חכמת אדם/לג

חכמת אדם ‏ לג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דין איסור והיתר ממליחת הראש והרגלים (סימן ע"א)

א כבר נתבאר לעיל כלל ל' שהראש צריך לחתכו לשנים קודם שימלחנו והקרום שעל המוח יש בו חוטין מלאים דם והמוח עצמו יש בו דם ואינו יוצא במליחת והראש לפי שעצם הראש מקיפו ואין מקום לדם לזוב לפיכך הבא למלחו קורעו ומוציא המוח וקורע הקרום ומלחו ואם רצה למלוח הראש שיהא שלם עם המוח בתוכו ינקוב העצם כנגד הקרום וינקוב גם הקרום ויניח נקב למטה דוקא ואז מותר אפילו לבשל אבל לא מהני אם יניחנו לבית השחיטה או אנחיריו כדלקמן בצלי בסי' ג' (סי' ע"א):

ב ואם נמלח הראש שלם בלא נקיבת העצם בין בעוף ובין בבהמה הקרום והמוח אסורים דהוי כנמלחו בכלי שאינו מנוקב ושאר הראש מותר לפי שעצם הגולגולת מפסיק בין דם שבתוכו לבשר וכל שכן אם נמלח עמו שאר בשר אף על פי שנמלח כבר ופלט כל דמו וצירו (דהיינו לאחר כ"ד שעות) אפילו הכי מותר (שם):

ג הטומן הראש בעפר וגחלים לצלותו או למלגו צריך שיכוין שיהא בית השחיטה למטה כדי שיזוב הדם דרך שם ולא דמי למליחה לעיל סימן א' דנורא משאיב שאיב כשיש מקום פתוח שדרך שם יצא הדם ואם מניחה על הצדדים כיון שאין מקום לדם לצאת לפיכך המוח והקרום אסורים לפי שעצם המוח מקיפו והוי כנתבשל בקדירה ושאר הראש מותר כדלעיל סימן ב' גבי מליחה (בש"ך סי' ס"ח ס"ק א' ט"ס וצ"ל לפי שהעצם מפסיק) ואם ניקב עצם המוח והיה הנקב למטה מותר אף על פי שלא ניקב הקרום דכיון דצולהו כל שנוקב העצם שוב אין הדם מתכנס בתוכו ובזה עדיף ממליחה בסימן ח' לפי שהדם זב דרך שם וכן אם הניחו על נחיריו ונעץ בנקב החוטם קנה או דבר אחר כדי שלא יהיה סתום מותר ואם לאו המוח והקרום אסור (סימן ס"ח):

ד ולכתחילה נוהגין שלא לצלות שום ראש שלם ואפילו רוצה להניחו אבית השחיטה חיישינן שמא יתהפך לצדדיו. ולבשל בקדירה נוהגין לכתחילה ליטול המוח קודם המליחה מתוך הגולגולת ולחתך הגולגולת שתי וערב שאז מתחתך הקרום היטיב ויש מסירין הקרום ובדיעבד שכבר מלחו אפילו לא בישלו עדיין ולא הסיר הקרום קודם המליחה וא"צ להסיר המוח (בש"ך ס"ק ח') כיון שחתכו שתי וערב סגי ומותר לבשל (שם):

ה אם צלו שלם ולא הניחו אבית השחיטה או אנחיריו כדלעיל הקרום והמוח אסור והשאר מותר בין שהטמינו בין שלא הטמינו (שם סעיף ד'):

ו ואם בישלו הראש שלם הכל אסור אא"כ יש ס' בקדירה כנגד המוח והקרום אם נמלח תחלה ואם לא נמלח תחלה דינו כשאר בשר שנתבשל בלא מליחה כמבואר כלל ל"ב וזה לשיטת המחבר בש"ע דלא אמרינן חנ"נ אבל אנו שנוהגין ע"פ רמ"א דקיי"ל איסור דבוק וחנ"נ ה"נ כיון שאין בראש ששים נגד המוח והקרום א"כ הראש כולו נ"נ וצריך בקדירה ס' נגד כל הראש ואפ"ה נשאר הראש באיסורו ואם הראש מחובר בעוף כל העוף מצטרף לס' נגד המוח והקרום (שם):

ז נוהגין לחרוך הראש להסיר השיער וכן עופות משיורי נוצות שעליהן דהואיל ואינו מונח על מקום אחד אלא מעבירו הנה והנה לא חיישינן שנבלע בו הדם ואפילו לשומו ע"ג גחלים להחם ולשנות מקומו תמיד מותר בכל ענין ואפילו להניח על הצדדים ובלבד שלא ישהה במקום אחד ואינו אסור אלא הטמנה שמונח תמיד במקום אחד ונוהגין לחרוך על קש ותבן שאין להם חמימות כ"כ לבשל הדם ואפילו הכי יעבירם על האש תמיד שלא ישהה במקום אחד הרבה (שם סעיף ג' ובש"ך ס"ק ה'):

ח הבא למלוג הראש צריך לחתוך חוטין שבלחי (האסורים משום דם כמבואר כלל כ"ח סימן ט"ז) קודם מליגה וכן צריך להדיח בית השחיטה כדי שלא יהא שם דם בעין וכן כשמולגין העוף ואפילו אם חורך רק להסיר השיער דינא הכי אם חורך ע"ג עצים וכן אם הוציא הבני מעיים תחלה צריך שידיחנו מבפנים יפה יפה קידם שיהבהבנו לפי שהגוף מלא דם ואין כח באש להפליטו שאין האש מפליט אלא דם הבלוע אבל דם בעין אדרבה מייבש אותי ומבליע (ש"ך ס"ק י"ח) ומ"מ בדיעבד אינו נאסר בחרך בעלמא אם לא הסיר החוטין ולא הדיח אבל לפי שנהגו להבהב רק על קש ותבן לפיכך אף לכתחלה לא נהגו להדיח בית השחיטה רק צריך להזהיר בני ביתו דאפילו מקש שלא ידליקו אש גדול עד שיחם כל העוף (שם סעיף ה' ובש"ך ס"ק י"א):

ט אע"ג דמדינא מותר למלוג (ר"ל להסיר הנוצות) תרנגולת באפר חם או להבהב באור לאחר שהדיח כל דם בעין כדאיתא בסימן הקודם דאף על גב דבראש צריך להניח אבית השחיטה או אנחיריו היינו משום שיש בראש עצמות הרבה ודברים המעכבין את הדם מלצאת אבל בתרנגולת האש משאיב שאיב כל הדם מ"מ עכשיו נהגו שלא למלוג כלל באפר אפילו לאחר שהסיר הראש ואפילו תרנגולת דאם יטמין אותו קודם שהוציא הבני מעיים אסור אם ישהנו כל כך עד שיחם הכבד והלב ויפליטו כדלקמן כלל ל"ד חיישינן שמא לא יפתח העוף להוציאם שיחוש שיכניס אפר בתוכו וילכלך אותו ובדיעבד דין הראש כדלעיל שהמוח והקרום אסור והשאר מותר וכל מקום שהיה דם בעין לשיטת המחבר יקלוף ולשיטת רמ"א כדי נטילה דאע"ג דדם בעין שנבלע צריך ס' כיון שזהו היא דם עצמו ולא נפל עליו ממקום אחר סגי בקליפה או נטילה (שם סעיף ט' ובש"ך):

י הרגלים מותר לחרוך על האש להסיר הטלפים (רצה לומר המנעל של הפרסה אפילו קודם מליחה אלא שראוי להחמיר ולחתוך ראשי הטלפים מעט ומניחם החתך למטה כדי שיזוב הדם וכן נוהגין ואם נמלחו בקליפתן ולא חתך ראשי הטלפים מותר כ"כ הב"י בש"ע אבל אנו נוהגין על פי רמ"א דבין שנמלחו או הטמינו ברמץ והיה מונחין שם ברמץ בין שמונחין לארכן או שעומדין על טלפיהן מה שבתוך הקליפה אסור דהוי כמולח בכלי שאינו מנוקב והשאר מותר שהרי לדעת המחבר הכל מותר אבל כשמעבירין על האש ומשנה מקומן תמיד לכתחלה גם בזה יסיר ראשי הטלפים תחלה אלא דבדיעבד מותר הכל ובש"ך ס"ק י"ג יש ט"ס וצ"ל כדרך הדם שיזוב למטה ולא להתפשט כו' כצ"ל):

יא דין נמלג במים חמין מבואר כלל נ"ח:

יב עצם הקוליות ושאר עצמות שיש בהן מוח אין צריך לנקוב העצם אלא מולח העצם ומועיל אף למוח שבתוכו דדוקא בראש יש חוטי דם בקרום והרי זה כדם כנוס בתוכו. ולכתחילה לא ימלוח העצם כשאין עליו בשר עם שאר בשר רק לבד ואם בשל בלא מליחה המוח אסור ואם יש בקדירה ס' נגד המוח שבעצמות אף המוח עצמו מותר (עיין בש"ך סי' ע"א ס"ק ט') ובעצם הקולית אש נתבשל בלא מליחה (עיין במנ"י בת"ח כלל ט"ו ס"ק כ"א ובב"י ס"סי ע' שכתב בשם המרדכי שאין מחזיקין דם במוח שבעצם הקוליות דלא כש"ך) יש להתיר אף בלא ס' ובשאר עצמות שיש בהם מוח בהפ"מ אפשר גם כן דיש להתיר אף בלא ס' (ע"ש במנ"י):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.