דרישה/יורה דעה/קס

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קס

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
חוות דעת - חידושים
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

נכסיו מתמוטטין דכתיב כספו לא נתן וגו' אמר רבא למה נאמר יציאת מצרים בריבית אמר הש"י אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו ביד עכו"ם ומלוה אותם בריבית אמר ר' יוסי כמה סמיות עיניהם של מלוי בריבית אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו והם מביאים עדים ולבלר ומגילה וקולמוס ודיו וכותבין וחותמין שכפר זה בעיקר פירש"י יורד עמו לחייו להתקוטט עמו כאילו היה בא להורגו. שכפר זה פי' המלוה שהלוה לישראל ברבית תנא ר"ש אומר מלוי בריבית יותר ממה שמרויחין מפסידין פי' שנכסיהן מתמוטטין ולא עוד אלא שמשימין מרע"ה חכם ותורתו אמת ואומרים אילו היה יודע מרע"ה שהיה ריוח בדבר לא היה כותבו פירש"י מרע"ה חכם לישנא מעליא נקט ע"כ:

ב[עריכה]

ונותנו לו במתנה אסורה ז"ל הגמרא ריש א"נ ואי כתב רחמנא אונאה משום דלא ידע דמחיל אבל הנך דידעי וקמחלי אימא לא קמ"ל ע"כ וכתב הרא"ש מכאן יש מדקדקים מי שלקח רבית ומחל לו הלוה דלא מפטר עד שיחזירנו המלוה ומסיק הרא"ש דה"מ בשעת נתינה ולקיחת הרבית אפ לו נתנו לו במתנה ומחילה אסור לקבלו אבל אי כבר נתנו ומחל לו הלוה מחילה מועלת דלא כהגאונים שדקדקו מכאן שבכל ענין אסור כו' ע"ש נמצא מ"ש רבינו מתחילה ואפילו אם אמר למלוה כו' זה למד הרא"ש מדקדוק הגמרא רק שהגאונים דקדקו שבכל ענין אסור ושהרמב"ם התיר בכל ענין ולא השגיח על דקדוק זה ושהרא"ש חילק וק"ל אבל המ"מ כתב בפ"ה מהל"מ שדברי הרמב"ם הם כדברי הרא"ש והביאו ב"י ע"ש וכהרא"ש ר"פ א"נ ד' קמ"א ע"א:

ג[עריכה]

(אפילו אם אומר אני נותנו לך מתנה אסור לקבלו והיינו דוקא שנותן לו רבית כמו שקצץ עמו רק שאומר שנותן לו לשם מתנה לכך אסור לעולם אפילו דרכו לתת לו כך בלאו הכי עכ"ה):

ראובן שהיה לו בידו מעות צדקה של יחידים והלוה אותן מעות לשמעון ע"י עכו"ם בשטר בלא שום משכון ושמעון אומר לא היו מעות של צדקה אלא משלו היו ותובע הרבית שנתן נראה דראובן נאמן אפילו בלא שבועה דמעות של צדקה היו דלא שביק היתר ואכיל איסור ע"כ מתשובת מהר"מ מ"ו:

ד[עריכה]

והרמב"ם אסר אפי' בסתם ז"ל ב"י כ"כ הרמב"ם בשביל שילוהו בשביל מעותיו בלשון נסתר במקום מה ששנינו בשביל שתלויני ובשביל מעותיך לנוכח ע"ש ור"ל כיון שכ' הרמב"ם בשביל שילוהו ולא שתלויני ש"מ שאינו שולח לומר לו להמלוה כך שנותן לו זה בשביל שילוהו אלא אף ששולח לו בסתם מ"מ אסור כיון שהלוה יודע האמת שהוא שולח לו בשביל ההלואה שלוה לו כבר או שילוה לו אבל המלוה שאינו יודע דעת הלוה מותר לקבל בסתם כמ"ש לעיל דלא מחזיקים אינשי ברשיעי:

ה[עריכה]

ואסור להלוות ברבית אפילו לבניו כו' הכי איתא בגמרא בס"פ א"נ דף ע"ה סע"ב אמר ר"י אמר רב מותר לאדם להלוות לבניו ברבית כדי להטעימם טעם רבית ולאו מילתא הוא משום דאתי למסרך עכ"ל ופירש"י להטעימם שידעו כמה מצטער ומיצר הנותנו ויבינו כמה עונשו גדול. למיסרך להרגיל שיחמוד להם השכר עכ"ל מכאן מוכח שהבנים נותנים הרבית לאב כמו שפירשתי בפרישה:

ו[עריכה]

אלא רבית הבא מיד הלוה למלוה כתב המרדכי דמטעם זה התיר רש"י שיאמר ישראל לחבירו לוה לי מעות מפלוני ישראל וגם הביא לו רבית ולא מיתסר משום דשלוחו כמותו דהא אין שליח לדבר עבירה וכתב שאין לפרסם הדבר וכתב בית יוסף שאין דעת אחד מהפוסקים כן דלכ"ע רבית הוי מתוך מה שכתב רבינו בסמוך ז"ל וגם לא יחזור ויקחנו מהלוה וגם מדין ישראל הלוה ברבית ע"י עכו"ם ועכו"ם הלוה ע"י ישראל המפורשים בסי' קס"ט וכ"כ שאר פוסקים ולכן אסור להקל בכך ומשמע לי שלא דיבר רש"י זה מעולם אלא איזה תלמיד טועה כתבו ותלה עצמו באילן גדול עכ"ל ב"י ועיין בד"מ שכתב ישובים לקושיות ב"י ושיש לסמוך על רש"י והמרדכי בשעת צורך גדול וזולת זה לא יקל לכתחילה והביא דברי מהרי"ק שורש ל"ז שמשמע ג"כ מיניה שס"ל כרש"י ע"ש ומ"ש ב"י ומביא ראיה מדין ישראל הלוה ברבית ע"י עכו"ם כתב שם בד"מ בסי' קס"ט דדוקא בישראל ששולח לעכו"ם דזהו אסיר לרש"י דס"ל דיש שליחות לעכו"ם לחומרא ולא שייך למימר דאין שליח לדבר עבירה הואיל והעכו"ם אינו עובר בשום דבר כי אין איסור רבית לבן נח אבל אי ישראל שלח לישראל חברו מותר לקבל הרבית מן השליח דהואיל ואין שליח לדבר עבירה לא מיקרי רבית הבא מיד לוה למלוה כו' ע"ש (ומש"ר וגם לא יחזור כו' איירי כשהלוה לוה בעצמו מן המלוה אלא שהשליח נותן הרבית כ"כ בד"מ עכ"ה):

ז[עריכה]

ודוקא דבר מועט כו' (ומשמע לרבי' דבדבר מועט בכל ענין שרי אפי' לקצוץ תחילה וכן דעת המ"מ וכ"מ בהג"א שהובא בפרישה. ומתמה הב"י על הג"א ב' תמיהות הא' הלא בהתנה ודאי טפי דמי לרבית קצוצה ולמה אמר אפי' התנה. ואין זה קושיא דאין לשון אפי' קאי אהתנה אלא קאי אדרך מתנה וה"ק בשאין ת"ח אסור אפילו התנה לתת בתורת מתנה ולאפוקי ת"ח דמותר אפי' בהתנה מתחילה לתת בתורת מתנה וכ"ש בלא התנה מתחלה כלום וקושיא הב' שהקשה דאפילו ת"ח דוקא בדבר מועט מותר ולמה כתב סתמא ע"ש. והד"מ מתמה על הב"י על זה דמנ"ל הא דלמא הג"א ג"כ ס"ל דבת"ח לא שרי רק בדבר מועט רק שלא דברו מזו אלא בשאינו ת"ח שאסור אפי' התנה בפירוש במתנה מה ששרי בת"ח וק"ל. וי"מ דהג"ה זו לא נדפס במקומה אלא שייכא לס"פ א"נ גבי דינא דת"ח מותר להלוות ברבית ולק"מ עכ"ה) וז"ל הגמרא א"ל שמואל לאבוה בר איהי הלויני מאה כו' וכתב נ"י דף ק"ז ע"ב וב"י הביאו דכל זה לא שרי אלא דוקא בעסקי סעודה ובדלא פריש שעל מנת כן הלוהו אלא אח"כ נותן לו עודף אבל הרי"ף והרא"ש הביאו הגמרא סתם אהא דאמרו שם ת"ח מותרין ומשמע דעד חומש מותר בכל ענין מיהו יש לחלק דדוקא בכה"ג דאמר הלויני ק' פלפלין בק"כ מותר דכ' פלפלין הוא דבר מועט ובלא הלואה נמי לא הוי מקפיד שמואל ליתן לאבוה בר איהי כ' פלפלין במתנה אבל פשיטא דאסור ללות ק' זהובים בק"כ דאע"ג דהכל בא לחשבון א' עודף הריוח כנגד עודף הלואה מ"מ אי לא הלוה לו אין מדרך האדם לתת לחבירו כ' זהובים וכן כל כיוצא בוה וז"ש רבינו ודוקא דבר מועט ר"ל הן שיהא ההלואה מרובה או מועט הריוח שנותן לו לא יהיה על כ"פ אלא דבר מועט וק"ל וכן דייק לשון הרא"ש ז"ל א"ל שמואל לאבוה בר איהי הלויני ק' פלפלין בק"כ ואריך ודוקא בדבר מועט כי הך דפלפלין שיודע בלבו שהיה נותן לו בלאו הכי עכ"ל ע"ש בדף קמ"ו ע"ג:

ח[עריכה]

אע"ג דהקדש גמור כו' כתב ראבי"ה צדקה ומעשר אסור להלוות ברבית ור' שמואל בר ברוך התיר להלוות ברבית והר"מ ז"ל אוסר מדתניא לשמור ולא לחלק לעניים ולא קאמר מדכתיב אל רעהו אלא ודאי עניים בכלל רעהו ואני הקטן לפעמים הייתי גבאי והלויתי ע"י עכו"ם לאפוקי נפשי מפלוגתא עכ"ל אגודה פרק הזהב מ"ו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.