הגהות הב"ח/יומא/ד/ב
הגהות הב"ח 
יומא ד ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"סמראי מקומות |
(א) גמ'. מאן דאמר בששה בששה ניתנה ובשבעה עלה. נ"ב פי' ובשבעה עלה בימים שאחר עשרת הדברות עלה ביום השביעי דהוא י"ג לחודש דכתיב ויקרא כו' ולמ"ד בז' בשבעה ניתנה ובשבעה עלה דהיינו ז' לחדש וזה שעלה לקבל הלוחות ושהה מ' יום שפי' רש"י להך מ"ד הוא:
(ב) שם. ואי בעית אימא הא והא באהל מועד ולא קשיא כו' רמי קראי אהדדי קמיה:
(ג) רש"י ד"ה ויכסהו כו'. וקדשתם ולמחר (לך) רד העד בעם ותיבת 'לך' נמחק:
(ד) שם ד"ה למרק כו'. מכאן פרישה לשאר הנכנסין למחנה שכינה (פרישה) שלא היתה פרישה זו אלא למשה לבדו שבששה ימים הללו כצ"ל:
(ה) שם ד"ה לאיים כו'. דפרישה למשה הואי ולהבדילו:
(ו) שם ד"ה ריה"ג כו'. ויום השביעי (על כרחך) הכתובים כאן אחר עשרת הדברות היו כצ"ל:
(ז) שם ד"ה בשלמא וכו'. מ' יום (הוא) היו ולא יותר (ושלמו) ונשלמו בי"ז:
(ח) שם. בא"ד בתמוז (שהוא) שהיו מ' שלימין: