דרישה/יורה דעה/עא

דרישה ‏ יורה דעה עא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כתב הרשב"א כו' ואיני רואה דבריהם אלא חותך הראש לשנים כו' כתב ב"י וז"ל וא"ת מאחר שהוא סובר שאין השער מעכב ע"י המלח למה צריך לחתוך הראש לשנים ימלחנו מבחוץ והדם יצא דרך השחיטה ודרך הנחירין דלא גרעי הני דוכתי ממקום חתך שבטלפים ואין לומר דשאני ראש שהוא עב ואין כח במלח להפליט כל דם שבו ע"י מליחה מבחוץ שהרי לא חלקו חכמים בין חתיכה גסה שבגיף לדקה שבדקות ונ"ל שלא הצריך לחתוך הראש לשנים אלא מפני המוח שבפנים שלא פולט דמו ע"י כך וא"ת מאחר שחותך הראש לשנים למה הוצרך ליתן טעם שאין השער מעכב ע"י המלח ואפי' אם היה מעכב מה בכך הרי מלחו יפה לצד פנים והוא סובר דבמליחה מצד אחד סגי כמ"ש בסימן ס"ט י"ל שכבר כתבתי שם דהיינו דוקא בדיעבד אבל לכתחילה צריך למלוח מב' צדדיו והכא בלכתחילה מיירי עכ"ל (ואע"פ שרבינו כתב לעיל שרא"ש חולק על הרשב"א בזה משמע שהוא הבין דברי הרשב"א שאף לכתחילה א"צ למולחן אלא מצד אחד נראה שהוא גם כן הביא דברי הרשב"א שלכתחילה צריך למולחו משני צדדים אלא שהוא הבין דברי הרא"ש שכתב צריך דמשמע כפי' בדיעבד צריך להיות נמלח מב' צדדיו) והנה מ"ש ב"י ולא צריך נחתוך הראש אלא מפני המוח שבפנים משמע שמפני המוח צריך למולחו מבפנים מדינא וק' לפ"ז דינא דמוחא מאן דכר שמיה לא כדברי הרשב"א הראשונים שהתחיל בהן תיקונו בשם י"א ולא במה שסיים וכתב דיחתוך הראש לשנים לא זכר שיחתוך המוח והקרום לשנים והלא אין כוונתו כאן אלא לחלוק על דברי הי"א שהרוצה להסיר שער הראש צריך למולחו שני פעמים והיה לו לקצר לבאר שדי במליחה אחת לפי שאין השער מעכב ואם רוצה לבאר דיני המוח היה לו לבארו בבבא בפני עצמו לא בדבריו אלו שחולק על הי"א שהרי לא הביא עדיין דברי הי"א שחולקין עליו בזה. וע"ק מאחר שרשב"א עצמו כתב והביאו רבי' בסמוך ז"ל הקרום שעל המוח יש בו חוטין והמוח עצמו יש בו דם ואינו יוצא מידי דמו במליחת הראש לפי שעצם הראש מקיפו ועומד לפניו ואין מקום לדם לזוב כו' משמע שעיקרו משום שכיון שחוטין שבו מחשב לדם בעין ואין מקום לזוב א"כ למה צריך לחתכו לשנים וכי לא יספיק שינקב העצם והקרום או שיניחנו על בית השחיטה וינקוב הקרום כמ"ש בסמוך בדברי רבינו שכתב בשם הרא"ש בסמוך ומ"ש מרישא בכבשא שכתב רבינו ר"ס ס"ח הטומן הראש ברמץ למולגו צריך לכוון שיהא בית השחיטה למטה ותו לא ומ"ש הכא שכתב בשם הרשב"א שצריך לחתוך בשלמא לדעת הי"א אפשר לומר דמיירי התם כשמלחו אותו כבר אבל לדעת הרשב"א א"א לפרש כן דאי במלחו את הראש א"כ כבר הוצרכו לחותכו לשנים קודם מליחה כמ"ש כאן ולמה ליה לכוון בית השחיטה למטה אחר שהוא חתוך לשנים ואע"פ שרשב"א חילק בין מליגה שהיא על האש למליחה וכמ"ש רבינו בשמו היא גופא קשה מ"ש כיון שעיקר טעמו אינו אלא משום דאין מקום לדם בעין שבמוח לזוב אבל ודאי המלח נכנס שם דמ"ש עצם הגלגולות ועצם טלפים משאר עצמות שאין מפסיקין המלח מלכנוס שם ועוד שהרי הרא"ש לא הצריך אפילו למליחת הראש חתוכה אלא נקיבת העצם וכמ"ש רבינו בשמו בס"ס זה וב"י כתב שם דמה שמצריך הרא"ש לנקוב הקרום ורשב"א לא הצריך אלא לנקוב העצם היינו משום דרשב"א איירי בצלי דנורא משאב שאיב מתוך הקרום והרא"ש איירי במליחה משמע בהדיא דאם ינקוב הקרום גם הרשב"א מודה דסגי אפילו במליחה כדעת הרא"ש והיינו מדינא אלא שלחומרא מצריך רשב"א לחותכו למליחה ומסיק שם דהרא"ש לא הצריך חתיכה אפי' לחומרא. ואף שבעצמות אפי' הן סתומין ג"כ הדם יוצא מהן שהרי לא מצינו שהצריכו לפותחן שאני התם שאין בהן דם בעין ודם פליטת המוח יוצא ע"י מליחה כיון שהוא מעט וקלוש וכמ"ש הרשב"א גופיה ובטלפים צ"ל אע"פ שאין שם חוטין מ"מ החמירו בהן לחותכן משום דלפעמים הרגלים עומדין על טלפיהן בשעת מליחתן ומתכנס שם דם הרבה ואין לו מקום לזוב משם בשפע ויחשב ככלי שאינו מנוקב ולכך החמירו לחותכן עכ"פ אפי' הן מונחין על צידיהן לכ"נ כמ"ש בפרישה:

ב

רוצה לאוכלו צלי מניח בית שחיטתו על האש כתב הרא"ש בתשובה דין זה דוקא לדידהו כי בימיהם היו צולין בתנור ומשלשלין הצלי בתוכו וכשנותנין הנחירין למטה זב כל הדם למטה דרך הנחירין אבל בתנורים שלנו שאין פיהם למעלה איכא למיחש שמא לפעמים לא יהיה בית השחיטה למטה ע"כ וכתב ב"י ונראה שזו היא זהירות יתירה ואדרבא בסמוך משמע דלא חיישינן שכתב שמותר למלחו ע"י שיעשה הנקב נגד הקרום ובודאי בעינן הנקב למטה דומיא דבית השחיטה ואפ"ה מתיר ולא חיישינן שמא לא יהא הנקב למטה ע"כ ועיין בד"מ שכתב ע"ז דדינא הוא ולא זהירות:

ג

והרמב"ם כתב שאין מבשלין ולא קולין אותו כו' לשון ב"י דברי רבינו סתומים שנראה מהם שמן הדין אוסר הרמב"ם לבשל ולקלות אותו ואינו כן שהרי כתב בזה הלשון בפ"ו מהמ"א מנהג פשוט שאין מבשלין המוח של ראש ולא קולין אותו עד שמהבהבין אותו באור עכ"ל:

ד

וא"א הרא"ש ז"ל היה מתיר כו' וינקוב גם הקרום לשון ב"י ומשמע נמי שהוא מתיר להניחו על הצדדים לצלות ע"י נקיבת העצם כדברי הרשב"א אע"ג דרשב"א לא הצריך לנקוב הקרום שאני צלייה אע"ג שהקרום שלם נורא משאב שאיב כדין חוטין שיש בהן דם שא"צ מליחה לצלי לדעת הרא"ש כמ"ש בסימן ס"ה הלכך דנקיבת העצם סגי דשוב לא מתבשל המוח בתוכו עכ"ל ודייק מכאן דהכי קי"ל להלכתא ולא חיישינן שיתהפך וכמ"ש לעיל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.