלה שהוא לראב"ע מבנין הפעיל והיה ראוי להיות בתשלומו ונבלילה רק שהוקלה המלה, ככה אומר במלת נרדה שמהראוי נורידה ולהקל אמר נרדה בקל:

כח

על פני תרח אביו. מאי איריא הכא, אלא עד ההוא יומא לא הוה בר נש דמית בחיי אביו בר דא, (מכדרשב"י לך לך דע"ז ב') ולא אמר זה רק מתולדות נח. דהא הבל מת קודם, וכן למך מת בחיי מתושלח אביו (מקדש מלך בשם רט"ז) ואל יקשה לך מעבר שאה"כ ויחי עבר אחרי הולידו את פלג ארבע מאות ושלשים שנה, וכל חיי פלג לא היה רק רל"ט שנה הרי דבחיי אביו מית, כי אותן רל"ט שנים של פלג כלים אחר מיתת הרן, צא וחשוב פלג הוליד כשהיה בן למ"ד, ורעו בנו הוליד בן ל"ב, ושרוג בנו בן למ"ד. ונחור בנו הוליד את תרח בן כ"ט, א"כ בלידת תרח היה פלג בן קפ"ח, ותרח לא היה חי אחר מות פלג כ"א שבע עשרה שנה, א"כ היה הראשון שמת בחיי אביו, וזהו דאתי קרא לאשמעינן (שמעתי מפי הרב ר' מתתי' סטראשון):

כט

יסכה. זו שרה ע"ש שסוכה ברוח הקודש ושהכל סוכין ביופיה וכו' (רש"י מרבותינו סנהדרין ס"ב) והיודע בטיב דרכי הלשון וטבע הדבורים יודה לדבריהם מהכרח לשון הכתוב בעצמו, כי מדרך הלשון לייחס הבלתי נודע בנודע והנקלה בנכבד, להיות הנכבד יותר מפורסם מן הנקלה. כמו קיש אבי שאול ונר אבי אבנר, כי שאול ואבנר יותר מפורסמים ונכבדים מאבותם, והנה הכתוב רוצה להודיענו יחוס הרן ואמר שהוא היה אבי מלכה ואבי יסכה. והנה מלכה מפורסמת שהולידה משפחות כדכתיב הנה ילדה וגו', אבל יסכה אלו היתה אשה בעלמא, לא ידענו את האשה ואת שיחה כי לא מצאנו זכרה בקרא בשום מקום זולת כאן, ואיך ייחס אליה הרן לומר שהוא היה אביה ולא ידענוה, לכן ברור שמלכה ויסכה הן הנה מלכה ושרי הנזכרים בקרא ושתיהן מפורסמות עד שראוין לייחס אביהן אליהן. והודיענו הכתוב ששרי היא הנקראת יסכה ע"ש תכונותיה (רוו"ה) ואין ספק כי סבה העקרית לקריאת שמה יסכה היתה ע"ש יפיפותה שהוא דבר הנראה לעינים, כי מי עשה אבותי' לנביאים לדעת תכונת נפשה שעתידה להיות סוכה ברוה"ק, ולזה לא נקראה בשם יסכה רק כ"ז היותה פנויה, כי אז יפיפותה יעורר רבים עליה לנשאה, אמנם מנשואין ואילך שהיופי לנשואה אינו רק לבעלה לכן שינו את שמה לקרותה שרי, וכמו שקראו אשה כושית לצפורה היפיפיה כמש"ש, והא דקראה שרי כלתו ולא שרי בת בנו כמ"ש בלוט בן הרן בן בנו, כי נוח לו לאדם לראות ביוצא חלציו נשואות לאחד ממשפחתו ולא לאיש זר, לכן קראה בשם החביב עליו כלתו:

לא

ויצאו אתם. מלת ויצאו שב אל לוט ואל שרי, ומלת אתם שב אל תרח ואל אברם, כי לוט נלוה אל תרח זקנו, ושרי אל אברם, (כ"כ המפרשים) ולדעתי מלת את שעל הצירוף (מיט) ישמש בין למלת היחס, את יעקב איש וביתו באו, בין לשם דבר (דאס מיט פערבונדענע) כמ"ש בתולדות (כ"ה ל"א) את בכורתך, ובמצורע (י"ד ל"א) את אשר תשיג ידו, לפ"ז נוכל לומר כי מלת אתם כאן הוא כפול בהוראתו, ישמש למלת היחס ולשם דבר, וטעם אתם הנטפל עמהם (איהר אנהאג מיט איהנען) כי לא יצאו הם לבדם, כי גם עבדיהם ושפחותיהם הלכו עמם עם הרכוש, כמו שהוזכר (לך לך י"ב ה') כל רכושם ואת הנפש:

מאור כשדים. לדעת רבותינו יהיה אור כשדים כפשוטו מלשון חמותי ראיתי אור, ואמר ויצאו אתם מאור כשדים, ותרח לא יצא מן הכבשן אבל אברם הוא העיקר, או המקום נקרא כן בעבור הנס כמו ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה וירמוז הכתוב כי בצאת אברם מן הכבשן יצאו כלם משם, ופי' בארים כבדו ה' לדעתי כדבריהם, כי הם ההרים הגבוהים ששם עושים אור ומשיאין משואות להודיע החדשות מהר למרחקים כאשר אמר באיי הים שם ה' אלהי ישראל, והענין שיודיע בכל העולם הנס והפלא הנעשה להם בכבוד השם, וכן מאורת צפעוני החור שלו ששם אורו וחמימותו הגדול כמו שקורא אותו שרף. וראיתי במדרש קומי אורי על כן בארים כבדו ה' במה מכבדין אותו באלין פנסייא כגון העששיות שמדליקין בבתי כנסיות בכל מקום אפי' באיי הים לכבוד השם, הרי שהם עושים בארים מלשון אש כפשוטו (רמב"ן), ועמ"ש בפרשת לך לך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.