דרישה/יורה דעה/שעה

דרישה ‏ יורה דעה שעה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מת שמוליכין אותו ממקום למקום לקוברו אע"פ שניתן בארון שמוליכין אותו אין חל האבילות על אותן שמוליכין אותו עד שיסתם הגולל בקבר וישליכו עליו העפר סא"ז מ"ו:

(ומי שסבור שנסתם הגולל והתחיל להתאבל ואח"כ נודע שלא היה אמת צריך לחזור ולמנות אבילות מחדש תשובת רא"ש כלל כ"ז עכ"ה):

משמע להדיא בירושלמי שהתלמידים מטמאין לרב ונכון להם שלא לשתות יין ולאכול בשר כל היום עד לאחר קבורה סא"ז מ"ו:

מיד כשיחזרו פניהם מהמטה כו' ובס"א כיון שיצא המת משער העיר אז מונין כו' מ"ו ונלע"ד לפי הגירסא שיצא משער העיר אע"פ שחזרו פניהם בתוך העיר מ"מ אינן מתחילין להתאבל עד שיצא המת משער העיר ולגירסא דידן מיד כשיחזרו פניהן אע"ג דעדיין לא יצא המת משער העיר מתחיל האבילות א"נ י"ל דאין חילוק בין ב' הגירסות דדרך הוא לחזור בשער העיר כמ"ש אחר זה אבל הקוברים בב"ה סמוך לעיר החוזרים משערי העיר כו' וכן הוא לשון הגמרא מכי מהדריתו אפייכו מבבא דאבולא אתחילו מנויי:

ב

(ל"ש בן קטן ובלבד שיהא בן י"ג שנים הג"מ בשם סמ"ק ובתשובת רשב"א סימן תע"ח ותקל"ב משמע דכל שמוטל עליו צרכי המת והקבורה זהו מקרי גדול הבית עד כאן הגהות):

מעשה ביהודי אחד שהרגוהו קרובי שלו והשליכוהו בנהר ריינוס ובעשרה בטבת היה המעשה ולפני אדר נתייאש בנו מלבקשו עוד והורה לו ה"ר יעקב בר אליה למנות מעתה ז' ושלשים ולאחר שעברו ימי האבילות נמצא אביו בתוך הריינוס והובא עתה לבית הקברות והורה לי הזקן רק לקרוע והסכים עמו הרמב"ן ז"ל סא"ז מ"ו:

ג

אבל לא מלגנוב וכתב הרי"ף דאסור לגנוב אף להביאו לקבורה ועיין בכתבי מהרא"י גם כן בית יוסף כ"כ:

נפל לים מונין לו משנתיאשו לבקשו לקוברו ישב ז' ול' אם מצאו לאחר מכאן לא יקרע ולא ינהג אבילות יותר מאחר שכבר נתאבל כן משמע בירושלמי רוקח:

אחד שמת ושגרוהו לעיר אחרת לקוברו ואח"כ ישב אחיו באבילות חצי יום לפני י"כ ובי"כ צוה השר להחזירו לעיר ולא לקברו ולאחר זמן נתן השר רשות לקברו אם אחיו צריך לחזור ולישב באבלות דהוי כסתימת הגולל או לא תשובה כך דעתי נוטה מאחר שיצא מן העיר ומכסה מעיני המתאבלים א"כ חצי יום לפני י"כ שנקרא רגל בטל גזירת ז' ע"כ תשובת מהר"ר מנחם מ"ץ מ"ו:

ד

אבל אם יודעים מתי נהרג קצת קשה מה ענין מתי לכאן הא לא חילק אלא בין אם יודעים בודאי שנהרג או לא והכי הול"ל אבל אם יודעין שנהרג:

ה

ורבים מתעסקין עמהן לנחמם והשתא דליכא מנחמים אם בא קודם שיצאו ללכת לבית הכנסת מונה עמהם מר"ף בסמ"ק מ"ו ולכאורה מוכח מזה דאבל יוצא מביתו לב"ה בשחרית אחר שישב שעה אחת בביתו על היום באבילתו ביום הז' וזהו דלא כמ"ש רמ"א בש"ע בסימן שצ"ה בדין מקצת יום ז' ככולו דלדידן דליכא מנחמין צריך לישב באבילתו עד אחר יציאת ב"ה עד שעה שרגילין לבא המנחמין וכתב ז"ל ודלא כמו שרגילין להמתין שעה אחת על היום ולכאורה מדברי סמ"ק דמ"ו משמע דהמנהג א"ש וכ"כ שם בשם רבי' שי' ויש שיישב המנהג בע"א ע"ש:

ו

(שאינו נגרר אחריהם כולי כתב ב"י בשם הג"א הא דאמרינן בא ממקום קרוב מונה עמהן דוקא שבא אצלם למקום שמת שם המת או למקום קבורה אבל אם לא היה לא מקום מיתה או קבורה כל אחד מונה לעצמו עכ"ה):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.