הון עשיר/תרומות/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ תרומות ג

א

התורם קישות. על חברותיה, וכן חבית של יין. ופשוט הוא:

ב

נפלה שניה למקום אחר. אחר שנפלה הראשונה למקום אחד, אעפ"כ אין שום אחת מהן מדמעת, דמתניתין דלעיל לא שמעינן אלא היכא שאחת מהן לבד נפלה, דדמיא לההיא דשתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן, ואיני יודע לאיזו מהן נפלה שאני אומר לתוך של תרומה נפלה, דלעולם כל היכא דאחת אינה מתקלקלא תלינן בה, ואיכא למימר דהיכ' דלא שייך טעם זה לא שרינן. ועוד אגב סיפא דנפלו שתיהן נקט ליה:

ג

רבי יוסי וכו' כשיעור וכו'. גרסינן בירושלמי (ה"ב טז.) מה כשיעור תורה או כשיעור חביריו, אין תעבדיניה כשיעור תורה לית ר' יוסי כרבנין, אין תעבדיניה כשעור חבריו ר' יוסי כרבנין, ע"כ. ולפי הנראה פירושא דירושלמי הכי הוא, דמספקא ליה פירושא דהאי כשיעור מה הוא, אם כשיעור התורה או כשיעור חביריו, ומשני בע"כ צ"ל דפירושו כשיעור תורה, דאי תימא כשיעור חביריו אתי ר' יוסי כרבנין, דהכי הוה קים להו דרבנן בתרם כשיעור חביריו איירי, ומתניתין בלשון מחלוקת קתני להו, ולפי זה ר' יוסי חולק עם חכמים כפשטא דמתניתין, והחכמים הנזכרים בברייתא דתמורה דף י"ג ע"א, היא סברת חכמים דמתניתין ממש, אע"ג דנזכרה בלשון עצמו דר"י דמתניתין, אין קפידא דהא ה"נ סבירא להו דבעינן שיתרום הראשון כשיעור, אלא דכשיעור דידהו ר"ל כשיעור חביריו, ומדחולק עליהם ר"י במתניתין ומזכיר לשונם ממש הנזכר בברייתא דתמורה ש"מ דכשיעור דידיה הוא כשיעור תורה, ושם בתמורה לא נזכרה סברת ר"י כלל, זה הוא הנלע"ד. אבל המפרשים ז"ל דרך אחרת יש להם בפי' משנה זו והירושלמי שעלי', ומשום הכי אף באותה ברייתא דתמורה מפרשים דאותם חכמים הם ר"י דמתניתין, כמ"ש הכסף משנה בפ"ד מה' תרומות (ה"ח), ומ"מ פסק הלכה אינו משתנה ממ"ש בפירושי כלל:

כשיעור. לפי מה שפרשתי לעיל ר"ל כשיעור תורה, ופירושו שיעורא דרבנן, דאי אמרת שיעורא דאורייתא ממש, מאי קאמר ואם לא תרם הראשון כשיעור, הלא משתרם בעל כרחינו תרם כשיעור דאורייתא, שהרי אפילו חטה אחת פוטרת את הכרי, וליכא למימר אם לא תרם כשיעור דאורייתא אלא כשיעור דרבנן כלומר דתרם לפחות אחד מששים שהוא אחד משיעורי רבנן, דא"כ אמאי יהיה תרומת השני תרומה, משא"כ כשלא הגיע לשיעורא דרבנן דתרם פחות מאחד מששים, הלא איפכא מסתברא, אלא ודאי הוא כמו שאמרתי, ולפי זה לרבנן דבעינן כשיעור חביריו אין פירושו כשיעורא דרבנן, אלא כשיעור חבירו ממש, זה הוא הנלע"ד, וכבר ראיתי בדברי הר"ב דענין זה מחלוקת דמפרשים הוא, והפי' הא' הוא מהר"ש והשני מהרמב"ם:

ד

חוץ מן הדרוכות. מן הענבים הדרוכות שעליהן יש להם רשות. א"נ לדורכים קרי דרוכות, לרמוז דאעפ"י שמפרישים את היין להוציא ממנו התרומה הצריכה לכל הגת, לא יקראו לה שם עד שיהיו כל הענבים דרוכות, כמ"ש התי"ט בשם הר"ש:

ה

האומר תרומת הכרי זה בתוכו, ומעשרותיו בתוכו. באמצע התרומה, ותרומת מעשר זה בתוכו באמצע המעשרות כזה, אבל אם קרא להם שם כאחד באמצע הכרי, כזה. נראה דמודה ר"ש דלא קרא שם, שהרי אין שיריה ניכרין, דלא ידעינן מאיזה צד הוקבעה התרומה ובאיזה צד המעשר, ה"ט דלא כלל שלשתם בתוכו אחד, דהוה משמע דכוונתו לקבעם זה אצל זה, כמ"ש בצורה השניה:

האומר תרומת הכרי ממנו עליו. על פני כלו, קרא שם. דהוא לא בעי שיריה ניכרין בתרומה אע"ג דכתיב בה ראשית (דברים יח, ד. ועי' פסחים לג:), וכ"ש במעשרות. משום הכי הזכיר התרומה לרבותא:

האומר עשור מעשר זה וכו'. דס"ל דלא בעינן שיריה ניכרין אלא בתרומה גדולה משום דכתיב בה ראשית, אבל לא בתרומת מעשר אע"ג דתרומה מקרי, ואפילו מקום מסויים כגון עליו דר"א חסמא לא בעי, וכ"ש במעשרות דלא מקרי לא ראשית ולא בשם תרומה הנקראת ראשית, משום הכי הזכיר תרומת מעשר. ולא הזכיר עליו כר"א חסמא, דעליו דקאמר אין פירושו מלמעלה כמו עליו דר"א חסמא, ודוק. כלל העולה דר"ש ורבנן תרויהו סלה"ו דבין בתרומות בין במעשרות בעינן שיריה ניכרין וכ"ש מקום מסויים. וקמפלגי בתוכו, דלר"ש מקרי מקום מסויים וע"י כן שיריו ניכרים. ולרבנן לא די בהא. ור"א חסמא מקום מסויים בעי אבל שיריו ניכרים לא בעי, והיינו דקאמר עליו שסיים לו מקום על הכרי ולא באמצעיתו ולא בתחתיתו, אבל אין שיריו ניכרים, שהרי עליו משמע על פני כל הכרי נמצאו היות כל השירי' מכוסים תחת התרומה, א"כ בהיות התרומה עליהם אינם ניכרים. וראב"י ס"ל דבתרומה גדולה בעינן שיריה ניכרים, ומסתמא בעינן מקום מסויים, אבל במעשר ותרומת מעשר אפילו מקום מסויים לא בעי, זה הוא הנלע"ד מדקדוק לשון המשנה. אבל הר"ש ז"ל יש לו פירוש אחר וכן הרב, ופי' הרמב"ם סתום הוא, ואם אין להר"ש ולר"ב ראיה לפירוש' מאיזה סוגיא הבלתי ידועה לי, לע"ד פירושי הבנוי על דקדוק לשון המשנה הוא עיקר:

ו

שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר. ויש במשמעותו שתים, חדא דלא יאחר מה שראוי להקדים כמ"ש התי"ט בשם הרמב"ם, וחדא דמ"מ לא יאחר הבאתם כפשטא דקרא. וא"כ יש בפסוק זה רמז למה שעשה עשוי, משום הכי קתני ליה אחר מה שעשה עשוי:

מלאתך ודמעך. נלע"ד ליתן טעם לשני שמות אלו, והוא דהבכורים נקראים מלאתך על כי הם גורמים שתתמלא התבואה ולא תשדפנה רוח קדים, כמ"ש רש"י בפסוק (שמות כג, יט. לד, כו. וערש"י דברים יד, כב) ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך לא תבשל גדי בחלב אמו. והתרומה נקראת דמעה, על כי היא עושה מעשה דמעה, שאינ' חוזרת ריקם, כמשאז"ל (ברכות לב:) על שערי דמעה שלא ננעלו. דכתיב בה (מלאכי ג, י) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והרקותי (אליכם) [לכם] ברכה עד בלי די. והמפרשים כתבו טעמים אחרים:

ודמעך. כתב התי"ט בשם התוספות (תמורה ד. ד"ה מלאתך) דנקראת התרומה כן על כי נוהגת בלח, משא"כ הבכורים. וצ"ל דלא איירי אלא בדבש תמרים, דביין ושמן אף בבכורים נוהגת כשלקטו הזתים והענבים על דעת כן. או אפשר דאף ביין ושמן איירי, דכשלא לקטום מתחילה לכך אין מקבלים מהם כדתנן בסוף חלה, משא"כ תרומה שאם זבו אחר שנטבלו התמרים דבש חייב בתרומה, אע"ג דאין עושים בתרומה תמרים דבש (פי"א מ"ג), וה"ה אם עבר הוא ועשה לכתחילה התמרים דבש אחר שנטבלו, שלא נפטר אותו הדבש ויש לו דין תרומה ממש, משא"כ משקים של בכורים בעבר ועשה:

ט

העכו"ם והכותי. בשנותו הכותי אחר הנכרי דהוי זו ואצ"ל זו, רמז לנו שאח"כ יעשום כנכרים, כי רוח ה' דבר בו:

והכותי. תימא דסתם משנה ר"מ, ור"מ ס"ל דכותי' גרי אמת הן כדתנן פ"ז דנדה משנה ג', וא"כ הוא פירותיהם הם ודאי טבל כדתנן בפ"ה מ"ט דדמאי, וכן בפ"ו משנה ד'. והואיל וסתם לן תנא בכמה דוכתי כותיה, דוחק הוא לומר דהאי סתמא ס"ל דגרי אריות הן, ושמשום הכי לכתחילה הרי הם בענין זה כגוי דמירוחו פוטר את שלו אלא דאם הפריש תרומתו תרומה. וגם שיהיה נשנה לכתחילה בשביל הרמז דחוק הוא בעיני. ואפשר דמשום הקדשן הקדש נקט להו, דמצינו בכמה ענינים שהם משוני' מן הישראל אף למאן דס"ל דגרי אמת הן, והוצרך לאשמועינן בהו דין זה. ומטעם זה י"ל דאפילו לתרומתן תרומה אצטריך, דהוה אמינא דאינם יודעים בטיב הפרשתה, ושמשום הכי אין תרומתן תרומה אלא צריך שישראל יפריש אותה, קמל"ן:

ומעשרותן מעשר. אי במעשר בהמה קאי אתי שפיר, ואי במעשר דגן קאי צ"ל דאצטריך בשביל המעשר שני אע"ג דהוא קל מהתרומה, ואפילו במעשר ראשון יש בו רבותא, דע"י הפרשתו טובלו לתרומת מעשר:

אין לנכרי כרם רבעי. הקדימו לדין תרומת העכו"ם מדמעת, לסמכו לדין דתרומתן תרומה, לרמוז דאיירי בתבואה שלהן דווקא כמ"ש הר"ב, דומיא דכרם רבעי דהוי דבר הבא ממילא דאין לפרשו אלא בממון שלהם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.